$
עסקי ספורט

אחד מבעלי הניו יורק יאנקיז ישקיע 20 מיליון שקל בבייסבול הישראלי

מארווין גולדקלאנג, בעל מניות בקבוצת הבייסבול הבכירה בעולם, נחוש בדעתו להקים ליגת בייסבול בישראל. בראיון מיוחד לכלכליסט הוא מדבר על השקעתו העתידית במתקנים רב־תכליתיים בארץ, על מודל השכר הנכון לספורט ועל איך ג'ורג' סטיינברנר, הבעלים של היאנקיז, הזריק קפיטליזם לספורט

אסף רותם 09:3122.07.09

"רצנו במרתון ירושלים וברצועה של 15 ק"מ הספיקו לזרוק עלינו אבנים משכונות ערביות, ובשכונות החרדים שפכו שמן על הכביש, כי נשים רצו בלבוש חשוף יחסית. תגיד לי אתה: לאנשים שלא מחפשים התעשרות מיידית, ואוהבים את ישראל, יש מקום טוב יותר לכונן בו ליגת בייסבול?".

 

את המילים הללו אמר מארווין גולדקלאנג, בן 67, שעדיין מקפיד לרוץ מרתונים. כעת הוא נכנס למרתון אחר: לייסד ליגת בייסבול מקצוענית בארץ. בשלב ראשון מדובר בבניית מתקנים בעלות של כ־20 מיליון שקל. לשם כך, הוא מתרוצץ עם ג'ף רוזן, הבעלים של מכבי חיפה היט ועם עוד כמה שותפים בין פגישות עם ניר ברקת, ראש עיריית ירושלים, לסילבן שלום, שהוא שר לענייני פיתוח משהו. כשהוא לא בחום המזרח תיכוני, גולדקלאנג הוא אחד מהבעלים של הניו יורק יאנקיז, קבוצת בייסבול ששווה כ־1.5 מיליארד דולר.

 

מהו חלקך ביאנקיז?

"אני אומר לך את מה שידוע בתקשורת: אני לא הבעלים הגדול ביותר ולא הקטן ביותר".

 

אז בוא ניגע בבעלים הגדול ביותר, ג'ורג' סטיינברנר. איך היית מגדיר את מערכת היחסים שלך עם אדם דומיננטי כל כך?

"מערכת יחסים נהדרת. הסכמנו על כמה מהדברים, על אחרים לא. אבל לאיש בעולם אין מחויבות לניצחון כמוהו".

 

איך הוא לעומת הדמות שהוצגה בסיינפלד, מעביד אגוצנטרי שהולך ומתנתק מהמציאות?

"הדימוי שלו בסיינפלד לא הוגן. אין ספק שהוא איש שקשה לעבוד איתו - שמעתי הרבה סיפורים מעובדים, אבל אני לא חוויתי זאת בעצמי. אבל להתמקד בזה יהיה לחטוא לאדם: מדובר באדם יחיד במינו, בעל תרומה אדירה לבייסבול והבעלים שהשפיע יותר מכל אחד אחר על הספורט".

 

באיזה אופן?

"ג'ורג' סטיינברנר הזריק את מושג הקפיטליזם לספורט ולחץ על אחרים להשקיע יותר כסף כדי להצליח. הוא החתים את חוזה הכבלים המקומי הגדול הראשון, עם חברת הכבלים שהיא היום yes. בחדר שלו היה שלט שבו נכתב "תנהיג, תעקוב או תעוף לעזאזל מהדרך". מבחינת בייסבול, ללא ג'ורג' מושג השחקנים החופשיים (פרי אייג'נטס) לא היה דומה למה שהוא היום. סטיינברנר היה בעצם הראשון שהחתים שחקן שהיה פרי אייג'נט".

 

אצטדיון היאנקיז החדש עלה 1.5 מיליארד דולר. הוא שווה את זה?

"מוקדם לומר איך הוא מבחינה כלכלית, גם בגלל האקלים, וגם כי הוא פעיל רק שלושה חודשים. אבל אנחנו מרוצים ממה שאנחנו רואים, גם מבחינה ספורטיבית וגם

מבחינה כלכלית".

מארווין גולדקלאנג. "הדימוי של הבוס בסיינפלד לא הוגן" מארווין גולדקלאנג. "הדימוי של הבוס בסיינפלד לא הוגן" צילום: עמית שעל

חוכמת הניסיון השני

 

כאמור, גולדקלאנג מבקר בארץ כחלק מהתארגנות שבמסגרתה נרכשה מההתאחדות הישראלית לבייסבול אופציה בלעדית להקים כאן ליגה מקצוענית, ושמבצעת בימים אלה סקר היתכנות לליגה מקצוענית בבייסבול. התארגנות ראשונה כזאת ייסדה ב־2007 ליגה שהיתה מכובדת מבחינה מקצועית, אך לא שרדה מבחינה כספית.

 

במה אתם שונים?

"אני חושב שהאנשים שהיו כאן לפנינו לא ידעו את מה שהם לא יודעים. לנו יש גם חוכמת הניסיון השני, וגם בוא לא נשכח שאנחנו יודעים לא מעט על ספורט. ג'ף הצליח כאן עם מכבי חיפה, ואני כבר 28 שנה בבייסבול כבעלים, ברמה שהיא רלבנטית לישראל הרבה יותר מה־MLB".

 

מה שגולדקלאנג מתכוון הוא שבבייסבול לכל קבוצה בליגה הבכירה יש קבוצות־בנות שנקראות "מערכות החווה", שכן בהן מטופחים שחקני העתיד. בבעלות גולדקלאנג ארבעה מועדונים כאלה. "יש בבעלותי קבוצות כאלו שהן רווחיות", הוא אומר.

 

אבל כל קבוצות הספורט בארץ מפסידות כסף. גם מכבי תל אביב בכדורסל.

"ראשית, לא באנו להתעשר מבייסבול בישראל. העובדה שיש כאן עוד מניעים היא ברורה. שנית, ברור שאנחנו לא נרוויח מהדקה הראשונה. זה תלוי במודל שלך. אם אתה יודע לכוון נכון לאירופה, ולשווק נכון מוצר, הפסדים אינם גזירה משמים. ג'ף הצליח בצד השיווקי אחרי שנה אחת בלבד. והמודל שלנו מדבר על עשר שנים, כך שתמדוד אותנו אחרי חמש".

 

אבל בייסבול?

"כן. בוא נתחיל במודל: בכדורגל ובכדורסל שכר הוא הרכיב הבולט בתקציב - כ־70% - ולכן הרווחיות נמוכה. גם בכדורגל האירופי וגם ב־NBA, שבהם פחות מחצי מהקבוצות היו רווחיות בעונה שחלפה. ברמות הנמוכות של הבייסבול, המיינור־ליג, שכר הוא רק כ־20% מהתקציב. למה? בגלל חוק ההיצע והביקוש. ברמות האלה היצע השחקנים גדול למדי, והמניע שלהם הוא חשיפה בינלאומית, שתניב הזדמנויות עתידיות, ולא שכר".

 

"נקים מתקנים"

 

ומלבד מודל השכר, איך תביא את הישראלים ליציעים?

"ישנם ארבעה גורמים לכך. הראשון הוא המתקנים. עם כל הכבוד למה שראינו בארץ, אנחנו נקים כאן דברים שיגרמו לכל אחד ליהנות במגרש. משחק לא יכול להצליח ללא מתקנים, ואנחנו מחפשים שותפים להקים עמם מתקנים רבי־תכלית, כך שנוכל להשתמש בהם גם כאשר הסתיימה עונת הבייסבול.

 

הגורם השני הוא אווירה או חוויית הלקוח. כך עושים זאת בעולם המיינור־ליג. מחקרים שלנו העלו שכ־30% מהאוהדים אינם באים לראות משחק בייסבול פר־סה, אלא ליהנות מהאווירה. אנחנו בוחרים קריינים משעשעים ממועדוני בידור, ומציעים אזורי פיקניק גדולים. זו הצלחה יפה".

 

השלישי הוא פיתוח הבנת המשחק בקרב האוהדים, כדי להרחיב את הנאתם מהמשחק. בייסבול הוא המשחק האסטרטגי ביותר בעולם. כמעט אין התרחשויות שאין מאחוריהן כוונה, וברגע שאתה מבין את המשחק, קשה שלא ליהנות ממנו.

 

הפן האחרון הוא הערכה למשחק עצמו, כפי שהוא מתרחש לנגד עיניך: אהדה לקבוצה, לשחקנים. מובן שהמפתח לשתי הנקודות האחרונות הוא עבודה עם ילדים, ודרכם להגיע למשפחות".

 

כמה מתקנים אתם מתכוונים להקים?

"בשלב הראשון שניים או שלושה. בסופו של דבר המספר שלנו יהיו שמונה. עלות של מתקן כזה (באמריקה) היא 3–5 מיליון דולר. אנחנו מדברים כאן על השקעה של מיליונים רבים".

 

בטל שלח
    לכל התגובות
    x