עלייה של 25% במספר ההרוגים בתאונות בנייה מתחילת השנה

מספר ההרוגים בתאונות באתרי בנייה בישראל מזנק: בחצי השנה הראשונה של 2018 נהרגו 20 עובדים באתרי בנייה ־ עלייה של 25% במספר ההרוגים לעומת 16 בתקופה המקבילה ב־2017. במקביל, בתוכנית העבודה של משרד העבודה והרווחה ל־2018, נקבע יעד להורדת מספר ההרוגים ב־10% - ונראה שכל המאמצים שבהם נקט המשרד היו חסרי תוחלת במקרה הטוב.

האחרון להצטרף לרשימת ההרוגים באתרי בנייה הוא מהארן מיעארי, בן 25 מכפר מכל בגליל העליון, שנפל אתמול מהקומה השישית באתר בנייה בקריית אתא. מותו של מיעארי העלה את מספר ההרוגים ב־99 התאונות שנרשמו באתרי עבודה במחצית הראשונה של השנה ל־20. אליהם מצטרפים עוד 82 עובדים שנפצעו באורח בינוני וקשה, לפי מד"א. תאונות הגורמות לפציעות קלות אינן מדווחות.

לפי נתוני ארגון קו לעובד, שעוקב אחר תאונות העבודה, מספר ההרוגים הגבוה ביותר נרשם באתרי בנייה של חברות הענק דונה וסולל בונה - 2 עובדים כל אחת מאז תחילת השנה. במקרה של סולל בונה, נהרגו פועלים באתר להקמת הקו האדום של הרכבת הקלה בפתח תקווה וכן בפרויקט שביצעה החברה בירושלים. במקרה של חברת דונה, עובד אחד נהרג באתר של החברה באשקלון והשני באתר החברה בחריש, רק בשבוע שעבר. בשני המקרים, דונה היתה גם החברה המבצעת וגם החברה היזמית.

עוד עולה מנתוני קו לעובד כי 47% מההרוגים השנה הם עובדים פלסטינים תושבי השטחים ו־32% עובדים ישראלים ממוצא ערבי.

בדיקת נסיבות התאונות והטיפול בהן מצביעה על כך שכל הגורמים שאמורים לטפל בנושא, ובמיוחד משרד העבודה והרווחה, זזים לאט מדי ומאוחר מדי ולא מצליחים לטפל בכשלים שגורמים למותם של עשרות פועלי בניין בשנה.

כך למשל, מנתוני קו לעובד עולה כי 70% מכלל התאונות ו־68% מהתאונות הקטלניות באתרי בנייה הן תאונות נפילה מגובה. למרות זאת, ולמרות שבעבר נמצא כי במספר גבוה של אתרים עובדים עם פיגומים לא תקניים, החוק בישראל מחייב רק את מוכר או משכיר הנכס בשימוש בפיגומים בתקן האירופי. הקבלנים, לעומתם, אינם מחוייבים לעשות זאת.

קריסה באתר בנייה בפתח תקווה לפני כמה שבועות צילום: דוברות כבאות והצלה

בענף הבנייה הישראלי, רוב קבלני הביצוע לא רוכשים פיגומים אלא שוכרים חברות שמקימות עבורן פיגומים. רשויות המדינה לא מפקחות בשום אופן על חברות אלה, שגם אינן נדרשות לרישוי עסק. כך יוצא שבשטח, אתרי בנייה רבים משתמשים בפיגומים שאינם מספיק בטיחותיים - והדבר מתבטא בשיעור הגבוה של תאונות נפילה. בנוסף, למינהל הבטיחות במשרד העבודה אין נתונים על חברות המשכירות או מוכרות פיגומים וכך גם למכון התקנים.

לא מקל ולא גזר

הפתרון של משרד העבודה לעניין הזה נשמע טוב על פניו: תוכנית ממשלתית לסבסוד רכישת פיגומים לפי התקן האירופי, שתוקצבה ב־12 מיליון שקל. אלא שאף קבלן לא פנה ב־2017 בבקשה לתמיכה ברכישת פיגומים כאלה.

ואיפה שיש גזר, בדרך כלל יש גם מקל - אולם גם במקרה זה הפעולות שנוקט משרד העבודה לא מספקות ולעתים תמוהות. במהלך השנה דיווחו במשרד בכמה הזדמנויות על כך שהטילו עיצומים כספיים על קבלנים. אלא שלא ברור כמה קנסות באמת הוטלו, שכן אותם קנסות הם רק כוונות להטלת עיצומים כספיים - שרובם ככל הנראה טרם הבשילו לכדי קנסות בפועל. לא ניתן לדעת בוודאות אילו חברות נקנסו ובאילו היקפים, משום שהמשרד לא מפרסם באופן שקוף את מספר והיקף הקנסות שהוטלו, אף שהחוק מחייב אותו לעשות זאת.

למשרד העבודה יש מקל נוסף ומשמעותי לא פחות מקנסות: צווי הפסקת עבודה, שאותם פקחי המשרד נדרשים לפי חוק להוציע במקרה של תאונה באתר בנייה שגרמה למוות או לפציעה קשה. בשטח, רק ב־70% מהמקרים שהוגדרו בחוק אכן הוצא צו כזה.

מבין 99 התאונות שהתרחשו באתרי בנייה במחצית הראשונה של השנה, ב־40 תאונות פועלים נהרגו או נפצעו קשה. למרות זאת, מינהל הבטיחות במשרד העבודה הטיל רק 28 צווי הפסקת עבודה. בחלק מהמקרים הסבירו במשרד העבודה כי דרגת הפציעה שעליה דיווחה המשטרה היתה נמוכה מזו שדיווחה מד"א; במקרה אחד, בתאונה קשה בעיר טירה, נמסר מהמינהל כי אין פרטי כתובת מדויקת ולכן לא הצליחו למצוא את אתר הבנייה; במקרה אחר, בתאונה קטלנית בירושלים, נמסר מהמינהל כי האירוע דווח במקור למשרד האנרגיה והוגדר כתאונת עבודה רק לאחר שבוע ולכן לא הוצא צו.

כשל של שני משרדים

גם למשרד השיכון והבינוי יש כלים שיכולים לשמש להפחתת מספר התאונות, ובראשם סנקציה של שלילת או הורדת הסיווג הקבלני. למרות עלייה במספר התאונות, ביקורת ציבורית ודו"ח חמור של מבקר המדינה ממאי 2018, רשם הקבלנים במשרד ממשיך להימנע משימוש בסמכותו ולא פותח בהליכי משמעת נגד קבלנים שהורשעו בעבירות בטיחות או כאלה שפעלו בניגוד להוראות חוק רישום קבלנים.

מדונה נמסר בתגובה: "אנו רואים בבטיחות העובדים ערך עליון ופועלים להגברת הבטיחות בכל אתרי הבנייה בארץ. דונה מעסיקה ממונה בטיחות ומנהל עבודה האחראי על הבטיחות בכל אתר בנייה לפי חוק. בשנה וחצי האחרונות השקיעה החברה מאות אלפי שקלים בשיפור בטיחות העובדים, בהכשרות וברכישת ציוד מגן. מבלי להקל ראש בחשיבות הנושא, אנו רואים פסול בפרסום דו"ח על סמך דיווחים ראשוניים ולא מהימנים ומבלי להמתין לחקירה הסופית של הגורמים הרשמיים. הדיווח המתייחס לעובד שנהרג באשקלון אינו נכון וגם בחריש מותו של מפעיל משאבת הבטון נגרם מסיבות שעדיין לא הובהרו וככל הנראה לא מדובר באירוע של תאונת עבודה".

שר הבינוי והשיכון יואב גלנט צילום: עומר מסינגר

ממינהל הבטיחות במשרד העבודה והרווחה נמסר: "כוח האדם תוגבר משמעותית בשנה האחרונה ועלה מ־18 ל־30 מפקחי בנייה. בחודשיים הקרובים המינהל יקלוט 12 מפקחים נוספים, לאחר ששר העבודה והרווחה חיים כץ העלה את שכר המפקחים בכ־3,500 שקל בחודש והקצה להם תקני רכב לשיפור תנאי עבודתם. השר כץ גם

הנחה את מינהל הבטיחות לפעול להחלת התקן הישראלי העוסק בפיגומים על הקבלנים העושים בהם שימוש, כדי להשוות את רמת הבטיחות לזו הנהוגה באירופה. בימים אלו שוקד מינהל הבטיחות על יישום ההנחייה.

"בנוסף, מתחילת השנה ניתנו כ־750 הודעות על כוונת הטלת עיצום כספי. עד יוני 2018 הוטלו 975 צווי בטיחות ובכך חצה המשרד את היעד החציוני של 675 צווי בטיחות להפסקה לאלתר של פעילות במתקן או אתר בנייה. כמו כן עד יוני 2018 בוצעו 3,636 ביקורי פיקוח ובכך חצה המשרד את היעד החציוני של 3,500 ביקורי פיקוח. כל צווי הבטיחות עוברים באופן אוטומטי לרשם הקבלנים להמשך נקיטת הפעולה מול קבלנים רשלנים".

ממשרד הבינוי והשיכון נמסר בתגובה: "האחריות והסמכות לנושא הבטיחות באתרי הבנייה נמצאת במשרד העבודה. מדיניות המשרד היא להפעיל אמצעי משמעת נגד קבלנים שהוצא נגדם צו בטיחות. בהתאם, המשרד יזם שיתוף פעולה עם משרד העבודה והפרקליטות כדי לאפשר קבלת נתונים ונגישות למידע שלא היתה לפני כן והכרחית לפעילות זו. באחרונה הובהר בפגישה עם מינהל בטיחות כי רשם הקבלנים נדרש לקבל מהמינהל את כל הצווים שניתנו על מנת שיוכל לנקוט באמצעי משמעת כלפי קבלנים. באשר לתאונות קטלניות שאירעו בשנתיים האחרונות, לא התקבלו פסקי דין חלוטים המאפשרים לרשם לפעול בעניין".