דרש שתי דירות במקום אחת בפינוי-בינוי – ויצא מביהמ"ש עם הוצאות של 40 אלף שקל
בעל דירה בפרויקט פינוי בינוי ביהוד טען כי חתם על הסכם נוסף עם היזם המקנה לו זכויות של יותר מדירה אחת, אך הוא לא הציג מסמכים מקוריים, והתקשה להסביר מדוע מגיעה לו יותר מדירה אחת; השופט שלל את טענותיו, ואף רמז כי הוא מופעל בהליך על ידי גורמים אחרים
בית משפט השלום בתל אביב דחה לאחרונה תביעה של דייר לשעבר בפרויקט פינוי-בינוי ברחוב השלושה ביהוד, שדרש מהיזמים תוספת על הדירה שכבר הובטחה לו, בשל הסכם נוסף שלטענתו נחתם עם היזמים והבטיח זאת.
התובע החזיק בדירת שלושה חדרים בפרויקט, שמקודם על ידי י.ר אחים עזרא וגמול יהוד ויכלול 364 דירות. בהסכם שעליו חתם ב-2013 הובטחה לו דירת ארבעה חדרים וערבות בנקאית של 1.2 מיליון שקל. לטענתו, נחתמה באותו יום גם תוספת שהעניקה לו דירה נוספת של שלושה חדרים וערבות של 800 אלף שקל. מנגד, החברות הנתבעות טענו כי התוספת מזויפת.
ב-2019 תבע בעל הדירה את גמול יהוד, ובאוגוסט 2021 ניתן נגדה פסק דין בהיעדר הגנה, שחייב אותה, בין היתר, להמציא לו ערבות של 2 מיליון שקל. אלא שבנובמבר 2019, כשהתביעה הראשונה עדיין תלויה ועומדת, מכר בעל הדירה את זכויותיו בדירה החדשה תמורת 700 אלף שקל, ולא הודיע על כך לבית המשפט. לאחר שהליכי הוצאה לפועל שנקט נדחו, הגיש ב-2024 את התביעה הנוכחית.
השופט דחה את טענת בעל הדירה על כך שפסק הדין הראשון מהווה מעשה בית-דין. לדבריו, בעל הדירה לא הציג את כתב התביעה הראשון, וכן לא דיווח לבית המשפט על מכירת הדירה. השופט הוסיף, כי גם אם היה מעשה בית-דין, היה מקום לסטות ממנו מטעמי צדק, שכן יאיר ביקש בפועל זכויות השקולות לשלוש דירות: אחת שמכר וערבות לשתי דירות נוספות.
באשר לתוספת, השופט קבע כי בעל הדירה לא הוכיח מדוע דייר שפינה דירה אחת צריך לקבל שתיים, הוא לא הציג מסמכים מקוריים, חוות דעת של מומחה לכתב יד, או טיוטות והתכתבויות. השופט אף העלה תהיות האם בעל הדירה הוא שעומד מאחורי התביעה או שהוא מופעל על ידי גורמים אחרים. "חוסר היכולת של התובע וב"כ התובע במשותף להתייחס להצעתי מחזק את הסבירות לפיה לא התובע הוא שיזם וניהל את ההליך. לאפשרות מסתברת זו משמעות ראייתית הגורעת מטענת התובע לפיה נחתמה גם תוספת להסכם. קל וחומר, שהדברים נכונים כשהם מצטרפים לעדותו "המתודרכת" של התובע".
עו"ד שי שמש
(צילום: מיטל אזולאי)
כאמור, תביעתו של בעל הדירה נדחתה והוא חויב בהוצאות של 20 אלף שקל לכל אחת משתי הנתבעות.
עו"ד שי שמש ממשרד כהן שמש, אשר ייצג את היזמית גמול יהוד, אמר לאחר ההחלטה, כי בחינת המסמכים והשתלשלות האירועים העלתה תמונה אחרת: הזכויות בדירה כבר נמכרו לצד שלישי - עובדה שלא הובאה לידיעת בית המשפט בהליך הקודם. במקביל, בעל הדירה לא הוכיח את התוספת להסכם שעליה ביסס את טענתו לזכאות לדירה נוספת. "עבור חברות, יזמים ומנהלי כספים, יש כאן נקודה חשובה: כשמגיעה דרישה כספית, צריך לבדוק מעבר לסכום ולמסמך שעליו היא נשענת, על מה מתבססת דרישת התשלום, האם היא עדיין בידי הדורש והאם הראיות אכן תומכות בדרישה המבוקשת".
