מה פרויד היה אומר?
מה הקשר בין מבנה הנפש, על פי אבי הפסיכואנליזה, לבין מכבי פתח תקווה?
אז הנה תיאוריה. כל מי שאוהב כדורגל יודע שלמועדון כדורגל יש אישיות. אבל מה זו האישיות הזאת והאם יש לה מבנה פסיכולוגי? ובכן, נראה שניתן לנתח את האישיות של מועדון כמו שמנתחים אישיות של אדם – על פי התיאוריה של אבי הפסיכואנליזה, זיגמונד פרויד.
לפי פרויד,
האיד (סתמי), זה האוהדים. מרכז ה"יצרים הטבעיים" של הנפש, הכולל את דחפיו הראשוניים והקמאיים ביותר של המועדון, עקרון הפועל על פי עקרון העונג. האוהדים, כמו האיד, הם הלב של כל מבנה האישיות. הם מגלמים את כל התשוקות הפרימיטיביות והרפלקסים הטבעיים לצד האינסטינקטים של המועדון. הם ידרשו את הראש של המאמן אחרי הפסד ויהיו מאושרים עד הגג + שירי הלל למאמן בגלל הניצחון. בלעדי האיד, אין למועדון אישיות.
האגו (האני) הוא כבר חלק יותר מפותח. בניגוד לאיד, הטבוע באדם מלידה ומהווה תוצר של אבולוציה בת מיליוני שנים, עם האגו בני האדם אינם נולדים, אלא הוא מתפתחת בעזרת מגע עם המציאות. האגו עובד על פי עקרון המציאות ומאזן בין הדחפים שמעמיד האיד, לבין המגבלות המציאותיות.
האגו, בהרבה מובנים, הוא המבנה הספורטיבי של המועדון.
אז אם האיד (האוהדים) רוצים תארים וכדורגל מצוין כל עוד, האגו, אומר להם להירגע ולהיות יותר מציאותיים. תפקיד האגו, בעצם, הוא להיות מתווך בין השאיפות הפרימיטיביות של האיד לבין הסופר-אגו תוך ניסיון לרצות את שניהם במידה המיטבית. ומה זה הסופר אגו? ובכן, הסופר-אגו (האני העליון) בכדורגל הוא ההנהלה.
האני העליון הוא החלק האחרון במבנה האישיותי. והוא החלק המפותח ביותר (אמור להיות). לפי תורתו של פרויד, האוהדים פועלים לפי עקרון ההנאה, בעוד הצוות המקצועי פי עקרון המציאות. והאני העליון הוא הנהלת הקבוצה, שלה תפקיד מכריע בדרך בה שומרת וממיינת נפש המועדון את המידע שהיא מקבלת. תפקיד האני העליון הוא לבקר את היצרים ולמנוע מהם לפעול ולהגיע לתודעתנו - אם אינם מוסריים. הוא השומר המוסרי, ובזכותו, על-פי פרויד, יכולים בני האדם לקיים חברה מתפקדת.
ההנהלה היא החלק שמודע להכל והרבה פעמים יכול להגיד מה אפשרי ומה לא. הסופר אגו של המועדון מודע לאגו ולסתמי ומעניש אותם כשצריך. פרויד, אגב, השתמש במונח "כוח האגו" כדי לתאר את היכולת שלו להתמודד עם הלחצים של הסופר-אגו ושל האני. וככל שהמבנה המקצועי של המועדון מצליח לרצות את האוהדים וגם את ההנהלה, כך מצבו יותר טוב.
אפשר להגיד שמועדון עם מבנה ספורטיבי חזק (אגו חזק) הוא מועדון חזק יותר לטווח הארוך. למשל אלכס פרגוסון, יכול להתמודד עם הלחץ הפרימיטיבי של האוהדים בו בזמן שהוא מתמודד עם ההכתבות של ההנהלה והוא עושה זאת כמתווך מצוין בין הצדדים – שבמקרה של מנצ'סטר יונייטד די שונאים אחד את השני. מועדונים עם עוצמת אגו מוחלשת, סובלים בכל מקרה – אם מההנהלה או מהאוהדים.
לפי פרויד, "דיאלוג פתוח" בין כל חלקי האישיות הוא הגורם המאזן בין כולם ומוביל לנפש בריאה. ואפשר להשליך את זה גם על מועדון כדורגל. דיאלוג פתוח בין האוהדים, לצוות המקצועי ולהנהלה מוביל למועדון מאוזן ובריא, שיודע מה הוא רוצה מבלי לדכא יותר מדי את היצרים הבסיסיים - מה שבעקרון יוצר את כל הבעיות.
אבל מה קורה עם מכבי פתח תקווה, למשל? הרי שם כל חלקי האישיות של המועדון בנויים אותו דבר. מקיימים אותה פונקציה. הרי, הלוזונים הם האוהדים (הסתמי), הלוזונים הם הצוות המקצועי (האגו) והלוזונים הם ההנהלה (הסופר אגו). ואולי בגלל זה לפעמיים מי שאמור להיות המנהל, המצפון, הגורם השקול, מתנהל כמו אחרון האוהדים. ומי שאמור לתווך בין הרצונות הפרימיטיביים למצפון לא יכול לעשות זאת – בגלל שנראה כי הכל מבולבל והרצונות הפרימיטיביים ביותר מעורבבים בכל החלטה שאמורה להיות שקולה ומצפונית.
גם פרויד היה אומר שאם כל מועדון היה בעל מבנה אישיות של מכבי פתח תקווה, היה קשה לנהל את החברה. או את הליגה: מנהלים היו מתנהגים כמו אוהדים אחוזי אמוק, מאמנים היו משתגעים מחרדות והחלטות היו מתקבלות רק כדי לרצות את האינסטינקים הכי פרימטיביים של האוהדים.
ולכן אולי זה מבורך שמכבי פתח תקווה בדרך לצאת מהמציאות שהם היו רגילים אליה (ליגת העל) וללכת לנוח בבית המשוגעים שנקראת ליגה לאומית. זה יעשה טוב לכולם.
