תיקון עוקף בג"ץ? מתקני תשתית יתוכננו בלי ליידע את הציבור

ועדת הפנים אישרה אתמול (ב') את תיקון 101 לחוק, המאפשר למעשה למדינה לתכנן מתקני תשתיות בלי ליידע את הציבור. אם תאשר מליאת הכנסת את התיקון לחוק, כל תוכניות המדינה שנתקעו בצנרת יוכלו לעבור מסלול קידום מהיר בדרך למתן אישורי בנייה, זאת כאשר האזרח יידע על כך רק כשהתוכניות יוגשו לאישור הוועדות המחוזיות.  

בין התוכניות שעל הפרק ניתן למנות את הקמת מתקני קליטת גז בעמק חפר ואזור יקנעם, תחנות ההשנאה של רכבת ישראל לאחר חשמול המסילה, מתקני תשתית מים, תחנות ממסר סלולריות וכבישים שונים.

הבזבוז בתמר השפיע על ההחלטה

אחד הגורמים המרכזיים להעברת התיקון לחוק היה השתלשלות האירועים סביב הקמת מתקן הקליטה לגז הטבעי שהתגלה במאגר תמר כ־100 ק"מ מערבית לחופי חדרה. ביוני 2010 היתה אמורה המועצה הארצית לתכנון ובנייה לאשר את הקמת מתקן הקליטה. התוכנית כללה הקמת מבנה בשטח קיבוץ מעיין צבי, כזה שינקה, יפחית לחץ ויזרים את הגז לתחנות הכוח של חברת החשמל כבר עד אמצע 2012. אבל קבוצת ארגוני חברה וסביבה, חלקם מטעם עצמם, התנגדו לתוכנית ו"קברו" אותה יחד עם תוכניות הפיתוח של המאגר. תשעה חודשים לאחר מכן הופסקה הזרמת הגז המצרי, וחברת החשמל נאלצה להפעיל את תחנות הכוח שלה באמצעות סולר יקר. מאגר תמר חובר לאשדוד באיחור של עשרה חודשים, המשק "בזבז" 15 מיליארד שקל ותעריף החשמל זינק מאוגוסט 2011 ועד היום ביותר מ־32% כדי לפצות את חברת החשמל על רכישת סולר יקר.

הלקח הזה נטמע במשרדי הממשלה, והיה אחת הסיבות לכך שביוני הוגשה התוכנית לתיקון בחוק התכנון והבנייה. תיקון 101 מבקש לעקוף את יכולת ההתנגדות של התושבים כך ש"מוסד תכנון יהיה רשאי לתת היתר למיתקן שידור אלחוטי, לקו או מיתקן מים, למיתקן מדידה או ניטור או לקו או מיתקן תשתית מסוגים אחרים שקבע שר הפנים, שנקבעו בתוכנית מתאר ארצית או שנקבעו בתוכנית מתאר מחוזית", ובלבד שייעוד הקרקע מאפשר את הקמת מתקן התשתית. כך למעשה ועדת הפנים תחליט על דעת עצמה מהו מתקן תשתית ומהו לא, ותוכל לאשר את קידומו מבלי לציין את מיקומו. האזרחים יוכלו לדעת רק בדיעבד שליד ביתם תונח תחנת ממסר סלולרית או צנרת גז.  

מתקן ההתפלה באשקלון צילום: צפריר אביוב

"בשנת 2009 ערכו תוכנית מתאר ארצית למתקני מים שכוללים הפקה ואגירה. המדינה אמרה שאי אפשר להקים מתקנים בלי תוכניות קונקרטיות, כאלו שגוררות שקיפות. הגשנו בג"ץ בנושא שאושר עוד בשנת 2011, והשופטים נתנו למדינה 24 חודשים כדי להשלים את המהלך, וזה למעשה מה שקרה אתמול בוועדה", אומר עו"ד אלי בן ארי, היועץ המשפטי של אדם טבע ודין.

לדברי בן ארי, "מדובר בחוק עוקף בג"ץ, ורוב הסיכויים שנעתור לבית המשפט בעניין הזה. אפשר לתת פתרונות רבים למצב שבו יש צורך לקדם תוכניות חיונית, כגון ועדה נקודתית או מסלול קידום מהיר, אבל מה שעשו אתמול זה למעשה לשלול את זכות ההתנגדות של האזרח. גם מתקן הפקת מים, שלכאורה תמים, עשוי להכיל כלור שמסוכן לציבור".

חברה ממשלתית תיתן אישורים?

בהסבר המקורי לתיקון לחוק שהופץ על ידי משרד הפנים מוסבר ש"מטרת התיקון המוצע להקל על הקמתם של קווי תשתית תת־קרקעיים ושל מיתקנים הנלווים להם ונדרשים במישרין להקמתם, בהיותם, מחד, קווים שהחשיבות בהנחתם היא רבה, ומאידך, משמעותם הסביבתית, הנופית, ההנדסית והתכנונית היא מועטת יחסית". בפסקה

האחרונה להצעה מסתתרת יוזמה חדשה, שתוגש רק בשנה הבאה במסגרת תיקון 102 לחוק, לפיה "מוצע כי לרשימת הגופים המוסמכים לעניין הקמת דרך, סלילתה או סגירתה ולהקמת קו תשתית תת־קרקעי ושל מיתקן נלווה הנדרש במישרין להפעלתו, תתווסף גם חברה ממשלתית". במלים אחרות, חברות ממשלתיות שונות שמתמחות בתשתית יוכלו לבקש ולאשר הקמת מתקנים שתומכים בעבודתם. בין החברות הממשלתיות הבולטות שפועלות בתחומי התשתיות ניתן לציין את חברת החשמל, נתיבי ישראל (מע"צ לשעבר), נתג"ז (נתיבי גז) ומקורות.

במשרד הפנים, שהגיש את התיקון לחוק בשם הממשלה, הסבירו שמטרת החוק היא לא לנטרל התנגדויות, מה שהופך לטענתם את זעקות השבר של ארגוני הסביבה לפופוליזם טהור. לטענת המשרד, תוכניות להקמת קידוחי מים או ציוד סלולרי שלא ידוע היכן יוקמו זקוקות לאישור כולל שיאפשר התקדמות, מצב עדיף על פני האישור הנוכחי לכל מתקן בנפרד. במשרד ציינו כי עם הגדרת התוכניות הסופית לוועדות יוכל מי שיתנגד להביע את דעתו בצורה מסודרת.