סגור

12 פועלי בניין נהרגו מתחילת השנה - בדומה לתקופה המקבילה אשתקד

לפי נתוני מינהל הבטיחות, בשנים 2019 ו-2020 נהרגו 23 ו-16 עובדים בענף, בהתאמה; עם זאת ירידה חדה נרשמה במספר הצווים וצווי הסגירה לאתרים; מינהל הבטיחות: "הופנו יותר משאבים לפיקוח בענפי התעשייה והחקלאות"

המחצית הראשונה של השנה (ינואר-יולי) הסתיימה ביציבות יחסית במספר ההרוגים בתאונות בענף הבנייה, כך עולה מהדו"ח החצי-שנתי של מינהל הבטיחות בעבודה במשרד הכלכלה שפורסם היום (א'). לפי הדו"ח, במחצית זו נהרגו 12 איש, כאמור בדומה למחצית הראשונה של 2021, בעוד בשנים 2019 ו-2020 נהרגו 23 ו-16 עובדים בענף זה בהתאמה.
עם זאת, למרות היציבות היחסית, נרשמה ירידה חדה במספר צווי הפיקוח והבטיחות. מתחילת השנה התבצעו 5,774 ביקורי פיקוח באתרי בנייה, ירידה בשיעור של 4.5% בהשוואה לנתוני התקופה המקבילה אשתקד (6,053). כמו כן במחצית השנה הראשונה הוטלו 1,475 צווי בטיחות, מהם 734 צווי סגירה, וגם כאן מדובר בירידה בשיעור משמעותי לעומת שנה שעברה, 2,210 צווים (ירידה בשיעור של 33%) ו-1,018 צווי סגירה (ירידה של 27%). במינהל התכנון הסבירו את הירידות בגידול במקרי בטיחות חריגים בענפי החקלאות והתעשייה, אשר הובילו להחלטה להסיט חלק מהמפקחים מענף הבנייה לענפים הללו, ולכן הירידה בנתונים. כמו כן ציינו במינהל הבטיחות כי באתרים רבים רמת הבטיחות השתפרה ולמרות הגעתם של המפקחים לשם, לא היתה כל עילה למתן דו"ח.
החברות שמובילות בהיקף צווי הבטיחות הן בוני מסד הצפון (11 צווים), דוד כהן משבט (8), וליד גרייב (8), רנלורן בנייה ופיתוח (8), בן שטרית (8), שתית (7). חלק מהחברות הללו מופיעות גם ברשימת חמשת הקבלנים שלהם יותר מארבעה צווי סגירה: וליד גרייב (7), א.ח. חאלד לבנייה (5), בונה רינה (5), בוני מסד הצפון (4), בן שטרית אלי (4).
מבחינת היקף העיצומים (קנסות כספיים) במחצית הראשונה של השנה הוטלו 434 עיצומים לעומת 490 בתקופה המקבילה אשתקד, ירידה של כ-11%. כמו כן עד כה פורסמו כ-1,200 עיצומים בסך כולל של כ-46 מיליון שקל. לפי המינהל, הירידה היחסית בקנסות נובעת מירידה בהיקף הליקויים שנמצאו בשטח ומשויכים לסעיפים המחייבים הטלת קנסות.
במספר כתבי האישום חלה עלייה, ומתחילת 2022 נפתחו חמישה תיקי חקירה ותיק נוסף מצוי עדיין בחקירה, לעומת שלושה תיקים בתקופה המקבילה ב-2021. מבחינת העברת תיקים על קבלנים לרשם הקבלנים, כדי שינקוט צעדים כלפיהם, מדובר בחמישה תיקים במחצית הראשונה של 2022, ובוצעו השלמות תיקים ליותר מ-17 קבלנים לפי פניות של רשם הקבלנים – מדובר בקבלנים שהופנו לרשם בשנים 2021-2020, ורק ב-2022 נידונו בוועדות של משרד השיכון.
לצד אלה ציינו במינהל הבטיחות שורה של יוזמות חקיקה שנמצאות על שולחן המחוקק, ובהן הסדרת הליכי פירוק הרכבה ותחזוקה בעגורני צריח, רפורמת אחריות בעלי התפקידים (הוגש למשרד המשפטים) והסדרת ההכשרה בתחום העגורנים.

מחלוקת על מספר הרוגים

לצד הנתונים הרשמיים פרסם היום ארגון קו לעובד את נתוני הבטיחות החצי-שנתיים, הכוללים גם את ענף הבנייה (לצד ענפי החקלאות והתעשייה). מנתונים אלה עולה הפרש בין מספר התאונות הקטלניות (עם הרוגים) עליהן מדווח מינהל הבטיחות ובין מספר הנתונים שמציג קו לעובד. לפי קו לעובד, מדובר ב-15 הרוגים בענף מאז תחילת השנה (לעומת 12 של מינהל הבטיחות). ההפרשים הם ככל הנראה מסיווג שונה של התאונות, כך למשל תאונת דריסה על ידי טרקטור יכולה בנסיבות מסוימות (כמו מרחק פיזי מאתר הבנייה) להיחשב כתאונת דרכים. לפי מינהל הבטיחות, מי שאחראית לסיווג התאונות היא משטרת ישראל.
מנתוני קו לעובד נמצא כי ענף הבנייה הוא המסוכן ביותר והמוביל במספר התאונות הקטלניות והקשות - כ-62% מתאונות העבודה הבינוניות והקשות במחצית הראשונה של 2022 התרחשו בענף הבנייה (160 מתוך 259 בכלל הענפים), ו-47% מההרוגים היו בענף זה (15 מתוך 32). עוד נכתב כי חומרת נתונים אלו מקבלת משנה תוקף בצל העובדה שרק 11% מכלל המועסקים במגזר העסקי מועסקים בענף הבנייה. עם זאת, לפי נתוני קו לעובד, מדובר בירידה לעומת התקופות המקבילות בשנים 2020 ו-2021, שבהן היו 16 הרוגים בכל אחת מהתקופות.
בקו לעובד סיווגו גם את הסיבות לתאונות הקשות (פציעות שמוגדרות ברמה בינונית ומעלה), ובדומה לשנים קודמות נפילה מגובה (10 מתוך 15 – 67%) היתה הסיבה הנפוצה למוות של עובדים בענף, ולאחריה קריסה (3 מתוך 15). בקו לעובד ציינו את הירידה המשמעותית במספר צווי הבטיחות, אך בדומה לנתוני ההרוגים גם כאן יש הפרש בין מספר הצווים לפי מינהל הבטיחות לבין אלה של קו לעובד, אשר לפיהם עמד במחצית זו על 1,341 לעומת 2,124 במחצית הראשונה של 2021 ו-2,519 במחצית הראשונה של 2020.
ד"ר הדס תגרי, מנכ"לית הקבוצה למאבק בתאונות בניין ותעשייה: "שיעור ההרוגים המחריד בתאונות עבודה בענף הבנייה בישראל עומד בשנים האחרונות על פי שניים מהממוצע במדינות האיחוד האירופי ופי חמישה ויותר מהמדינות המתקדמות בו. אף על פי כן, היקף פעולות האכיפה והתביעה של משרד הכלכלה באתרי הבנייה ירד בתלילות במחצית הראשונה של שנה זו לעומת השנה שעברה, ומנגד מספר מפקחי הבטיחות המופקדים עליהם בהם ירד בשנה זו בכ-15% ועומד עתה על 60 בלבד, על אף קיומם של תקנים לא מאוישים רבים. אף פעולות בסיסיות של איסוף וניתוח מידע על תאונות עבודה שאינן קטלניות אינן מבוצעות בשגרה, כפי שמצביע דו"ח מבקר המדינה בנושא שפורסם לאחרונה.
"הנתונים הקשים הללו משקפים מדיניות סלחנית ומחבקת של משרד הכלכלה, בראשות השרה אורנה ברביבאי וסגנה יאיר גולן, אשר בחרו בשנה האחרונה לקדם אל מול המעסיקים סיסמאות של 'שותפות' 'חניכה', 'תגמול' 'ו'הסברה' על פני קידום חקיקה ותקנות נחוצות ומתן כלים לרגולטור לקידום אכיפה אפקטיבית על בטיחות העובדים בישראל, והתוצאות טרגיות כפי שמעיד הדו"ח".