היינו שם, אבל ישראל לא: כך נמחק הדגל מכנס הטכנולוגיה הגדול בעולם
למרות עניין עצום בטכנולוגיה ישראלית, טקס הפתיחה של Web Summit חשף מציאות מורכבת לסטארט-אפ ישראלי באירופה. גיל רבי, יזם ומייסד Storycards, מספר על השמטת הדגל, המפגש עם מאות "ישראלים במסווה" והדילמה האם להסתיר את שם המדינה בדוכן. כך נראית המציאות ליזמים ישראלים באירופה של 2025
המסע ל-Web Summit בליסבון הפך לשיעור על זהות, פוליטיקה וחדשנות ישראלית בעולם שמשתנה. 71 אלף איש, 157 מדינות, דגל פלסטין אחד — ודגל ישראל שלא הונף. כך נראה מבפנים הכנס שאליו הגענו כסטארט-אפ ישראלי יחיד.
מעטים הם הכנסים המקצועיים שמצליחים להביא קהל כה רב ומגוון כמו הכנסים של WebSummit, עשרות אלפי אנשים, ביניהם מייסדי סטארטאפים, משקיעי הון־סיכון, מנכ"לים של חברות טכנולוגיה, אנשי דיגיטל ועיתונאים התאספו תחת ענני סערה בליסבון, פורטוגל וגם אנחנו היינו שם להציג את Storycards - טכנולוגיית נו-קוד ישראלית לאיסוף דאטה לארגונים.
ההזמנה להגיע — וההתלבטות
כשקיבלתי הודעה בלינקדאין מצוות Startup Success שראו את המוצר שלנו באחד מאתרי הספורט הגדולים בעולם ומזמינים אותנו למסלול ה-BETA, בהתחלה התעלמתי. ההודעה נבלעה בתוך עוד עשרות. גם כשהגעתי אליה שוב במקרה, נזכרתי מיד בציוצים ובסערה שהוביל מייסד הכנס, פאדי קוסגרייב, בזמן המלחמה.
ב-2023 אדם סינגולדה, מייסד Taboola, הודיע שלא יגיע לכנס ותקף את קוסגרייב לאחר שזה טען שישראל מבצעת פשעי מלחמה. גם אסף רפפורט מ-Wiz ביטל השתתפותו. חברות טכנולוגיה ישראליות רבות הלכו בעקבותיהם.
בעקבות הלחץ הציבורי התנצל קוסגרייב, גינה את מתקפת חמאס, וציין שהוא תומך בזכותה של ישראל להגן על עצמה — אך המשיך לטעון שישראל חייבת לציית לחוק הבינלאומי. לבסוף התפטר, ותוך חודשים ספורים חזר לתפקידו לאחר שמחליפתו פרשה.
ובכל זאת – פודקאסט אקראי של הסופר אילן הייטנר שתמיד משפיע עליי ושיחה עם אחי, שחי כמה שנים בליסבון, גרמו לי לחשוב מחדש. יש לנו טכנולוגיה מצוינת, 42 מיליון אנשים השתמשו במוצרים שלנו בשנה האחרונה, לקוחות גדולים, והמלחמה כבר מאחורינו, אולי הגיע הזמן לחזור ולהציג טכנולוגיה ישראלית באירופה. מה כבר יכול להיות?
סטארטאפ ישראלי יחיד?
תוכנית הסטארטאפים של Web Summit מחלקת את החברות המציגות לשלושה מסלולים שונים בהתאם לשלב שבו נמצאת החברה (Alpha, Beta ו-Growth). בעוד ש-ALPHA מייצגים כ-70% מהסטארטאפים באירוע, BETA מהווה כ-20% מהמשתתפים עם נראות גבוהה יותר באירוע כסטארט-אפ מתקדם יותר עם לקוחות משלמים ו-10% הנוספים הינם חברות הנמצאות בשלב Growth המתמקדות בצמיחה.
אנחנו שובצנו למסלול ה-Beta — חברות שכבר מוכרות ומתקדמות יותר — והופענו באתר ובאפליקציה כסטארט־אפ הטכנולוגי היחיד מישראל. זה כבר הרגיש מוזר. ישראל הרי "אומת הייטק", איך זה כי רק גיל רבי ו- Storycards היחידים שמציגים? אבל עוד נגיע לזה.
קיבלנו דוכן במיקום מפתח שקרוב יחסית לבמה המרכזית, היחס מצוות הכנס לאורך כל הדרך היה מדהים, גם כאשר היו לנו בקשות מיוחדות כמו להזמין עובדים נוספים מהחברה להגיע, קיבלנו תשובה חיובית די מהר ובכל זאת, שום דבר לא הכין אותנו למה שהתרחש בטקס הפתיחה.
כך נמחק דגל של אומה שלמה מכנס הטכנולוגיה הגדול בעולם
הכנס התחיל באירוע פתיחה מרשים שנפתח על ידי מייסד הכנס קוסגרייב ועם צעדת דגלים מרשימה שיצאה מתוך 70 אלף האנשים בארנה ישר לתוך הבמה המרכזית, כל זאת תוך כדי שהמנחה מציג את המדינות השונות מהם הגיעו הסטארטאפים. חיכינו לראות את הדגל שלנו שם בהתגאות, אבל לא רק שהדגל של ישראל לא היה, תוך התעלמות מוחלטת מזה שאנחנו שם, דגל פלסטין הונף בגאון ביחד עם הצגה של המנחה.
בקבוצות הווטסאפ של הישראלים במקום החלו להופיע הודעות של הלם וכעס. אפילו פאנלים קלילים של אגדת הטניס מריה שראפובה, אנטון אוסיקה מייסד ומנכ״ל Lovable והקומיקאי ויוצר התוכן קאבי לאמה לא הצליחו לרכך את התחושה שלנו - אנחנו כאן, אבל מישהו אחר עושה מאמץ מסיבי להתעלם מקיומנו.
העם שלנו תמיד יודע להתלכד ביחד במצבים קשים, ומשום מה, בלי תכנון כלשהו, מצאנו את עצמנו הישראלים הולכים ביחד למסעדה באזור הארנה, אלו שמכירים אחד את השני ואלו שגם לא, חגי נאור, ראש החדשנות ב- RGE, תמיר כהן מנהל המוצר ב"כאן" תאגיד השידור, לילך בן ארצי סמנכ"לית השיווק של FLY CARD ועוד אחרים. ניסינו להפיג את התחושות וספקנות איזו חוויה מצפה לנו עוד בהמשך אבל בעיקר דנו בסוגיה האם כדאי לי לשנות את שם המדינה למדינה אחרת בשלט הגדול בדוכן שלנו בכנס.
ב- Web Summit כל סטארט-אפ בתכנית מקבל דוכן עם שלט הכולל לוגו, תיאור המוצר ושם המדינה ביחד עם סמל המדינה על גבי השלט. בכל זמן אחר, ישראל תמיד מקבלת יחס כאומת סטארטאפים, עם טכנולוגיות מובילות, אבל כאן התחושה שלנו הייתה אחרת, מספיק אחד מתוך אלפי האנשים כדי לגרום למהומה, זה נכון שהגענו כדי לייצג טכנולוגיה ישראלית, אבל האווירה מסביב הובילו אותי לשלוח אימייל לצוות של הכנס כדי לבקש להחליף את שם המדינה לפורטוגל.
ביום שאחרי — המציאות הפוכה לגמרי
הבוקר של יום התצוגה הראשון הפתיע אותנו. הדוכן שלנו היה אחד העמוסים ביותר. חברות ענק מרחבי העולם, לצד משקיעים, כולל ממדינות ערב הגיעו, התעניינו, ביקשו פרטים. חלקם ידעו שאנחנו ישראלים והמשיכו כרגיל. אצל אחרים בחרנו לא לומר. הייתה תחושת "ללכת על ביצים" ובעיקר פעלנו עם הרבה אינטואיציה.
ועדיין, מה שהכי הפתיע אותי: העברית שהדהדה מכל עבר. הרי איך זה יכול להיות שאנחנו החברה היחידה מישראל ועדיין אני שומע עברית בכל מקום… בדוכנים של חברות, בעמדות האוכל, באירועים בערב , עברית בכל מקום. גיליתי שכמו חברות רוסיות שמופיעות תחת "מדינות אחרות", כך גם חברות ישראליות רבות שרובן עדיין עם ליבה בישראל נרשמו על שמות של מדינות אחרות. כדי להקל על גיוס לקוחות באירופה, כדי לא להסתבך פוליטית, כדי "לעבור מתחת לרדאר".
מצד אחד – זה חיזק את ההחלטה שלי לשנות את שם המדינה על השלט, מצד שני זה כאב. הרגשתי שאני לא מצליח להיות זה שעומד בגאון ואומר אני מישראל ואין לי במה להתבייש.
ישראלים בכל מקום
ההיילייט של ה- WebSummit הם דווקא אירועי משנה, בעצם במילים אחרות סוג של מפגשים או ארוחות במקומות ציבוריים ברחבי ליסבון שהמטרה לייצר חיבורים והכרויות לצרכי ביזנס. חלק מהאירועים סגורים למחצה ורק יודעי דבר מוזמנים אליהם, יצא לי להגיע לכמה כאלו וגם כאן להפתעתי,בכולם, בלי יוצא מן הכלל, הובילו ישראלים או יהודים דוברי עברית.
הטכנולוגיות הכי מרשימות שראיתי בכנס היו של ישראלים, גם אם הודפס על הדוכן שלהם "ניו יורק" או כל מקום אחר. כל זה, העלה בי את השאלה, האם בחרנו בדרך הנוחה יותר "לברוח" בשביל לדאוג לאינטרסים הכלכליים והעתיד של החברות שלנו, או שהשליחות שלנו כיזמים ישראלים הוא לעמוד על היותנו ישראלים בגאון ובקול ברור ולהגיד: אנחנו ישראלים, אנחנו חדשניים ואין לנו במה להתבייש. ועדיין, גם אני, עדיין לא שלחתי למארגני הכנס מייל עם השאלה "אם הצגנו כחברה מישראל — למה דגל ישראל לא הופיע?" אולי בכנס הבא.
גיל רבי הוא מייסד ומנכ"ל Storycards, פלטפורמת NO CODE ליצירת מוצרים דיגיטליים
