שימו לב, אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר. קראו עוד הבנתי
הכסף

התספורת השקטה בפנסיה: יותר מ־1.5 מיליון חוסכים חשופים לקיצוץ בפנסיה

בית ההשקעות פסגות ידון מחר בקיצוץ של 10% בקצבאות הפנסיה של עמיתי קרן הע"ל הוותיקה. גורל דומה צפוי בקרוב ל־150 אלף עמיתים סה"כ בקרנות הוותיקות. זה רק עניין של זמן עד שגם הפנסיה של החוסכים בקרנות החדשות תיחתך. הדבר הבטוח בפנסיה הוא שדבר לא בטוח

מיקי פלד 06:5820.03.12

מחר (ד') צפוי דירקטוריון בית ההשקעות הגדול בישראל פסגות לקיים ישיבה שבמסגרתה יוחלט בכמה לחתוך את קצבאות עמיתי קרן הפנסיה הע"ל. ההערכות הן שקצבאות עמיתי הקרן, כ־40 אלף איש, יקוצצו ב־5%-10%.

 

מדובר במהלך שרלבנטי לכל 150 אלף העובדים והגמלאים שחוסכים באמצעות קרנות הפנסיה הוותיקות שלא הולאמו. כפי שנחשף אתמול ב"כלכליסט", הרקע למהלך הוא הורדות הריבית שיצרו גירעון בקרנות. המהלך שצפויות לנקוט אותן קרנות צריך להדאיג גם את 1.5 מיליון העובדים שחסכו בקרנות הפנסיה החדשות. הם חשופים לאותה בעיה.

 

הסיבה לקיצוץ המשבר העולמי, פישר והריבית

 

ב־7 באוקטובר 2008 החליט נגיד בנק ישראל סטנלי פישר לחרוג מהנוהג הקבוע ולהקדים בשבועיים את פרסום ריבית בנק ישראל. שלושה שבועות לפני כן פשט את הרגל בנק ההשקעות האמריקאי ליהמן ברדרס ויומיים אחריו הלכה גם חברת הביטוח הגדולה בעולם AIG.

 

זו היתה תחילתו של מה שעתיד להפוך למשבר הכלכלי הגדול ביותר שידע העולם מאז מלחמת העולם השנייה. פישר החליט כצעד סמלי להוריד את הריבית מ־4.25% ל־3.99%. ההורדה נועדה להפוך את חשבון הבנק למקום פחות אטרקטיבי לכספי הציבור וכך להוציאם לשוק להשקעות. ההסבר הרשמי שניתן למהלך ההורדה היה "חוסר וודאות בשווקים הפיננסיים". הבעיה היתה שבאותם שווקים פיננסיים היו לא רק בנקים וחברות ביטוח אמריקאיות, אלא גם קרנות הפנסיה של המזכירות במרפאת קופת חולים לאומית, קיבוצניקים דתיים מעמק בית שאן ובעלי מכולות ותיקות בדרום תל אביב.

 

הפגנה של גימלאי בית החולים "ביקור חולים" בירושלים (ארכיון) הפגנה של גימלאי בית החולים "ביקור חולים" בירושלים (ארכיון) צילום: עמית שאבי

 

 

מאז, ריבית בנק ישראל ידעה עליות וירידות, אך היא נמצאת במגמת ירידה ברורה ועומדת על 2.5%. סביבת הריבית הנמוכה היא שתגרום למזכירות ולחקלאים לספוג קיצוץ של עד 10% מקצבת הפנסיה החודשית שמגיעה להן. לשם המחשה, הקצבה הממוצעת של 3,800 שקל לחודש תתכווץ במקרה של הקיצוץ הרחב ביותר ל־3,400 שקל.

 

כאשר בנק ישראל מוריד את הריבית הוא גורם ללא מעט אנשים לחייך - לוקחי המשכנתאות למשל, שהריבית על ההלוואה שלקחו יורדת גם היא. כוחה של ריבית בנק ישראל הוא בכך שהיא קובעת בסיס שממנו נגזרות הריביות שניתן לקבל על מכלול שלם של השקעות. במצב זה עולה קרנם של מוכרי ההשקעות - לדוגמה חברה שמנפיקה אג"ח או טייקון שמחפש הלוואה לבניית קניון. הללו יודעים כי בשל הריבית הנמוכה אלו שמחפשים להשקיע - לדוגמה קרנות פנסיה - אין אופציית ריבית טובה יותר, ולכן יסתפקו גם בריבית נמוכה. כה נמוכה, שבמקרה של קרנות הפנסיה הוותיקות, הדרך היחידה לאזן את סך ההכנסות העתידיות עם סך ההתחייבויות העתידיות הוא להפחית את האחרונות, כלומר את הקצבאות לפנסיה המשולמות לעמיתים.

 

הקיצוץ קורה עכשיו כי קרנות הפנסיה עשו את הסיכומים ל־2011 וגילו גירעון שבמקרים מסוימים הגיע ל־9%. לפי התקנון של כל הקרנות הוותיקות ברגע שהגירעון עובר את סף ה־5%, עליהן להפעיל את מנגנון האיזון האקטוארי ולקצץ בקצבאות. כמה פשוט, ככה כואב.

 

חוסכת לדוגמה הקצבה תצטמצם ל־900 שקל

 

רחל, בת 73, עלולה לראות בקרוב בפעם החמישית מאז פרשה לגמלאות מקופת חולים לאומית איך הפנסיה שלה מתכווצת. היא נמנית על החוסכים בקרן הפנסיה הע"ל של פסגות. אם בישיבה שיקיים דירקטוריון החברה מחר תאושר הפחתה של 10%, רחל תאבד מיד 90 שקל בכל חודש, שכן היא מקבלת גמלה חודשית נטו של 903 שקל בסך הכל.

 

רחל ממשיכה לעבוד גם היום. פעמיים בשבוע היא מזכירה אצל רופא ילדים כדי להרויח עוד כמה מאות שקלים. היא תמיד עבדה וניסתה לחסוך, גם אם השתכרה מעט בשנים האחרונות, כ־3,000 שקל לחודש. "אם לא קרובי משפחה, אני ובעלי היינו צריכים למכור את הבית כדי להמשיך ולממן את הטיפולים הרפואיים, את התרופות ואת הוצאות המחייה המתייקרות. עכשיו עוד 90 שקל בחודש יילכו", היא מספרת, "אני מקווה שמישהו בממשלה שם יתעשת. כרגע כל גורם בממשלה נראה לי אטום לגמרי"

.

הקיצוץ יגיע לכולם מאשימים את האוצר

 

מכיוון והבעיה שהולידה את ההפחתה הצפויה היא בעיה שמשותפת לכלל הגופים שמחפשים השקעות, אז לא מן הנמנע כי בחודשיים הקרובים גם קרנות הפנסיה החדשות - שבהן 1.5 מיליון חוסכים - יודיעו על מהלך דומה של הפחתת זכויות. הקרנות החדשות, בהן חברים כל מי שהחל לחסוך לפנסיה לאחר שנת 1995, עובדות בצורה דומה לוותיקות בכל הקשור למנגנון האיזון בין ההכנסות להתחייבויות, אך לשמחתן הנכסים של העמיתים שלהן גדולים יותר וההתחייבויות קטנות יותר, משום שאוכלוסיית החוסכים צעירה יותר.

 

הקרנות החדשות, כמו הוותיקות, מפנות את האצבע המאשימה אל משרד האוצר. הסיבה היא משהו שנקרא "וקטור הריבית" - פרמטר שמודד את השינויים בריבית לטווח הארוך, רק שאופן החישוב שלו נקבע על ידי האוצר. כשהנוסחה שקבע האוצר מגדילה את ההתחייבויות ומקטינה את הנכסים, קרנות הפנסיה המשקיעות בשוק ההון, חדשות כישנות, ייפגעו. באוצר מסבירים כי "כל קרן פנסיה חייבת לאמוד טוב ככל הניתן את ההתחייבויות והנכסים שלה כדי למנוע אפליה בין עמיתים".

 

בין שר המדע לבג"ץ האפליה בין קרנות הפנסיה

 

יש 380 אלף איש שלא יסבלו מהפחתת קצבה כלשהי. אבל לא צריך לקנא בהם. אלו הם עמיתי קרנות הפנסיה הוותיקות שבהסדר, כלומר הקרנות שנכנסו לגירעון והולאמו ב־2003. המדינה הודיעה כי בתמורה להלאמה ולקיצוץ הדרמטי בקצבאות שהובטחו יקבלו 8 הקרנות הוותיקות הגירעוניות כ־90 מיליארד שקל כדי לצמצם את הפגיעה בעמיתים. בנוסף, התחייבה המדינה בהסכם עם ההסתדרות, שהיתה הבעלים של רוב הקרנות עד אז, כי תייסד כרית ביטחון לקרנות במקרה של ירידת ריבית דרמטית.

 

בשנה שעברה, באיחור של 9 שנים, הגישה ועדת כרית הביטחון את המלצותיה להסכים להעברה של 11.3 מיליארד שקל ל־8 קרנות הפנסיה המדוברות. הריבית אכן ירדה, ואכן באופן דרמטי, ואולי כרית הביטחון - הממומנת מתקציב המדינה — תופעל בעתיד הקרוב אם יהיה צורך לאזן את הקרן.

 

מי שלא יקבל את כרית הביטחון הן קרנות הפנסיה הוותיקות המאוזנות, אלו שצפויות בקרוב להפחית את זכויות העמיתים. לאחרונה פנו שתיים מהן - הע"ל של פסגות ועתודות של כלל - לבג"ץ בדרישה להחיל את הסדר כרית הביטחון גם עליהן. באפריל בג"ץ ידון בנושא.

 

במשרד האוצר רצו להגיע לדיון עם הצעת חוק שתותיר את המצב הנוכחי על כנו, שכן הסיכוי כי בג"ץ ישנה הליך חקיקה חודשיים לאחר שחיסל את חוק טל הם קטנים לכל הפחות. על מנת למסד את האפליה בין שני סוגי הקרנות, הצליח האוצר לפני כחודש לאשר את הצעת החוק בוועדת השרים לחקיקה, אולם ערר שהגיש שר המדע והטכנולוגיה, דניאל הרשקוביץ, מונע מהלשכה המשפטית של משרד האוצר להגיש את הצעת החוק לכנסת עד שלא תדון בה שוב הוועדה.

 

דרך אגב, הרשקוביץ בא מהמחנה הדתי־לאומי, שחלק לא קטן מהדור הוותיק שלו חברים בקרן הפנסיה גילעד הוותיקה, שעלולה גם היא בעתיד להפחית זכויות לעמיתיה. האוצר יודע למה הוא מתנגד להרחבת כרית הבטחון - שכן במקרה שתורחב לקרנות הפנסיה הוותיקות המאוזנות, בהן כ־150 אלף עמיתים, העלות של הרחבה שכזו מוערכת ב־2 עד 3 מיליארד שקל שצריכים להגיע מתקציב המדינה.

 

הקיצוץ בילט־אין פרספקטיבה בנימה אישית

 

אי שם באמצע שנות השמונים ראיתי כילד בטלוויזיה אנשים זועקים על כך שהפנסיות שלהם נשחקו ולא יהיה להם ממה לחיות. אני זוכר ששאלתי את אבא שלי אם זה גם מה שיקרה לכסף שלו, והוא ענה בשלילה מלאת סמכות. "האנשים האלה שמו את החסכונות שלהם לפנסיה בבורסה", הוא אמר, "ולכן הפסידו. אבל אצל רוב העובדים בישראל הכסף בטוח, על כל שנת עבודה מקבלים 2% מהשכר לפנסיה החודשית". כמה שנים לאחר מכן הסתבר כי גם הקרן ההסתדרותית שאבא שלי חבר בה לא עשתה מי יודע מה. למרות זאת, הדבר היחיד שבטוח לגבי כספי הפנסיה שלנו היום הוא ששום דבר לא בטוח.

 

70% מהכסף בקרנות הפנסיה נמצא בשוק ההון, בספקולציות מט"ח, במסחר באופציות ונגזרים. דמי ניהול מופקעים גוזלים מאיתנו גם את קצת התשואה שהקרן עוד מצליחה להניב. מקפת, הקרן שבה אני חוסך, השיגה לי רווח של 300 שקל במחצית הראשונה של 2011 וגבתה דמי ניהול של 288 שקל. וזה עוד כאשר דמי הניהול שאני משלם נחשבים לנמוכים מאוד בשוק.

 

הפנסיה שלנו נשחקת לא בגלל השקעות ספקולטיביות או ניהול כושל, אלא פשוט כי ככה זה. אם לא מספיק עושק דמי הניהול, אז יש גם את הריבית נמוכה, עלייה בתוחלת החיים שפורשת את הכסף שחסכנו על פני יותר שנים, עלייה בהוצאות הבריאות בעת הפרישה, וכל זה כמובן כל עוד לא פוטרנו בגיל 50 ואיבדנו כמעט כל אפשרות להמשיך ולחסוך את אותם סכומים כפי שעשינו עד כה.

 

הפנסיה שלנו עוברת תספורת מובנית מבלי שנרגיש בכלל. זה זמן מצויין בשביל שר האוצר, יובל שטייניץ, והמפקח על שוק ההון והביטוח, עודד שריג, להבין כי משהו פה באופן בסיסי לא בסדר ולא בר־קיימא.

 

מבנק ישראל נמסר כי "הריביות עליהן מדובר הן ריביות ארוכות שמושפעות מגורמים רבים נוספים, בהן הריביות בחו"ל, המצב הפיסקלי ועוד".מהאוצר נמסר, כי "בעוד הקרנות המאוזנות מקבלות סיבסוד המבטיח תשואה, רכיב שאינו קיים כלל בקרנות הגירעוניות שבהסדר. לא ניתן להשוות בין תנאיהם של ההסדרים".

רוצים לדעת מה מגיע לכם? לחצו כאן למדריך הזכויות המלא

בטל שלח
    לכל התגובות
    x