סגור
מגזין נדל"ן 2024 - מודל תלת ממדי של בית הרוס ב קיבוץ בארי
בית הרוס ב קיבוץ בארי (הדמיה: רשות העתיקות)

החל מ-50 אלף שקל למגרש: הממשלה אישרה סבסוד צמודי קרקע למילואימניקים בצפון ובדרום

במסגרת שלוש תוכניות ממשלתיות בהיקף של כמעט מיליארד וחצי שקל, תסבסד המדינה מגרשים ביישובי הצפון וחבל תקומה. בחבל תקומה, מילואימניקים יוכלו לרכוש מגרש ב-50-120 אלף שקל (לעומת 100-170 אלף למתיישבים רגילים), ובצפון תסבסד המדינה 1,000 מגרשים ביישובים צמודי הגבול עם לבנון. התוכניות כוללות גם עידוד חברות טכנולוגיה לעבור לצפון בהשקעה של 580 מיליון שקל נוספים.

הממשלה אישרה היום (א') מספר הצעות לסבסוד מגרשים לטובת מילואימניקים שיוכלו להקים בתים צמודי קרקע בצפון הארץ ובישובי תקומה בדרום במחירים אטרקטיביים. ההצעה הראשונה היא להעמקת סבסוד הפיתוח ביישובי חבל תקומה, זאת כחלק מתכנית "סל הצמיחה הדמוגרפית" שגובשה על ידי שר האוצר בצלאל סמוטריץ', השר במשרד האוצר זאב אלקין, שר הבינוי והשיכון חיים כץ ומנהלת תקומה.
על פי ההצעה, "מתיישב רגיל" ישלם 100 אלף שקל וחייל מילואים 50 אלף שקל - למגרש לבניית צמוד קרקע בישובים שנפגעו בצורה הקשה ביותר ב-7 באוקטובר. קבוצת היישובים בקטגוריה הזאת כוללת את כפר עזה, ניר עוז, בארי, נחל עוז, כרם שלום, חולית, כיסופים, נתיב העשרה, ניר יצחק, סופה, עין השלושה, נירים ורעים.
קבוצת היישובים בקטגוריה השנייה, של ישובים שחדרו אליהם מחבלים, כוללת את מפלסים, עלומים, פרי גן, יתד, מבטחים, מגן ויכיני. בקבוצה זו יעלו המגרשים 130 אלף שקל ל"מתיישב רגיל" ו-80 אלף שקל לחייל מילואים.
קבוצת הישובים בקטגוריה השלישית כוללת ישובים נוספים בחבל תקומה שלא חדרו אליהם מחבלים: ניר עם, ארז, סעד, גבים, כרמיה, איבים, אור הנר, זיקים, יד מרדכי, יבול, שדי אברהם, תלמי יוסף, שלומית, דקל, אבשלום, עמיעוז, עין הבשור, ישע, תושיה, שוקדה, כפר מימון, תקומה, זמרת, שובה, גברעם ומבקיעים. בקבוצה זו ישלמו "תושבים רגילים" 170 אלף שקל וחיילי מילואים 120 אלף שקל.
במסגרת ההחלטה נקבע גם שסבסוד המדינה את המגרשים יהיה תקף לעד 51 מגרשים לכל ישוב. אם היישוב יבחר להחיל את ההטבה שהמדינה מציעה על מספר מגרשים גדול יותר, יחולק הסכום בין כלל המגרשים כך שהעלות למשתכנים תגדל. בכל מקרה, סבסוד הפיתוח יינתן רק עבור מגרשים שבהם תחל בנייה בפועל עד ה-30.7.27. במקרה של הישובים הנדרשים שיקום יותר אינטנסיבי, כמו בארי, כפר עזה, ניר עוז וחולית, תהיה הארכה. עלות ההצעה היא כ-320 מיליון שקל. יש לציין כי רמ"י עדיין לא התחילה את שיווק המגרשים.

הממשלה אישרה תוכניות לשיקום יישובי הצפון

במקביל הממשלה אישרה בישיבתה היום (א') שתי תוכניות לפיתוח ולשיקום יישובי הצפון שנפגעו קשות במהלך המלחמה עם חיזבאללה ורבבות מתושביהם פונו מהם לתקופה ממושכת. התוכנית הראשונה פונה ל-24 יישובים שנמצאים במרחק של עד 2 ק"מ מהגבול עם לבנון ובמסגרתה המדינה תקצה יותר ממיליארד שקל במתווה רב-שנתי עד 2029 לסבסוד פיתוח של קרקעות למבני קבע. לפי התוכנית, משתכן שיבחר לבנות את ביתו באחד מ-24 יישובים אלה יוכל לרכוש מגרש ב-100 אלף שקל ומשרת מילואים פעיל ישלם עליו 50 אלף שקל.
במסגרת התוכנית המדינה תסבסד 1,000 מגרשים, בתנאי שעלות פיתוחם לא תהיה מעל 550 אלף שקל. יותר מחצי מהיקפה הכספי של התוכנית יוקצה כבר השנה, סכום של כ-520 מיליון שקל. עוד כ-320 מיליון שקל יוקצה לה ב-2026 והשאר, כמה עשרות מיליוני שקלים בכל שנה עד 2029. התוכנית כוללת הקמת "שכונות צמיחה" באותם היישובים, שישמשו דיור זמני עבור תושבים חדשים שיקימו בהם את בתי הקבע שלהם. שכונות אלה יתבססו על כ-15 קראווילות שיוצבו בכל אחד מהיישובים ועל מבני מגורים קיימים שפנויים לאכלוס.
לפי הצעת ההחלטה שאושרה בממשלה סבסוד המגרשים ביישובים צמודי הגדר אמור להיטיב עימם, שכן גם במהלך השנים שקדמו למלחמה התמודדו הישובים עם העדר צמיחה דמוגרפית וחלקם אף עם צמיחה דמוגרפית שלילית. לפי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה קצב הצמיחה השנתי הממוצע באותם יישובים עמד על 0.97% לעומת קצב צמיחה של 3.78% ביישובים נמצאים במרחק שבין 2-3.5 ק"מ מהגבול עם לבנון. המדד הסוציו-אקונומי הממוצע של היישובים צמודי הגדר הוא 5.7 לעומת 7 ביישובים שנמצאים במרחק שבין 2 ק"מ ל-3.5 ק"מ מהגבול. בין היישובים הרבים שתושביהם פונו בתחילת המלחמה גם יישובים שמרוחקים כ-3.5 ק"מ מגדר הגבול. כולם ספגו פגיעות כבדות מאש חיזבאללה שכללה ירי רקטות, טילי נ"ט וכטב"מי נפץ – אך אלה שנמצאים במרחק של עד 2 ק"מ מהגבול ניזוקו יותר.
לפי נתוני מינהלת השיקום לצפון ("תנופה לצפון") מתחילת מרץ האחרון, המועד שבו צה"ל הסיר את המניעה הביטחונית לחזרה ליישובים שפונו והמדינה החילה את תוכנית החזרת התושבים אליהם, שבו אל "צמודי הגדר" 62% מתושביהם בעוד שהחזרה לאלה שמרוחקים בין 2 ל-3.5 ק"מ גבוהה ב-5%. בין החסמים המרכזיים לחזרה נרחבת יותר של תושבים לבתיהם הם חוסר ודאות באשר לחידוש הלחימה עם חיזבאללה והיעדר תחושת ביטחון.
פרט לתחושת הביטחון הרופפת ביישובים צמודי הגדר יש פגיעות פיזיות רבות במבני המגורים, פגיעות אחרות נגרמו בשל שהיית חיילי צה"ל בהם בימי הלחימה או כאלה שנגרמו מתנועת כלים הנדסיים כבדים שהפעיל הצבא. פגיעות אלה טרם תוקנו. ביישובים צמודי הגדר מספר הפגיעות במבנים עומד על כמעט 1,500 לעומת כ-300 פגיעות ביישובים שבקו של 2 עד 3.5 ק"מ מהגבול.
מנהלת "תנופה לצפון" מייחסת חשיבות קריטית לשיקומם תחילה של היישובים צמודי הגדר שאותם היא רואה כ"אבן ראשה" של שיקום האזור כולו. מנהליה מזהירים כי בלי שיקומם של יישובים אלה הם ימשיכו לדעוך ובאופן שיקרין על שיקומם של שאר יישובי הצפון ולהוביל להגירה שלילית מהם. תוכנית הממשלה אמורה לממן גם את שיקום ההטלה המספק מקור פרנסה ליותר מ-1,900 בתי אב בצפון ולכ-750 מגדלים ביישובי צמודי הגדר. במהלך המלחמה נפגעו כ-40 לולים ביישובים אלה ובמינהלת השיקום רואים צורך דחוף לשקמם תוך השתתפות המדינה בשדרוגם תוך העמדת מענקים של עד 80% מגובה ההשקעה. התוכנית כוללת גם כניסת מגדלים חדשים לענף ההטלה תוך קבלת עד 70 מכסות ביצים ממשרד החקלאות.
פרט לאלה, משרדי הממשלה יקצו ליישובים העירוניים בצפון כמו קריית שמונה, שלומי ומטולה כ-150 מיליון שקל לתכנון שישדרג את המרחב העירוני תוך הקמת מבני ציבור ותכנון מואץ של אלפי יחידות דיור חדשות בבנייה רוויה. במסגרת התוכנית קריית שמונה אמורה לקבל 66 מיליון שקל, שלומי תקבל 34 מיליון שקל ולמטולה יוקצו כ-20 מיליון שקל. באותם יישובים יוקמו יחידות אבטחה טקטיות בהשקעה של יותר מ-55 מיליון שקל, צעד שנועד לשפר את תחושת הביטחון של התושבים.
תוכנית שנייה שאושרה בממשלה והיקפה כ-580 מיליון שקל כוללת רכיבים שאמורים להאיץ את פיתוחו הכלכלי של האזור תוך הרחבת היצע התעסוקה במפעלי תעשייה חדשים שיעודדו לעבור לצפון. התוכנית כוללת הקמת שני קמפוסים, בגליל המערבי ובגליל המזרחי, שיכללו מבנים להשכרה לחברות טכנולוגיה וסטארטאפים. תוכנית זו תתוקצב בכ-20 מיליון שקל במהלך השנה הבאה. התוכנית כוללת השתתפות של המדינה בסבסוד שכר גבוה למעסיקים שיגייסו לפחות 3 עובדים ברמת שכר שבין 13.6 אלף ל-30 אלף שקל, כ-37 מיליון שקל יממנו הכשרות מקצועיות של עובדים ולעסקים קטנים ובינוניים תועמד קרן הלוואות בערבות המדינה בסכום כולל של כמיליארד שקל.