• תפריט
חדשות נדל"ן

בלעדי לכלכליסט

הדיור הציבורי הצטמק ותקציב הסיוע בשכ"ד זינק ב־40%

למדינה אין מספיק דירות במאגר הדיור הציבורי כדי לספק קורת גג לכל הזכאים. כתוצאה מכך, מספר משקי הבית שזכאים לסיוע בשכר דירה ממשרד הבינוי והשיכון הגיע לשיא של 165 אלף, ותקציב הסיוע עלה בחדות ל־1.8 מיליארד שקל; גורם נוסף להגדלת הסיוע - הגברת המודעות למיצוי הזכויות ע"י משרד השיכון

נמרוד בוסו 14:3114.03.18

דעיכת הדיור הציבורי בשנים האחרונות היא אחת הסיבות לזינוק בתקציב הסיוע בשכר הדירה של משרד הבינוי והשיכון - סיוע שניתן למשקי בית במצב סוציו־אקונומי קשה. ל"כלכליסט" נודע כי תקציב זה זינק ב־40.6% בתוך חמש שנים בלבד. ב־2017 עמד תקציב זה בפועל על 1.8 מיליארד שקל, בעוד ב־2012 גובהו עמד על 1.3 מיליארד שקל בלבד.

 

במקור, תקציב 2017 הקצה 1.57 מיליארד שקל לסיוע בשכר דירה, אך בפועל נעשה שימוש ב־250 מיליון שקל נוספים. תקציב 2019, שטרם אושר, כבר מקצה 1.8 מיליארד שקל לסיוע בשכר דירה, ואם המגמה הנוכחית תימשך, ייתכן שבפועל הסכום יעמוד על יותר כ־2 מיליארד שקל.

 

לעלייה הזו יש כמה סיבות שיוצרות יחד מעגל שראשיתו בהצטמקות מאגר הדירות שמיועדות לדיור ציבורי. ההצטמקות הזו מובילה לעלייה במספר הזכאים לסיוע בשכר דירה.

 

פחות דירות, יותר זכאים לסיוע

 

הצטמקות מאגר הדירות החלה ב־2013, אז חזר לתוקף חוק הדיור הציבורי (זכויות ורכישה). החוק מאפשר למשפחות שמתגוררות בדיור ציבורי לרכוש אותן בהנחות של עשרות אחוזים. מאז חזרת החוק לתוקף, קרוב ל־7,000 משקי בית ניצלו את הזכות לרכוש את הדירה שבה התגוררו, בעוד שבאותה התקופה רכשה המדינה רק מעט יותר מ־1,000 דירות לחידוש מלאי הדיור הציבורי. כלומר, מאגר הדירות הצטמק בכ־6,000 דירות בתוך שנים ספורות, וכיום הוא עומד על כ־55 אלף דירות בלבד.

 

 

 

כתוצאה מכך, חלה עלייה חדה במספר הממתינים לדירות בדיור ציבורי. למעשה, בתוך שנתיים זינק מספר משקי הבית שממתינים לדירות בדיור הציבורי בכ־38%. בתחילת 2016 עמד מספר הממתינים על 2,650, ובראשית 2018 עמד מספרם על 3,650. למרות זאת, שר הבינוי והשיכון יואב גלנט החליט להאריך את תוקפו של החוק בחמש שנים נוספות. כלומר, גם בשנים הבאות צפוי מאגר הדיור הציבורי להמשיך להצטמצם.

 

משום שאין דירות במאגר הדיור הציבורי, מספר הזכאים לסיוע בשכר דירה עולה. במהלך חמש השנים האחרונות חלה עלייה של 18% במספר משקי הבית שזכאים לקבל סיוע בשכר דירה. בעוד ב־2012 עמד מספר משקי הבית הזכאים על 140 אלף, ב־2017 עמד מספרם על 165 אלף - מספר השקול ליותר מרבע מכלל שוכרי הדירות בישראל.

 

הסיוע שניתן למשקי הבית הזכאים נע בין מאות שקלים בודדים בחודש ל־3,900 שקל בחודש - הסיוע המקסימלי שניתן למשק בית שממתין לדירה בדיור הציבורי. לפי נתוני משרד הבינוי והשיכון, רמת הסיוע הממוצעת למשק בית עמדה ב־2017 על 950 שקל בחודש.

 

 

שר הבינוי והשיכון יואב גלנט. האריך את תוקף החוק שצימק את המאגר שר הבינוי והשיכון יואב גלנט. האריך את תוקף החוק שצימק את המאגר צילום: עמית שעל

 

במשרד הבינוי והשיכון הסבירו את העלייה החדה במספר הנתמכים ב"מגוון רחב של פעולות שאותן מקיים המשרד כדי להנגיש מידע לציבור הזכאים, וזאת במטרה להעלות את המודעות למיצוי זכויותיהם". במסגרת פעולות אלו השיק לאחרונה המשרד קו סיוע שאליו משפחות יכולות להתקשר כדי לברר את זכאותן. כמו כן, המשרד שלח מכתבים ומסרונים לזכאים. "סיבות נוספות לעלייה במספר הזכאים הן הגידול הטבעי באוכלוסייה, העלייה בתוחלת החיים, העלייה במספר העולים, העלייה במספר זכאי ביטוח לאומי ועוד", מסר המשרד.

 

"הסיוע בשכר דירה אינו מספק מענה הולם לזכאים"

 

לאחרונה פרסם מכון המחקר אדוה בעל התפיסה הסוציאל־דמוקרטית נייר עמדה שמבקר את הממשלה על השימוש ההולך וגובר בכלי הסיוע בשכר דירה.

 

"על אף ההוצאה התקציבית הגבוהה, מדיניות הסיוע בשכר דירה אינה מספקת מענה הולם למשפחות הזכאיות", נטען במסמך שעליו חתום החוקר ירון הופמן־דישון. בין הסיבות לכך שהמענה אינו הולם מנה דישון את העלויות הגבוהות של שכר הדירה בשוק החופשי, שהופכות את הסיוע ללא מספיק כדי להפחית את העלויות של המשפחות הזכאיות על דיור.

 

"ב־2015 עמד נטל ההוצאה על דיור של משקי בית מהעשירון התחתון שמתגוררים בשכירות על 62% מההכנסה הכספית נטו למשק בית", כתב. למעשה, סוגיה זו עומדת גם בלב עתירה שהגישה לאחרונה האגודה לזכויות האזרח נגד משרד הבינוי והשיכון. בעתירה טוענת האגודה, בשמו של אחד ממקבלי הסיוע, כי סכום הקצבה שאותה הוא מקבל לא השתנה מאז שנות התשעים של המאה הקודמת, אף שמחירי השכירות האמירו מאז במאות אחוזים.

 

טענה נוספת של הופמן־דישון בנייר העמדה היא כי משקי בית שמקבלים סיוע בשכר דירה מתגוררים בדירות בשכירות פרטית לטווח קצר, אינם זוכים לדיור יציב ונאלצים לעבור בין דירות בתדירות גבוהה בהתאם לשינויי המחירים. כמו כן, הם "ניצבים בעמדת מיקוח מוחלשת ונתונים לחסדי בעלי הדירות". לסיכום נייר העמדה כתב הופמן־דישון כי "במקום להוציא עוד ועוד תקציבים על סיוע בשכר דירה, אנו קוראים להפנות את התקציבים להרחבת מאגר הדיור הציבורי".

  

בטל שלח
    לכל התגובות
    x