קנסות לא מרתיעים את הספקים והקמעונאים - והציבור משלם את המחיר
אפשרות 1: הממונה על התחרות הטילה קנסות בסך 165 מיליון שקל על ספקים וקמעונאים בשנים האחרונות, אך חברות משלבות את עלויות הקנסות בתמחור המוצרים. בסופו של דבר, הצרכנים הם המשלמים בעבור אכיפת החוק
במקביל לחקירה הפלילית המתנהלת מזה ארבע שנים, מנהלת הממונה על התחרות אכיפה מנהלית על הפרות חוק המזון על ידי ספקים וקמעונאים, כפי שנמצאו בבדיקה רוחבית שערכה בענף. למעט קנס שאמורה הרשות להטיל על קוקה קולה, היא כבר הטילה עד כה קנסות בסכום מצטבר של כ־165 מיליון שקל על 16 חברות. עם סיום הטיפול בהפרות מנהליות של חוק המזון במקטע הספקים, צפויה הרשות לעבור לטפל במקטע הקמעונאי, ולהטיל קנסות על הרשתות בהן נמצאו הפרות דומות.
מדובר בהפרות מנהליות של חוק המזון, כמו התערבות בשטחי תצוגה והמלצות המחירים של המוצרים לצרכן אצל קמעונאים, שקיים ספק גדול ביחס לתועלות שיש בו להגברת התחרות, ואשר מאז נחקק לא הוביל לשינוי מהותי ביחסי הכוחות בשוק.
אם לא די בכך, בחברות לוקחים בחשבון את הקנסות בתמחור המוצרים, ולבסוף, שוב הציבור משלם את המחיר. רק בשנתיים האחרונות נקנסה אסם ב־8.2 מיליון שקל, שסטוביץ ב־6.6 מיליון שקל, יוניליוור ב־4.3 מיליון שקל, תנובה ב־1.7 מיליון שקל, שטראוס ב־785 אלף שקל, מאפיות אנג'ל ב־567 אלף שקל וליימן שליסל שנקנסה ב־1.2 מיליון שקל ואתמול נקנסה ב־11.7 מיליון שקל נוספים. נטו, סנו, סוגת וחברות נוספות שסירבו לחתום על הסדר, שילמו לבסוף סכומים גבוהים הרבה יותר: סנו – 16 מיליון שקל, נטו – 18.2 מיליון שקל, סוגת – 18 מיליון שקל, דיפלומט – 9 מיליון שקל, ויליפוד – 11.6 מיליון שקל, טמפו – 4 מיליון שקל, קימברלי קלארק – 13.8 מיליון שקל ויפאורה – 12.1 מיליון שקל.
