הרבנות מורחת את הזמן, הווטרינר של המדינה התפטר ומחירי העוף מזנקים
בספטמבר 2024 חתמה חברת המזון בלדי על הסכם עם ספק ברזילאי ליבוא מוצרי עוף כשרים מחו"ל. משרד החקלאות והרבנות שמו רגליים למיזם ובלדי עתרה לבג"צ לפני שנה. מאז הרבנות בעיקר מבקשת דחיות בהגשת תגובה, והציבור משלם את המחירים הגואים
הרבנות מעכבת אישור יבוא עוף מחו"ל, הווטרינר הראשי של משרד החקלאות אישר והתפטר והמגדלים המקומיים נאבקים בפתיחת השוק ליבוא — מחירי העוף עולים והפתרונות בשטח לא מתקדמים.
הישראלים נאלצים לשלם מחירים גבוהים על העוף המקומי, ללא חלופות לאחד המוצרים המשמעותיים בסל הקניות. המשקל הגבוה שיש לעוף בסל הקניות בא לידי ביטוי בנתוני משרד החקלאות, לפיהם צריכת העוף בישראל עמדה בשנת 2024 על כ־49 ק"ג לנפש בשנה, זאת לעומת 21.8 ק"ג לנפש בממוצע העולמי. מבדיקת כלכליסט באתר פרייסז את מחירי חלקי העוף הנמכרים ביותר ברשת שופרסל דיל, כמייצגת השוק, עולה כי מאז שנת 2020 זינק מחיר ק"ג חזה עוף שלם ב־42.2% ל־39.4 שקל, מחיר חזה עוף פרוס קפץ ב־25% ל־39.9 שקל, ומחיר כרעיים ב־42% ל־27.7 שקל לק"ג.
מגדלי העוף מטילים את האחריות על המחיר הגבוה על הקמעונאים, ואכן נתוני משרד החקלאות ממחישים כי בין 2015 לבין 2020, המחיר הסיטוני של העוף ירד ב־24%, אך המחיר לצרכן ירד ב-4% בלבד, מה שמשקף פער תיווך של 20%. מאז, המחיר לצרכן המשיך לטפס בהדרגה והגיע בשנת 2024 לכ־30% יותר מאשר ב־2015, בזמן שהמחיר הסיטוני נסוג כמעט לנקודת ההתחלה של הבדיקה, ועלה באחוז אחד בלבד.
ובזמן שהמחירים משתוללים, הפתרונות בשטח, כאמור, תקועים. אחד מהם הוא תוכנית של חברת הבשר בלדי להוריד את מחיר העוף באמצעות יבוא עוף קפוא מברזיל. בלדי שבשליטת ארז דהבני (77.34%) עתרה לפני שנה לבית במשפט העליון נגד הרבנות הראשית, לאחר שזו סירבה לקבוע נהלים ברורים ליבוא עופות כשרים מחו"ל. בדיון שהתקיים בשבוע שעבר בעתירה, ביקשה הרבנות ארכה של 4 חודשים, לצורך הבאת המלצות בפני מועצת הרבנות הראשית.
הבקשה של הרבנות הוגשה חרף הסחבת המתמשכת שבה נקטה בטיפול בנושא, ועל אף דברי השופטים בדיון על כך שלאורך חודשים רבים לא חלה התקדמות: "חלפו כבר חודשים מאז הדיון האחרון. דיברנו בתוך 45 יום לפתור, יש פה בעיה של זכות חוקתית. נמנענו מלהוציא צו על תנאי כי זה פגיעה בחופש העיסוק כשאין לכם בעצם שום טענה להצדיק את זה. אתם אומרים נכון, זה פגיעה וזה לא בסדר ואנחנו נפתור את העניין, תפתרו את העניין". אמרה השופטת יעל וילנר.
בלדי התנגדה לבקשת הארכה וביקשה מבית המשפט להוציא צו על תנאי שיחייב את הרבנות להגיש תגובה תוך זמן קצר ביותר, כדי להעביר את ההליך מדיווחים כלליים על כוונות עתידיות לשלב של מתן תשובה עניינית לעתירה. השופטים החליטו לקיים דיון בבקשה של בלדי לצו. מועד הדיון טרם נקבע.
חילוקי דעות והתפטרות
יבואנית הבשר בלדי החליטה להרחיב פעילותה באמצעות יבוא עוף קפוא לישראל בספטמבר 2024, אז חתמה הסכם עם ספק זר ברזילאי, שלפיו יפעלו יחד לייצור ושיווק מוצרי עוף בעלי הכשר. בלדי התחייבה להשקיע 21 מיליון שקל בשיפורים והתאמות במפעל בברזיל, לצורך הקמת מערכי הייצור הכשרים.
בלדי ניהלה מאבק גם במשרד החקלאות, שהתנגד בתחילה לכלול את מפעל העוף בברזיל ברשימת המפעלים המורשים לייבוא לישראל. אלא שלבסוף המפעל כן אושר למרות התנגדותו של מנכ"ל המשרד, אורן לביא. בחודש שעבר התפטר תמיר גושן, מנהל השירותים הווטרינריים במשרד, שתמך באישור המפעל. סיבת פרישתו לא נומקה באופן רשמי, אך הערכות הן כי ברקע ניצבו חילוקי דעות שלו עם לביא גם על פתיחת שוק העופות ליבוא.
בינתיים, הגישו מגדלי העופות עתירה מנהלית נגד משרד החקלאות ובלדי, בבקשה לבטל את ההחלטה לאשר את מדינת ברזיל כמדינת חוץ לעניין ייצוא בשר פטם לישראל, ולאשר את הוספת המפעל של בלדי בברזיל לרשימת המפעלים המאושרים לייבוא בשר פטם לישראל. לחלופין, דרשו המגדלים צו שיקבע כי החלטות אלו לא תיכנסנה לתוקף ולא יינתנו היתרים לייבוא בשר פטם לישראל מברזיל בהסתמך עליהן, עד לאחר שממשלת ישראל תפעיל מתווה אשר יאפשר את המשך הייצור המקומי. גם בעתירה זאת עדיין לא נקבע מועד לדיון.
בכתב התשובה לעתירה המנהלית שהגישו מגדלי העופות כתב משרד החקלאות: "מתן היתר לייבוא עוף מברזיל במחירים נמוכים אכן עשוי להשליך על ענף הגידול המקומי, ועל כן, משרד החקלאות, באמצעות הגורמים האמונים על בחינת החלופות הרלוונטיות, נקט בצעדים ראשוניים, בין היתר אל מול משרדי ממשלה שונים. אלא, שצעדים אלו במישורים מקבילים, אינם גורעים מסמכותו של מנהל השירותים הווטרינריים. לפיכך בהינתן שהאישורים אשר את תוקפן מבוקש לבטל או לעכב, ניתנו לאחר עמידה בדרישות המקצועיות ולאחר בדיקות מקיפות בהתאם לשיקול דעת גורמי המקצוע בשו"ט (השירותים הווטרינריים, נ"ק), העתירה אינה מגלה עילה להתערבותו של בית המשפט".
הרבנות מושכת זמן
בלדי טוענת בעתירתה נגד הרבנות, שהוגשה לפני שנה ביולי 2025, כי מיד לאחר חתימת ההסכם עם הספק הברזילאי היא פעלה מול הרבנות והציגה פתרונות ישימים ומידיים להסדרת סוגיית הכשרות. למרות זאת, לדבריה, הרבנות דחתה את בקשתה לקביעת נהלים למתן תעודת הכשר, בטענה שהשוק המקומי מספק את הביקוש. זאת, חרף העובדה שאין עניינה של הרבנות בתחרות הענפית.
במכתב ששלחה לבלדי נטען כי הרבנות אינה יכולה להעניק תעודת הכשר ליבוא בשר עופות מחו"ל בשל היעדר מערך פיקוח מתאים שהקמתו מצריכה משאבים וכלים שאינם קיימים. אלא שלמחרת כתב לה מנכ"ל הרבנות כי הרבנות הראשית ערוכה לתת מענה ליבוא כל סוגי הבשר ומוצריו באמצעות היחידות המקצועיות הקיימות, ואינה נדרשת להקמת מערך נוסף. ימים ספורים לאחר מכן נשלח לבלדי מכתב שלישי מראש מטה הרב הראשי קלמן בר, המכהן כנשיא מועצת הרבנות הראשית. במכתב נכתב כי עמדת מנכ"ל הרבנות אינה משקפת את עמדת מועצת הרבנות הראשית, ולפיה לא חל כל שינוי במדיניות הרבנות בנושא ייבוא עופות מחו"ל, כפי שבאה לידי ביטוי בהחלטת ועדת שח"ל (שחיטת חו"ל) מלפני שנה וחצי, לפיה "קשה להתחיל בנושא של יבוא עופות ומוצרי בשר מעובד כל עוד יש פרצות ביבוא הבשר". בעקבות המענה, ממנו עלה כי אין לרבנות כוונה לסגת מעמדתה, החליטה בלדי לעתור לבג"ץ.
בעתירתה ביקשה בלדי מבית המשפט העליון להוציא צו ולהורות לרבנות לקבוע כללים והנחיות ליבוא בשר עופות כשר לישראל, ולאשר באופן פרטני את בקשתה לייבוא בשר עופות כשר מחו"ל מהמפעל בברזיל. בדיון בעתירה שהתקיים בינואר האחרון, הבהירו השופטים לרבנות כי עמדתה לפיה ניתן יהיה לטפל בסוגיית כשרות יבוא בשר עופות רק לאחר סיום עבודת המטה בסוגיית יבוא בשר בקר אינה מקובלת, וכי עליה לפעול בסד זמנים קצר לגיבוש מענה לבקשת בלדי. בתום הדיון, ובהסכמת הצדדים, הורה בית המשפט לרבנות לקבל החלטה באשר ליבוא בשר עופות במועצת הרבנות הראשית בתוך פרק זמן של 45 ימים. הרבנות עדכנה בחודש פברואר כי הקימה צוות לבחינת הסוגייה, ובית המשפט קבע כי המועד האחרון להגשת עדכון בדבר המלצותיו של צוות הבחינה הוא בסוף מאי 26'. אלא שעד היום לא גובש המתווה הנדרש, וכעת הרבנות כאמור מבקשת ארכה נוספת של ארבעה חודשים.
