ועדת הערר קבעה: קיבוץ בארי לא ישלם היטל השבחה על שינוי יעוד הקרקע
בשנה וחצי האחרונות התנהלו דיונים בנוגע לדרישת המועצה האזורית לחייב את קיבוץ בארי ואת מושב ישע, שניהם ישובי קו העימות בהיטלי השבחה; הוועדה הבהירה כי ללא קשר לאסון שעבר הקיבוץ, במקרה של שינוי משמעותי ביעוד הקרקע התשלומים ממילא עוברים לרמ"י והיא מעבירה לרשויות
חנות לה-מדווש בקיבוץ בארי תהיה פטורה מתשלום היטל השבחה לוועדה המקומית לתכנון ובניה נגב מערבי, כך עולה מהחלטה של ועדת הערר לתכנון ובניה במחוז דרום.
מדובר בדרישת תשלום היטל השבחה שהעבירה המועצה האזורית לקיבוץ בארי כחודשיים לפני אסון ה-7 באוקטובר. המועצה דרשה מהקיבוץ היטל השבחה של 900 אלף שקל עבור קרקע שהוסבה לתעסוקה ומסחר, מדובר בחנות האופניים לה-מדווש הכוללת גם מרכז מטיילים ומוכרת היטב לתושבי האזור ורוכבי האופניים בישראל, החנות פועלת כבר למעלה מ-20 שנה במבנה ששימש בעבר כלול, ובקיבוץ ביקשו להסדיר את השימוש באופן רשמי, פעלו מול רמ"י, והגישו בקשה להיתר לוועדה המקומית.
בשל שינוי היעוד של הקרקע, דרשו בוועדה המקומית לתכנון ובניה היטל השבחה, כשהטענה העיקרית שעלתה מצידם היא כי היטל השבחה חייב להתקבל ברשות המקומית בכל מקרה. מנגד, הקיבוץ באמצעות עו"ד אופיר לוי ממשרד חגי שבתאי, שפירא, טען, כי הקיבוץ עונה על סעיף בחוק (סעיף 21 לתוספת השלישית לחוק התכנון והבניה) אשר קובע כי כאשר מדובר בחוזה חכירה חדש מול רמ"י החוכר – במקרה זה הקיבוץ, נדרש לשלם תשלומים בהתאם לדרישה של רמ"י, וזו אמורה להעביר כ-12% מתשלומים אלה לרשות המקומית. תשלום זה נקרא חלף היטל השבחה. במקרה זה, היות ודמי החכירה של הקרקע הם אפס, הקיבוץ לא העביר תשלום לרמ"י וזו לא העבירה לוועדה המקומית.
בוועדה המקומית טענו, כי במקרה כזה אין תחולה לסעיף 21, כיוון שהקרקע הושבחה, מנגד, אי אפשר לחשב 12% מאפס, ולכן לטענתם נוצר מצב שבארי נהנה מהשבחת הקרקע מבלי לשלם על כך. ועדת הערר החליטה לקבל את הערר ולפטור את הקיבוץ מתשלום היטל ההשבחה.
בהחלטה נכתב, כי מדובר בפועל ברכישה מחדש של הקרקע שבה משלם הקיבוץ 91% מערכה לרמ"י. "הרווח מההשבחה הינו של המינהל, אשר מקבל תמורה מהעורר על בסיס הייעוד החדש. במקרה שכזה, הרי ראוי שהמינהל המשווק את הקרקע בייעוד חדש יישא בתשלום היטל ההשבחה".
בנוגע לסיטואציה שבה הקיבוץ לא נדרש לשלם לרמ"י בשל הנחות על הקרקע ולכן גם הרשות המקומית לא מקבלת את היטל ההשבחה, נכתב, "העובדה שהוחלט ליתן הנחת אזור וכפועל יוצא מכך להקטין עד לביטול מוחלט של תשלום חלף היטל השבחה, יש לתקוף בהליכים המתאימים מול הגורמים המתאימים, אך אין בה כשלעצמה הצדקה להטיל היטל השבחה במקום שבו חל הסדר של חלף היטל השבחה".
קיבוץ בארי היה מהקיבוצים שספגו את האובדן הקשה ביותר מבין יישובי העוטף ב-7 לאוקטובר, 99 מחבריו נרצחו ועוד 30 נחטפו לעזה. במסגרת ההחלטה אף נכתב, כי בוצעה פניה למנהלת תקומה על מנת שזו תכסה את התשלום, אך מנהלת תקומה הודיעה כי היא נושאת רק בתשלומים הקשורים לשיקום ולכן לא תישא בתשלום כזה.
לדברי עו"ד אופיר לוי: "אם עמדת הוועדה המקומית הייתה מתקבלת, זה היה משפיע על כל עסקאות התעסוקה של הקיבוץ ושל כל הישובים בקו העימות. העובדה שרמ"י מחליטה להעניק הנחות ביחס למחיר הקרקע, אינה מעלה או מורידה מהלשון הברורה של החוק לפיו לא יחול היטל השבחה. במידה שהרשות המקומית סבורה שהיא נפגעת מכך, הרי שהיא צריכה לפנות לרמ"י, ולא לנסות להטיל על הקיבוץ את מה שאינה מקבלת מרמ"י".
