מרכז הנדל"ן
למרות פסיקת בג"ץ, עיריית י-ם מקדמת את עסקת הענק בקרקעות עץ חיים
ועדת הכספים של עיריית ירושלים המליצה לאשר את עסקת הקומבינציה עם משפחת גולובנציץ' ונחלת עץ חיים, שבמסגרתה צפויה העירייה לקבל כ-26,500 מ"ר של שטחי תעסוקה במגדל סמוך לגשר המיתרים. זאת כחודשיים וחצי לאחר שבג"ץ הותיר על כנה את ההכרה בקרקע כהקדש דתי, בעוד המחלוקות סביב עסקאות המכר טרם הוכרעו. ההמלצה תובא מחר לאישור מועצת העיר. גורם המעורה בפרשה: "זה עלול להפוך למנגנון שמכשיר בדיעבד את הפרשה"
למרות פסיקת בג"ץ שהותירה על כנה את ההכרה בקרקעות עץ חיים, הסמוכות לגשר המיתרים בכניסה לירושלים, כהקדש דתי, ולמרות המחלוקות המשפטיות שטרם הוכרעו בנוגע לעסקאות למכירת הזכויות בקרקע, ועדת הכספים של עיריית ירושלים המליצה השבוע לאשר את עסקת הקומבינציה עם משפחת גולובנציץ' ונחלת עץ חיים, שבמסגרתה מתוכננת הקמת מגדל תעסוקה. ההמלצה צפויה לעלות מחר (ה') לאישור מועצת העיר.
ממסמך חדש שהגיע לידי מרכז הנדל"ן עולה כי העסקה, שהוסרה מסדר יומה של ועדת הכספים באוגוסט האחרון, שבה כעת להליך האישור העירוני. בהצעת ההחלטה ממליצה הוועדה למועצת העיר לאשר את המתווה המעודכן של העסקה ולהסמיך את אגף הנכסים, גזבר העירייה והיועץ המשפטי לעירייה לפעול לקידום החתימה על ההסכמים.
עם זאת, אישור העסקה כפוף למספר תנאים, בהם אישור מועצת העיר, אישור שר הפנים והחלטת בית המשפט לענייני נאמנויות עץ חיים. נוסף על כך, העסקה תידרש לעמוד בכל ההוראות וההגבלות שנקבעו בהסכם המקורי.
מדובר בהתפתחות משמעותית בפרשה. באוגוסט האחרון, לאחר פסיקת בג"ץ, הוסרה העסקה מסדר יומה של ועדת הכספים, ונראה היה כי קידומה נעצר. כעת, המסמך החדש מלמד כי העירייה ממשיכה לפעול לאישורה, למרות המחלוקות המשפטיות סביב הזכויות בקרקע. במסגרת העסקה צפויה העירייה לקבל כ-26,500 מ"ר של שטחי תעסוקה במגדל המתוכנן.
על פי המתווה המוצע, עיריית ירושלים תעמיד את זכויותיה בקרקע לצורך הקמת מגדל התעסוקה, ובתמורה תקבל שטחים בנויים שירוכזו בקומות האמצעיות של המגדל, וכן חלק יחסי בשטחי החניון והמחסנים.
מהמסמך עולה עוד כי העסקה תתבצע באמצעות שני הסכמי קומבינציה נפרדים: הראשון בין עיריית ירושלים למשפחת גולובנציץ', והשני בין משפחת גולובנציץ' לנחלת עץ חיים. שני ההסכמים ייכללו בהסכם מסגרת משותף שעליו יחתמו כל הצדדים. בנוסף, נקבע כי העירייה תקבל ערבויות מתאימות להבטחת התחייבויותיהם של הצדדים לעסקה.
"העסקה עשויה להפוך למנגנון שמכשיר בדיעבד את הפרשה"
קידום העסקה מתרחש על רקע מאבק משפטי שנמשך שנים סביב נכסי הקדש עץ חיים, ובמרכזו טענות לגניבת קרקעות ועסקאות למכירת זכויות שנחתמו לפני כעשור ללא אישור בית הדין הרבני (ראו בהמשך). אחד הנכסים המוכרים והבולטים של מוסדות עץ חיים הוא מתחם כי"ח ההיסטורי ברחוב יפו בירושלים, סמוך לשוק מחנה יהודה, שבו פעלו במשך שנים מוסדות החינוך של העמותה.
ב-11 באוגוסט 2026 דחה בג"ץ את עתירת החברות פנינת המיתרים וברכה והצלחה, שרכשו בעבר זכויות בקרקעות עץ חיים בכניסה לירושלים. החברות ביקשו לבטל את החלטות בתי הדין הרבניים, שקבעו כי הקרקע מהווה חלק מהקדש דתי, ומשכך נתונה לפיקוחם. בג"ץ הותיר על כנה את ההכרה בקרקע כהקדש דתי, אך הבהיר כי אין בפסיקתו כדי להכריע בשאלת תוקפן של עסקאות המכר שביצעו החברות.
שמונה ימים לאחר פסק הדין, הוסרה עסקת הקומבינציה מסדר יומה של ועדת הכספים העירונית, שהייתה אמורה לדון באישורה ב-19 באוגוסט. כעת, כחודשיים וחצי לאחר הפסיקה, שבה העסקה למסלול האישור בעירייה, אף שהמחלוקות המשפטיות הנוגעות לקרקעות ההקדש טרם הוכרעו במלואן.
גורם המעורה בפרטי הפרשה מותח ביקורת חריפה על החלטת העירייה להמשיך בקידום העסקה, למרות המחלוקות המשפטיות. לדבריו, "המשמעות היא כי אף שהמחלוקות המשפטיות סביב הזכויות בקרקע טרם הוכרעו במלואן, העירייה מבקשת להתקדם בהליך האישור העירוני של העסקה. המהלך מעלה שאלות באשר להחלטת העירייה לקדם עסקה עם גורמים שזכויותיהם בקרקע עומדות במוקד מחלוקת משפטית ממושכת, כאשר העירייה עצמה צפויה ליהנות מתמורה כלכלית משמעותית מהפרויקט. עצם ההתקשרות עם עיריית ירושלים מעניקה לעסקה חותמת של לגיטימיות, כאילו כל המחלוקות המשפטיות סביב הקרקע כבר הוכרעו. בפועל, זה עלול להפוך למנגנון שמכשיר בדיעבד את הפרשה. העירייה נהנית מהפוטנציאל הכלכלי של הפרויקט, והגורמים שמקדמים אותו נהנים מהעובדה שהעירייה הופכת לשותפה שלהם".
העסקאות השנויות במחלוקת בקרקעות "עץ חיים"
עסקת הקומבינציה היא פרק נוסף בפרשה משפטית מורכבת הנוגעת לקרקעות הקדש עץ חיים בכניסה לירושלים. הקרקעות נרכשו בשנת 1928 בידי מוסדות עץ חיים, במטרה להקים שכונת מגורים ובה עשרות בניינים. על פי התכנון המקורי, דמי השכירות מהדירות היו אמורים לשמש מקור הכנסה קבוע למימון פעילות מוסדות התורה והחינוך. אלא שבפועל נבנו בשכונה שלושה מבנים בלבד, הנמצאים כיום בסמוך לגשר המיתרים.
בשנת 2015 חתמה עמותת עץ חיים על הסכם למכירת 70% מהזכויות בשכונת עץ חיים לחברות פנינת המיתרים וברכה והצלחה נכסים בתל אביב, תמורת 17 מיליון שקל בתוספת מע"מ. ביוני 2017, כשנתיים לאחר מכן, נחתם הסכם נוסף למכירת 30% הנותרים לחברת פנינת המיתרים, תמורת 10.5 מיליון שקל. התמורה הכוללת בשתי העסקאות הסתכמה בכ-27.5 מיליון שקל.
אלא ששני ההסכמים נחתמו מבלי שהתבקש או התקבל אישור בית הדין הרבני, המוסמך לפקח על הקדשות דתיים. יתרה מכך, ההסכם השני נחתם לאחר שבית הדין כבר הוציא צו עיקול ואיסור דיספוזיציה ביחס למקרקעין, על רקע חשדות לאי-סדרים בניהול נכסי ההקדש.
הפרשה נדונה במשך שנים בבתי הדין הרבניים ובבתי המשפט, ובמסגרת ההליכים נבחנה גם מעורבותו של עו"ד אשר אקסלרד בגיבוש עסקאות המכר. אקסלרד שימש בשני צדי העסקאות: מצד אחד ייצג את עמותת עץ חיים, שביקשה למכור את הקרקע כדי לפרוע חובות עבר, בין היתר לעיריית ירושלים, ולהתמודד עם מצוקתה הכלכלית; ומנגד ייצג גם את החברות שרכשו את הזכויות.
על פי ממצאי המנהל המיוחד, עו"ד רונן מטרי, כפי שפורטו בפסק הדין הרבני, אקסלרד הזמין שומה שהעמידה את שווי הקרקע על כ-23.1 מיליון שקל. זאת לעומת שומה קודמת משנת 2012, שבה הוערך שווי הקרקע בכ-45 מיליון שקל.
דמות נוספת שנבחנה במסגרת בדיקת המנהל המיוחד היא ערן הוכברג, ששימש יועצה הכלכלי והעסקי של עמותת עץ חיים וניהל עבורה את ענייני הנדל"ן. לפי ממצאי עו"ד מטרי, במקביל לעבודתו עבור העמותה העניק הוכברג שירותים גם לחברת פנינת המיתרים, וניהל עבורה את ענייני המקרקעין.
מעיריית ירושלים נמסר בתגובה: "עיריית ירושלים פועלת בנחישות למימוש זכויותיה הקנייניות במסגרת פרויקטים יזמיים, במטרה למקסם את הפוטנציאל הכלכלי, התכנוני והקנייני הגלום בהם לטובת הציבור ולרווחתו. הדברים נכונים גם בעסקאות קומבינציה כמו בעסקה המדוברת, שאושרה בוועדת הכספים ובמועצת העיר עוד בחודש דצמבר 2023. מימוש העסקה התעכב נוכח קיומן של סוגיות משפטיות שעלו והדרישה של עמותת "עץ חיים" להיכנס כצד נוסף לקומבינציה, תוך מיקסום תכנוני ושמירת זכויותיה הקנייניות של העירייה במלואן. בסופו של יום שולבה העמותה בפרויקט ובהתאם גם בעסקת הקומבינציה, מה שדרש דיון מחודש בוועדת הכספים. הנושא הובא פעמיים לדיון בוועדה וירד מסדר היום מסיבות טכניות שאינן קשורות כלל לשאלת זהות בעלי הזכויות במקרקעין. יודגש כי העירייה אינה צד להליכים המשפטיים שהתקיימו בעניין הבעלויות ואשר הוכרעו בפס"ד של בית המשפט העליון מיום 11.8.26. בדיון שנערך בוועדת הכספים ב-25.10.26 המליצה הוועדה לאשר את הסכם הקומבינציה. המלצה זו תובא לאישור מועצת העיר ב-29.10.26".
