שימו לב, אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר. קראו עוד הבנתי
חדשות נדל"ן

ראש מערך המשכנתאות בלאומי: מחירי הדיור צפויים לעלות

אמיר לזר הסביר כי "בשנה וחצי האחרונות היתה האטה משמעותית של התחלות הבנייה". מנהלת מינהל התכנון: "צריך תשתיות תחבורה - המשבר הזה יתפוצץ לנו בפרצוף"

בילי פרנקל 18:5511.12.18

אמיר לזר, ראש מערך המשכנתאות בבנק לאומי, העריך כי בקרוב צפויות עליות מחירים בשוק הדירות. "בשנה וחצי האחרונות היתה האטה משמעותית של התחלות הבנייה, וזה אומר הרבה על מה שיקרה בשנתיים הקרובות". הדברים נאמרו היום (ג') בפאנל שהתקיים במסגרת מליאת הפתיחה של כנס עיר הנדל"ן המתקיים באילת.

 

"אם נמשיך במגמה הזו", אמר לזר, "נמצא את עצמנו במחסור באזורי ביקוש. בנקודת הזמן הזו, כשמזהים מגמה של ירידה בהתחלות הבנייה ובפרט בפעילות היזמית הפרטית, קיימת סבירות שנמצא את עצמנו בטווח הבינוני בשוק עולה, בעקבות המחסור במלאי רלוונטי של דירות. לא בונים דירות בדקה". בצד זאת העריך כי לא צפויה עלייה במשכנתאות בעקבות עליית הריבית, שכן היא עדין בסביבה נמוכה לדבריו.

 

 

 

 

אמיר לזר מנהל מערך המשכנתאות בלאומי אמיר לזר מנהל מערך המשכנתאות בלאומי צילום: נמרוד גליקמן

 

 

ראש מינהל התכנון: משבר התחבורה יתפוצץ לנו בפרצוף

 

מנהלת מינהל התכנון דלית זילבר, התייחסה בפאנל הפתיחה של הכנס לתוכניות שמקדם מינהל התכנון, ל-2.6 מיליון יחידות דיור עד 2040, במטרה לתת מענה לצפי הגידול באוכלוסייה, שצפויה לעמוד על 16 מיליון איש בשנת 2050.

 

"איכות התכנון שמה כיום את האדם במרכז", אמרה. "חייבים לעשות שכונות מצוינות. זה כולל קודם כל עירוב שימושים – ערים ושכונות מעניינות, שנוכל לקיים את מארג החיים שלנו בתוך הסביבה הקרובה שלנו, בערים עצמן. כיף ללכת במקום עם מרחב ציבורי טוב ותחבורה טובה, להגיע ממקום למקום באופניים ושהילד ילך לגן בלי לעבור 4 מעברי חצייה בדרך.

 

הבעיה המהותית ביותר, לדבריה, היא היעדר תכנון תשתיות תחבורה. "בראש ובראשונה צריך תשתיות תחבורה – אם לא יוגשו תוכניות, המשבר הזה יתפוצץ לנו בפרצוף", אמרה. "כיום אין מספיק תוכניות על השולחן, לא לתשתיות ולא לתחבורה ציבורית".

 

מנהלת מינהל התכנון דלית זילבר מנהלת מינהל התכנון דלית זילבר צילום: ניב קנטור

 

עמוס לוזון מנכ"ל קבוצת לוזון, התייחס לבעייתיות של עירוב שימושים. "יש כאלה שמפנטזים שבאותו בניין יהיו למטה משרדים ולמעלה מגורים, זו בכייה לדורות. אבל אם יתכננו שני מגדלים מגורים ולידם מגדל נוסף של משרדים וכל הקומה למטה מסחר עם סופר פארם ובתי קפה, אנשים ייהנו לרדת למטה ולשתות את הקפה השכונתי. אם יש תכנון נכון, זה דבר טוב. אם יהיו מגורים ותעסוקה ומשרדים ורעש, זה לא יהיה טוב".

 

חיים פייגלין, מנכ"ל חברת הבנייה צמח המרמן, אמר כי "עירוב שימושים זה מצוין, זו המסקנה שהעולם הגיע אליה. בעבר נהגו לבנות אזורי מגורים במנותק מאזורי תעסוקה והמבנה הזה יצר צורך ותלות בתחבורה בלתי פוסקת. בגלל זה כולנו תקועים בפקקים. בסך הכל, הרעיון של עירוב השימושים הוא מבורך אך הבעיה היא של מידתיות.

 

"השיטות הכמותיות צריכות להוביל. השוק הולך מ-9 מיליון תושבים ל-16 ו-18 מיליון תושבים, והתחזיות של האו"ם מדברות על 20 מיליון תושבים ב-2100. השוק הוא שוק של מגורים, השלטון המקומי מנסה למזער בניית מגורים ולמקסם בניית אזורי תעסוקה בגלל הארנונה. את העיוות הזה צריך לבטל כי על כל נפש אחת צריך מ"ר אחד מסחר ו-3 מ"ר תעסוקה, אבל היום יש בסביבות 30-45 מ"ר. צריך 90% מגורים ועד 10% לתעסוקה ומסחר, והיום זה הפוך. לכן השוק צירך להבין את המספרים הללו. עירוב שימושים חשוב, אבל מידתיות חשובה".

 

זילבר פירטה בהקשר זה, כי התכנון ל-2040 מתבצע בהתאם לפרמטרים כמו שנתונים, מגזרים ומחוזות. "התוכנית לא כוללת רק יחידות דיור", אמרה. "בפעם הראשונה אנחנו בוחנים את כל אזורי התעסוקה בארץ ואיך זה מסתדר עם הארנונה. בסיס הארנונה כפי שהוא היום הוא בעייתי. צריך לתת לכל רשות את המנה שלה, אבל מאשרים המון אזורי תעסוקה שלא תמיד מתבצעים. אישרנו בוותמ"ל 3.5 מיליון מ"ר תעסוקה ב-3 שנים, למה הם לא מתבצעים?".

 

ראש רשות מקרקעי ישראל, עדיאל שומרון, אמר כי "בשלוש השנים האחרונות, היקפי התכנון גדלו משמעותית. פרסמנו מכרזים בהיקפים משמעותיים, רק ב-2014 סגרנו עסקאות ל-45 אלף יחידות דיור, ובשוק הפרטי יש לפחות 30 אלף יחידות בשנה. את 2018 נסיים עם פרסום מכרזים של 70 אלף יחידות דיור. לא כולם מצליחים, אפשר להגיד שאנחנו מפגרים בחצי - חצי מהמכרזים שאנחנו מוציאים לשוק חוזרים ללא זוכים". לוזון אמר בתגובה, כי מתוך ה-70 אלף, אולי 40 אלף זמינים לבנייה.

 

חגי רזניק, מנכ"ל משרד השיכון, ציין בפאנל, כי "האתגר המרכזי שלנו הוא ליישב את הנגב והגליל. ראינו שבערי פריפריה ערכי הקרקע נמוכים והבאנו להחלטה תקציבית שמפצה. לכן חתמנו על הסכמי גג בדימונה בנהריה ובעוד רשויות, ובהקשר זה אנחנו דואגים לייצר פתרונות למוסדות ציבור, לבתי ספר לדרכים ולשבילים. אנחנו מפנימים יותר ויותר, שבלי עירוב של שטחי מסחר ותעסוקה בתכנון ובשיווק – לא נצליח לקדם את הפריפריה".

  

בטל שלח
    לכל התגובות
    x