• תפריט
חדשות נדל"ן

המתנגדים למגדלים בכיכר אתרים: "גונבים לנו את הים ונותנים אותו לעשירים"

לרותי גוטר ודניאל סימן טוב, שני תושבי תל אביב ממובילי עמותת “לא למגדלים בכיכר אתרים”, יש בטן מלאה על העירייה, שאישרה לחסום את הנוף לים כדי לבנות רבי־קומות: “מכרה את המשאב הכי חשוב של העיר". עיריית ת"א: "עושים מאמצים לשיפור המציאות המטרדית בכיכר אתרים"

דותן לוי 08:1303.05.18

"גונבים לנו את הים ונותנים אותו לעשירים", זועקים שני התל־אביבים רותי גוטר ודניאל סימן טוב, ממובילי הפעילות של עמותת "לא למגדלים בכיכר אתרים", שחברים בה אלפים. השניים, בשיתוף תושבים רבים שאכפת להם מקו החוף של העיר, מנסים בשנה האחרונה לפעול נגד אנשי נדל"ן שמקדמים את אחד הפרויקטים היקרים בישראל, בכיכר אתרים, מרחק של 100 מטר מקו הים. בראיון עמם הם מתארים כיצד הזניחה העירייה במכוון את כיכר אתרים, גנזה תוכנית שהיא בעצמה יזמה לשיקום הכיכר, ובמקומה אישרה בניית שלושה מגדלים בני 40 קומות, שיחסמו לחלוטין את הנוף לים.

 

כשנה לאחר תחילת פעילות העמותה, נרשמה השבוע הצלחה ראשונה למאבק. בעקבות העתירה שהגישה העמותה, באמצעות עו"ד אלי וילצ'יק, החליטה סגנית נשיאת בית המשפט המחוזי בתל אביב, השופטת צילה צפת, כי תוכנית המגדלים של כיכר אתרים תחזור לדיון בוועדה לשמירה על הסביבה החופית (ולחוף).

 

העירייה וחברת JTLV של עמיר בירם, המנוהלת על ידי אריאל רוטר שמשפחתו היא הבעלים של קסטרו, מקדמות זה כמה שנים תוכנית להקמת שלושה מגדלים בשטח הכיכר. התוכנית הראשונה שהוגשה על ידם היתה של שלושה מגדלים בני 25 קומות בייעוד מלונאות. התוכנית אושרה בוולחוף ב־2013, אך בעלי הקרקע בכיכר ואף מהנדס העיר התנגדו לה ודרשו להחריג את זכויות הבנייה עד 40 קומות ולהוסיף מגורים. ב־2015 פורסמה התוכנית החדשה, שלפיה ייבנו שלושה מגדלי מגורים בני 40 קומות, שיכללו 80 אלף מ"ר מלונאות, מגורי יוקרה ו־5,000 מ"ר מסחר. שווי הפרויקט מוערך ב־8 מיליארד שקל, מהם צפויה העירייה לקבל 2 מליארד שקל מהכנסות מהיטלי השבחה ומכירת חלקה בכיכר.

 

 

התוכנית במתכונתה החדשה לא חזרה לאישור הוולחוף, ובעקבות זאת הגישו המתנגדים עתירה. החלטת השופטת להחזיר את התוכנית לוולחוף בהחלט מאותת ליזמים, ובעיקר לעירייה, כי התוכנית אינה עולה בקנה אחד עם טובת הציבור. עבור מובילי ההתנגדות זו הזדמנות לקחת אוויר ולגייס תומכים נוספים ומימון.

 

פניית פרסה של העירייה איך התחיל המאבק שלכם?

סימן טוב: "לפני כשנה יזמה העירייה מפגש לציבור במרכז הקהילתי בדב הוז, לא הרבה אנשים שמעו עליו ואלה שכן הגיעו סיפרו שבעיקר הציגו שם את התוכנית. הם לא פרסמו את התוכנית כראוי וכשראיתי אותה נחרדתי. ההתארגנות התחילה מהשטח, השמועה על התוכנית ההרסנית נפוצה, ומהמקום הזה המאבק צמח".

 

רותי גוטר (משמאל): זה הפרויקט הכי מעורר זעם בקרב הציבור. תומכים בנו אנשים שהם לא מתל אביב, כל הארץ מגיעה לכאן לחוף הים"; דניאל סימן טוב: לא הרבה אנשים שמעו על המפגש לציבור. העירייה לא פרסמה את התוכנית כראוי" רותי גוטר (משמאל): זה הפרויקט הכי מעורר זעם בקרב הציבור. תומכים בנו אנשים שהם לא מתל אביב, כל הארץ מגיעה לכאן לחוף הים"; דניאל סימן טוב: לא הרבה אנשים שמעו על המפגש לציבור. העירייה לא פרסמה את התוכנית כראוי" צילום: אוראל כהן

 

גוטר: "אני שמעתי על זה ממישהי מבריכת גורדון הסמוכה. אנשים לא ידעו על זה וזו שערורייה. בתחילת הדרך ישבנו במרפסת של הילטון על הספסל וחשבנו מה עושים. הקמנו צוות היגוי ויש חברים בעמותה, רובם לא פעילים אבל משלמים דמי חבר. היה קשה לממן את המאבק, קוששנו תרומות של 50־100 שקל והיו כמה תרומות גדולות יותר. מרבית הכסף הלך על העתירה, והיתה אחר כך תרומה נוספת ששימשה ליחסי הציבור שגם היא תכף נגמרת. זה מאבק על החופים של ישראל, בדיוק כמו המאבקים בפלמחים ובנחשולים. אנשים עדיין לא קולטים מה עומד להיות כאן, אני מסבירה להם שיסתכלו מהים מזרחה ויחשבו שמולם עומדים מגדלי עזריאלי, כי מבחינת הממדים זה מה שיהיה".

 

אבל כל העת נבנים מגדלים בתל אביב.

גוטר: "זה פרויקט שלוקח את הים מתושבי העיר ומתושבי ערים אחרות שמגיעים לכאן. לא ברור לי איך העירייה מסכימה לפרויקט כזה. זה ייצור חומה בין העיר לים, יפגע באיכות החיים של תושבי האזור, והנוף ייחסם. זה יהיה קטסטרופה, עם הצללה על רחוב בן־גוריון, וכל הליכה לים תהיה דרך שכונה שגרים בה אנשים".

 

סימן טוב: "לי מפריע שהעירייה מוכרת ליזמים שטח ציבורי שיהפוך למגדל של עשירים. איך עירייה יכולה לקחת את המשאב הכי חשוב לה? חלק גדול מהמוניטין התיירותי של תל אביב מגיע מהים, ועכשיו היא מוכרת אותו ליזמים. אלה יהיו מגדלי רפאים במרחק של 102 מטר מהמים, זה לא משהו שמסייע לפתור את מצוקת הדיור במדינה. אנו רואים מה קורה ביתר מגדלי היוקרה בעיר, הם ריקים ברובם. מעבר לכך, יש משמעות לרחבה הזו עבור הציבור, למשל בימי העצמאות האחרונים התכנסו שם אלפים כדי לראות את המטס, אין עוד מקום כזה בקו החוף של העיר".

 

 

אבל קשה לומר שקו החוף של ת"א נקי מבנייה.

סימן טוב: "אלה פרויקטים שנבנו בזמנים אחרים שבהם לא היתה מודעות לשמירה על החופים. אבל הזמנים השתנו וצריך לחשוב קדימה כדי שיהיה טוב יותר ולא גרוע יותר”.

 

ב־2014 יזמה העירייה תוכנית שיקום לכיכר אתרים בעלות של כ־30 מיליון שקל. התוכנית אושרה בוועדות התכנון, אולם במפתיע החליטה העירייה לזנוח אותה ולקדם במקומה תוכנית של JTLV להריסת הכיכר. מתנגדי תוכנית המגדלים מסרבים לקבל בשיווין נפש את פניית הפרסה של העירייה, ולא צפויים להסתפק בהנמכת המגדלים.

 

אז גם התוכנית של ה־25 קומות לא מקובלת עליכם?

גוטר: "כיכר אתרים היתה יכולה להיות מקום יפהפה אם לא היו מזניחים אותה. לדעתי, אפשר במאמץ קטן לחדש את הכיכר לטובת הציבור, לשתול בה עצים, לנקות אותה, להכניס מסחר חדש וגלריות במקום העסקים הקיימים, וזה ייראה מצוין".

 

סימן טוב: "יש תוכנית מ־2014 שהוזמנה ואושרה על ידי העירייה, אבל באותו הזמן החלו לרקום את העסקה שתעביר את אתרים לחברה בבעלות מלאה של העירייה, ואני מניח שיש לזה קשר להחלטה למכור את הקרקע".

 

גוטר: “לא ברור מדוע נזנחה תוכנית השיקום”.

 

היו במהלך השנים ניסיונות לשקם את הכיכר?

סימן טוב: “בעלי החנויות המקוריים שחלקם היו עולים מאיראן עזבו את הכיכר כשהמצב החל להידרדר לפני עשרות שנים. בהמשך דובי שיף, הבעלים של מלון מרינה, שנמצא על כיכר אתרים, התחיל לרכוש חלקים נרחבים מהכיכר והמשיך להזניח אותם, וכיום הכיכר מאוכלסת בהומלסים שגרים שם ובמועדון חשפנות”.

 

גוטר: “היה שלב שהגדירו את המבנה כמסוכן, לאחרונה גם פירקו את הפטריות (סוככים דמויי פטריות שהוקמו בעבר בכיכר, ד"ל). ההזנחה היא בכל, למשל יש שירותים ציבוריים, היחידים בכל החוף, שמי שמחזיק את המפתחות שלהם הוא בעל המכולת המקומי. הציבור לא יודע על זה, ומי שכן מכיר והולך לשם נתקל בעזובה וצריך לעבור דרך המחסן של המכולת”.

 

סימן טוב: “אני כגולש עובר שם פעמיים־שלוש בשבוע. ההזנחה שם היא נוראית, אבל זה משהו שאפשר לסדר בקלות יחסית. אני רואה מקומות אחרים שבהם מסדרים ומחליפים כל הזמן, ודווקא את הפינה הזו הזניחו לחלוטין”.

 

איפה הארגונים הירוקים ניסיתם להיפגש עם גורמים בעירייה?

גוטר: "הגענו לישיבות המועצה. רק חברת מועצת העיר ציפי ברנד תמכה בנו והביאה הצעה לסדר שהיתה מתונה ונפנפו אותה. לאחרונה הצטרפה אלינו גם סיעת מרץ ת"א, שבראשה עומדת מיטל להבי. מעבר לכך, בעירייה לא ממש מדברים אתנו, ומעניין אותי איך ראשי העירייה מצדיקים את הפרויקט הדורסני הזה".

 

המגמה הרווחת היא לצופף את הערים.

סימן טוב: “אפשר להוסיף קומות באזורים אחרים, ציפוף זה לא דבר שלילי, אבל למה זה צריך להיות על קו החוף? ממילא רק קומץ אנשים יכול להרשות לעצמו לרכוש שם דירה, זה לא יתרום לפתרון מצוקת הדיור. לו היה זה פרויקט לדיור ציבורי לנזקקים, אני לא בטוח שהיתה לזה התנגדות כמו שיש עכשיו. העיריה אישרה מגדל של 100 קומות במזרח העיר, זה האזור שצריך לבנות בו לגובה ולצופף. בנוסף לכך בתוכנית המתאר יש סעיף שאסור למכור שטחים ציבוריים לפי התב"ע, הכיכר היא שטח ציבורי חיוני לעיר”.

 

זה לא מאבק נימבי (not in my back yard) קלאסי?

גוטר: “ממש לא, זה צביונה של המדינה. זה הפרויקט הכי יוצא דופן ומעורר זעם בקרב הציבור. תומכים בנו אנשים שהם לא מתל אביב, כל הארץ מגיעה לכאן לחוף הים”.

אבל הנזקים הם בעיקר מקומיים.

 

סימן טוב: “לא בדיוק, מעבר לבעיית הרוחות שתיווצר כאן וההצללה על חלקים מרחוב בן־גוריון, כדי להגיע לים יהיה צורך לחצות כביש של שישה נתיבים. זה יהפוך את הירקון לאוטסטרדה, וזה משהו שנוגע לכל מי שמבקר בתל אביב ורוצה להגיע לים”.

 

למה הארגונים הירוקים לא נרתמו למאבק?

גוטר: “אדם טבע ודין היו בין המשיבים בעתירה שלנו, והם התנגדו מאוד לתוכנית. אבל כשניסינו ליצור איתם קשר הם אמרו שהם לא מתערבים בסביבה האורבנית”.

סימן טוב: “העלנו את הנושא לדיון הציבורי, ואני חושב שעכשיו זה הזמן שגם ארגוני הסביבה יתערבו”.

 

אתם חושבים שאפשר להחזיר את הגלגל אחורה?

גוטר: “ברור לנו שאם העירייה תבטל את ההסכם שלה עם היזמים היא תשלם קנס וזה שיקול עבורה”.

 

סימן טוב: “אני מקווה שהעירייה תתעשת, תנייד את זכויות הבנייה של היזמים למקום אחר, במזרח העיר, ותשאיר את כיכר אתרים כשטח ציבורי. יש כאן הזדמנות לעיריית ת"א לתכנן מקום שיהיה מודל לחיקוי לערי העולם. הרי היא כל כך רוצה לקרוא לעצמה עיר עולם, והדרך לעשות את זה היא לא לשכן על קו הים את האלפיון העליון. זו העיר של התושבים, לא של העירייה”.

 

מעיריית תל אביב נמסר: "העירייה עושה מאמצים לשיפור המציאות המטרדית בכיכר אתרים, לפתוח את המבט לים ולייצר כיכר וטיילת פתוחות לציבור. ההליך התכנוני נעשה בשקיפות ובראייה רחבה של כלל צורכי הציבור. התהליך מלווה בשיתוף ציבור רחב, שאין ספק כי ישפיע על תוכנית הכיכר. הכיכר נמצאת בבעלות פרטית, ונדרשות עלויות גבוהות מאוד לביצוע השיפורים הנדרשים. התוכנית ממליצה לבטל את ההפרדה המפלסית בין כלי רכב והולכי רגל, להפוך את רחוב הירקון לרחוב עירוני רגיל, ולבטל את השיקועים מצפון ומדרום, המייצרים מרחבים לא מזמינים ונתק בין שני צדי הרחוב. רוחב המעבר יהיה בן ארבעה נתיבים ולא שישה כנטען. במתחם יהיו אלמנטים להצללה ומיתון רוחות ליצירת אקלים נוח לשהייה בשטחים הציבוריים".

  

בטל שלח
    לכל התגובות
    x