"מדד תשומות הבנייה לא רלבנטי"

"מדד תשומות הבנייה, המתפרסם על ידי הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, אינו רלבנטי עוד". כך טוענים ראשי התאחדות הקבלנים שיוצאים בתקופה האחרונה נגד המשך הצמדות הרגולטורים ומממני הענף למדד זה. הטענה היא כי מחירי תשומות הבנייה עולים בקצב גבוה יותר מהעלייה שמייצג המדד. התוצאה היא שהקבלנים מפסידים על כך כספים, או מגלגלים עלויות לרוכשי הדירות.

"לבטלנים באוצר קל לעבוד עם מדד אחד למרות שהוא גורם לעיוותים", אומר אברהם קוזניצקי, בעל השליטה במנרב, "והקבלנים - כשהם מרוויחים הם שותקים וכשהם מפסידים הם צועקים על לב השמיים". קוזניצקי מספר שהוא אכן מעלה מחירים בשל חששו מתנודות המדד, שלא משקף את מציאות עליית המחירים. "כשאני מחשב מראש את ההוצאה לפרויקט כדי להשתתף במכרז, ההצעה שלי כוללת תוספת כדי לא לספוג אחר כך את עליית מחירי החומרים.

סקירה שערכה פירמת BDO זיו האפט עבור התאחדות הקבלנים מאששת את חששם של הקבלנים. מהנתונים עולה כי חלק לא מבוטל מעליית מחירי הדירות נובע מכך שב־2010 חלה עלייה חדה במחירי התשומות לבנייה. מחיר הברזל לבנייה רשם את העלייה החדה ביותר ועלה בכ־22%. כמו כן, במהלך 2010 נחתם הסכם קיבוצי לקביעת שכר מינימום של 4,350 שקל בענף. בהתאחדות הקבלנים מציינים כי המגמה נמשכת גם ב־2011: מתחילת השנה, למשל, עלו מחירי הביטומן בכ־30%.

חיים פייגלין, מנכ"ל חברת הבנייה צמח המרמן, מדווח כי ממוצע ייקור חומרי הגלם עמד בשנה האחרונה על 10%. "בשנים אחרונות הוחמרו התקנות של משרד הפנים בנושא עמידות בניינים חדשים ברעידת אדמה. בגלל התקנות יש עלייה דרמטית בכמויות הברזל והבטון שאנחנו צריכים לרכוש בכל פרויקט, אך זה לא בא לידי ביטוי במדד", הוא אומר. "משקל הברזל למשל הוא בסביבות 4% במדד לעומת כמעט 10% בפועל".

הזינוק במחירי חומרי הגלם אינו הבעיה היחידה. אבישי בן חיים, מנכ"ל חברת הבניה רוטשטיין, אומר כי "מחירי חומרי הגלם כל כך תנודתיים עד כי הצעות המחיר שאנחנו מקבלים מקבלני משנה וספקים הן בתוקף למספר ימים בלבד".

לא רק רוכשי הדירות והקבלנים נפגעים מהמצב, אלא גם הממשלה. "אם חלקו של הברזל בבניין הוא 5% מהמדד, בפרויקטי תשתית הוא 50%", מציין קוזניצקי.