בג"ץ הפך את החלטת קרעי: ארבעה חברים ימונו למועצת תאגיד השידור
בית המשפט דחה פה אחד את נימוקי שר התקשורת נגד ארבעת המועמדים והורה על מינויים; עם זאת, גם לאחר הצטרפותם למועצה עדיין לא יהיה הקוורום הדרוש לקבלת החלטות, ובהן מינוי מנכ"ל חדש, ולכן כהונת גולן יוכפז תוארך זמנית
הפסד נוסף לשר התקשורת שלמה קרעי בבג"ץ: הרכב של שלושה שופטים הפך פה אחד את החלטת השר לדחות מינוי ארבעה מועמדים למועצת תאגיד השידור כאן. עם זאת, למועצה עדיין אין את הקוורום הדרוש על מנת לקבל החלטות, ובראשן מינוי מנכ"ל חדש לתאגיד.
"במשך תקופה של למעלה מארבע שנים מועצת התאגיד פועלת בהרכב חסר. בשנתיים האחרונות המצב החמיר, ומספר החברים במועצת התאגיד נמוך מהקוורום הנדרש על מנת להפעיל את סמכויותיה", כתב השופט עופר גרוסקופף בפסק הדין. "תופעה זו, אותה כינה לאחרונה חברי, הנשיא (יצחק) עמית, 'שיתוק מנהלי', לא פסחה על ענייננו. למרבה הצער, 'השיתוק המנהלי' של מועצת התאגיד לא ימצא מזור אף בפסק דין זה, שכן מספר חברי המועצה יעמוד גם לאחריו על שישה, בעוד שלפי החוק הפעלת סמכויות המועצה מותנית בקוורום של שבעה חברים לפחות. זוהי מציאות שיש לה השלכות רבות וקשות על התאגיד, ואולם, ייתכן כי התוצאה הקשה ביותר שלה תהיה חוסר היכולת למנות את המנכ"ל הבא".
ההחלטה התקבלה בעתירות שקשורות לסיום כהונתם של מספר חברים במועצת התאגיד, בעקבותיהם נכנסה המועצה לקיפאון כתוצאה מהעדר קוורום. במועצת תאגיד השידור אמורים לכהן 12 נציגים כשכינוס הוועדה מחייב לפחות 7 חברים. עד נובמבר 2024 כיהנו במועצה 10 חברים. אלא שאז תמה כהונה של חמישה חברים, מה שלא איפשר את המשך התכנסותה.
את חברי המועצה ממנה ועדה שבראשותה עומד שופט בדימוס, יחד עם שני חברים נוספים. שר התקשורת קרעי מינה לתפקיד את השופט משה יאיר דרורי. נגד מינויו של דרורי הוגשה עתירה של מכון זולת, תנועת רגולציה הוגנת ואגודת יהודי אתיופיה. ב-2009 היה דרורי מועמד לשופט בית משפט עליון, אך פורסם כי הכרעת דין שנתן זיכה אברך שתקף קופאית ממוצא אתיופי, למרות שהודה בדברים.
בנובמבר 2024 התפטר דרורי מתפקידו כיו"ר ועדת האיתור למועצת התאגיד, ובמקומו ביקש קרעי למנות לתפקיד את השופטת בדימוס נחמה מוניץ. ואולם, בהמשך הדיח קרעי את מוניץ לאחר שהמועמדים שבחרה למועצת התאגיד לא תאמו את האג'נדה שלו. נגד מהלך זה הוגשה עתירה לבג"ץ, ובינואר השנה אחרי שמונו שני חברים נוספים לוועדת האיתור, קבע בג"ץ שהוועדה יכולה להתחיל פעילותה.
במאי קבע בג"ץ בפסק דין חלקי שיש לקדם את הליך המינוי של ארבעה מועמדים למועצת התאגיד שוועדת האיתור המליצה עליהם: מיכל רפאלי כדורי, פרופ' מנחם בן ששון, רו"ח אמיר סבהט ועליזה דיין חממה. ואולם, ביוני החליט קרעי לדחות את המלצות ועדת האיתור מנימוקים שונים, כלליים ופרטניים.
היום, החליט בג"ץ לקבל את העתירות, הפך את הצווים על תנאי למוחלטים, ואישר את מינויים של הארבעה למועצת התאגיד לתקופה של 4 שנים. "להמלצותיה של ועדת איתור יש לייחס משקל רב, כמעט מכריע, וכי על המבקש לסטות מהמלצותיה מוטל נטל כבד במיוחד להצביע על טעם ענייני ומהותי המצדיק לעשות כן", קבע השופט עופר גרוסקופף, תוך שהוא דוחה את כל טענות השר בנוגע למינויים. "עיון בהחלטת השר בראי עקרונות אלה, מעלה כי אין בטיעונים שהציג כדי להצדיק סטייה מהמלצותיה של ועדת האיתור.
"כפי שקבוצת כדורגל ששוערה נפצע באמצע המשחק אינה יכולה להמתין עם החילוף עד שניתן יהיה להחליף את כלל השחקנים, כך גם מועצת התאגיד אינה יכולה להרשות לעצמה להחסיר את מומחיותו של אחד מחבריה עד להחלפת כלל חברי מועצת התאגיד. הדברים נכונים ביתר שאת כאשר, כמו במצב הדברים הקיים כיום, משמעותה של המתנה זו היא שיתוק מועצת התאגיד כולה, באשר מספר החברים הנותר נמוך מהקוורום החוקי הנדרש לצורך כינוסה".
את הנימוקים הפרטניים השונים נגד הארבעה כינה גרוסקופף "טיעוני קש" שלא יכולים "לשמש כטעם המצדיק את החלטותיו לסטות מהמלצותיה של ועדת האיתור".
בנוסף, פסק גרוסקופף שכהונת המנכ"ל הנוכחי, גולן יוכפז, תוארך על מנת למנוע שיתוק מוחלט של התאגיד בשעה שלמועצה אין קוורום למנות מנכ"ל חדש: "באין מנכ"ל – אין תאגיד שידור ציבורי מתפקד במדינת ישראל. על רקע האמור, ומשעה שרצף ההחלטות שקיבל שר התקשורת, אשר הובילו לכך שלא ניתן למנות בעת הנוכחית את המנכ"ל הבא של התאגיד, אין מנוס מלהורות על הארכת כהונת המנכ"ל לתקופת ביניים קצרה". בתקופה זו, מקווה גרוסקופף, תשלים ועדת האיתור את הליך הבחינה והאישור של מועמדים נוספים למועצת התאגיד. בהתאם, כהונת יוכפז תוארך ב-60 יום החל מהיום שבו יהיה קוורום במועצת התאגיד (כלומר, בפועל תוארך לתקופה ארוכה בהרבה, כתלות בהשלמת הליך המינוי של החברים הנוספים). השופטים יצחק עמית וגילה כנפי-שטייניץ הצטרפו לפסיקתו של גרוסקופף.
"פסק הדין שניתן היום הוא הכרעה חשובה וברורה לטובת עצמאותו של השידור הציבורי, תקינות הליכי המינוי והחובה של הרשות המבצעת להפעיל את סמכויותיה בהתאם לחוק, ולא לעשות שימוש בסמכות המינוי כאמצעי לשיתוק מוסדות התאגיד", אמר עו"ד אלעד מן, היועץ המשפטי של עמותת הצלחה שהגישה את העתירות. "משמעותו העקרונית של פסק הדין חורגת מארבעת המינויים שנדונו בו. הובהר כי אי-מינוי, עיכוב מכוון או יצירת קיפאון אינם יכולים להפוך לכלי מינהלי לגיטימי. התופעה של 'שיתוק מינהלי כמדיניות' היא נגע רע וכאשר רשות מביאה לשיתוק הגוף שעליו היא מופקדת, הנפגע הראשון והעיקרי הוא הציבור".
