שימו לב, אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר. קראו עוד הבנתי
בורסת ת"א

מי רוצה להיות מעריך שווי? לא צריך בחינות ולא תואר

תחום הערכות השווי הוא אחד התחומים החשובים ביותר עבור חברות, משום שהוא משפיע על הדו"חות שלהן בשלל אופנים. אך בישראל אין תנאי סף שקובעים מי יכול לעסוק בו, כך שהוא פרוץ לחלוטין. הגיע הזמן ליישר קו עם העולם ולהסדיר את התחום

אורי גלאור 20:3726.09.19

המשבר המתמשך בענף הסלולר, שאת החשבון עליו מבקשות החברות להגיש, בין היתר, לעובדיהן בצורה של פיטורים המוניים, מפנה זרקור לאחת הפינות המוזנחות בשוק ההון המקומי: מעריכי השווי. כשבוחנים את הערכות השווי שקיבלו בזק ודסק"ש עבור פלאפון וסלקום בהתאמה, מגלים שמעריכי השווי היו רחוקים מהמציאות באופן עקבי ואופטימיים להחריד. המעריכים העניקו לחברות שוויים שמנותקים מהתוצאות הכספיות שלהן, מהמתרחש בשוק ומהשווי של החברות בבורסה. גם בהערכות שווי קודמות שנחתכו לפעילות של חברת הסלולר, התחזיות התגלו במהרה כאופטימיות מדי.

 

 

 

תחום פרוץ לחלוטין

מעריכי השווי של סלקום ופלאפון - משרד רואי החשבון BDO ופירמת הייעוץ פרומתאוס - הם מעריכי שווי מקצועיים ובעלי מוניטין, וחלק מהתחזיות האופטימיות שהניחו בהערכות השווי ניתן לייחס לכך שהם נשענו על נתונים ותחזיות שסיפקו להם הנהלות החברות, אך לא על כולם ניתן לומר זאת. למעשה, כשבוחנים את שוק מעריכי השווי בישראל, מגלים שהוא פרוץ לחלוטין ומתנהל בצורה שונה מהאופן שבו הוא מתנהל בעולם - עובדה מטרידה בהתחשב בכך שתחום הערכות השווי הופך סבוך יותר ונחוץ יותר עבור החברות ושוק ההון. החברות עושות שימוש בהערכות שווי לשלל צרכים - חשבונאיים, מיזוגים ורכישות, משפט ומסים.

מה דעתך על מניית סלקום:
  •  
  •  
  •  
  •  
  •  
קנייה חזקה קנייה המתן מכירה מכירה חזקה

 

אין כיום אף מגבלה או תנאי סף שדרושים על מנת להיות מעריך שווי. כלומר, כל מי שמעוניין בכך, יכול להציג את עצמו כמעריך שווי, ולספק הערכות לכל דורש, גם אם אין לו זיקה או תואר רלבנטי בתחומי החשבונאות, הכלכלה או המימון. מדובר במצב משונה שכן בשנים האחרונות תחום הערכות השווי הפך לתחום מורכב במיוחד, נוכח החלת ה־IFRS, תקנים חשבונאיים בינלאומיים, החל מ־2008 - ששינו מונחים רבים והעניקו משמעות רבה למושגים כמו שווי הוגן - ושהם גם מורכבים וגם דורשים מהחברות לעשות שימוש נרחב במעריכי שווי על מנת להכין דו"חות כספיים. כך, למשל, כשחברה רוכשת חברה אחרת או פעילות של חברה אחרת, יש צורך לבצע הערכת שווי על מנת לבצע הקצאת עלות רכישה (PPA). כמו כן, מעריך השווי נדרש לבצע בדיקה של ירידת ערך ולהעריך את שוויים של מכשירים פיננסיים שונים. כל אלו באים לידי ביטוי בדו"חות הכספיים.

 

מעריכי השווי יכולים גם לספק הערכות שווי למס הכנסה, שעל בסיסן נקבעות שומות מס. המדינה בודקת את שומות המס באופן מדגמי, כך שיכול להיווצר מצב שמס הכנסה מקבל הערכות שווי מצד גורמים שאינם מקצועיים, שאותם הלקוחות גם יכולים לתמרן על מנת להגיע למספרים הרצויים להם, שכן למעריך השווי אין מה להפסיד, משום שאין לו רישיון שניתן לשלול, וגם לא ניתן להאשים אותו בהפרה אתית או רשלנות מקצועית.

 

היעדר תנאי הסף למעריכי שווי צורם במיוחד כשמשווים אליהם את התנאים שלהם נדרשים רואי חשבון ויועצי מס, שמגישים דו"חות שנתיים למס הכנסה, ולשמאי מקרקעין, שמספקים לחברות נדל"ן הערכות שווי בנוגע לשווי ההוגן לפי התקן החשבונאי IAS40. רואי חשבון נדרשים ללמוד ארבע שנים ולהיבחן בשתי בחינות סופיות של מועצת רואי החשבון. לחלופין, אדם יכול ללמוד עצמאית ואז להיבחן ב־15 בחינות של המועצה. בנוסף, כדי לקבל את הרישיון עליו לעבוד שנתיים כמתמחה. על שמאי מקרקעין להיות בעל השכלה אקדמית ולעמוד ב־14 בחינות של מועצת שמאי המקרקעין. בנוסף, עליו לעשות התמחות של 40 שעות בשבוע במשך שנה.

 

 

 

פיקוח חלקי של רשות ני"ע

כשבוחנים את המצב בעולם, התופעה נראית תמוהה עוד יותר. בארה"ב, קנדה, אוסטרליה ובריטניה קיימים איגודים מקצועיים שמעניקים הסמכות ייחודיות למעריכי שווי, לאחר שאלו עמדו בסט של דרישות, תנאי סף ומבחנים שונים. בארה"ב, מעריכי שווי אף נוטים להחזיק ביותר מהסמכה אחת.

 

הגיע הזמן להסדיר את המקצוע בישראל, למנות רגולטור ולייצר מסלול הכשרה והסמכה שיבטיח שהעוסקים בהערכות השווי הם אנשים מקצועיים, ושניתן לפקח על עבודתם. כיום עבודת מעריכי השווי נמצאת בפיקוח חלקי של רשות ני"ע, שמשמשת כרגולטור של החברות שמפרסמות הערכות שווי שקיבלו במסגרת הדו"חות הכספיים שלהן. האחריות לכך מוטלת על הממשלה ועל הרגולטורים הרלבנטיים - רשות ני"ע, משרד המשפטים ורשות המסים.

 

המצב הבעייתי שבו נמצא תחום מעריכי השווי, שמשפיע באופן ישיר על חברות רבות שבהן הגופים המוסדיים משקיעים את הפנסיות של הציבור, אינו נעלם מעיני העוסקים במלאכה. בשבוע שעבר התקיים בפקולטה לניהול באוניברסיטת תל אביב כנס של האגודה הישראלית למעריכי שווי, ובו אמר חבר הדירקטוריון ומייסד האגודה אלי על על, כי "למרות הביקוש הגדול לשירותי מעריכי השווי במשפט, בעסקים, בחשבונאות ובמסים, מקצוע מעריך השווי עדיין נמצא בתת אסדרה משמעותית. יש להסדיר את המקצוע הזה, שהוא חיוני לאמינות ויציבות המשק הישראלי".

 

אל על הוסיף כי הוא קורא ל"רשות ני"ע, משרד המשפטים, לשכת רואי החשבון ורשות המסים להקים שולחן עגול, עם האגודה הישראלית למעריכי שווי, לשם דיון פתוח וייסודי בדרך לאסדרת המקצוע". אל על ציין כי "מחקרים רבים מצביעים על ההשלכות המאקרו־כלכליות הטובות של הערכות שווי שנובעות מהגברת האמון בדו"חות הכספיים של החברות, את ההשלכות על גביית מסים, שערוכי נכסים של גופי החיסכון ועוד. ההשלכות של המקצוע הלא מוסדר הזה נאמדות במיליארדים".

 

איריס שטרק, נשיאת לשכת רואי החשבון, ציינה כי "הצורך בהערכות שווי הולך וגובר. יותר ויותר דירקטוריונים והנהלות של חברות מעדיפים להצטייד בהערכות שווי לפני ביצוע מהלכים מהותיים. רמת המקצועיות הנדרשת ממעריכי השווי, והשליטה בנושאים כמו מימון, חשבונאות ומסים הולכת וגדלה. הדבר מחייב הסדרה רגולטורית או וולנטרית, שנובעת מהצורך להסדיר את התחום הן מבחינה מקצועית והן מבחינה אתית. דרושים עוגנים מקצועיים וגיבוש שפה אחידה שמבוססת על פרמטרים שחובה לבדוק אותם - עריכת בדיקות צולבות, הקפדה על אי תלות - שיהיו בבסיסה של כל הערכת שווי שמוצגת לרשות ני"ע או מס הכנסה".

 

רו"ח שלומי שוב, ראש תוכנית חשבונאות וסגן דיקן בבית הספר אריסון למנהל עסקים במרכז הבינתחומי הרצליה ובעל חברת IFRS קונסלטינג אמר ל"כלכליסט", כי "הבעיה היא שעל אף ההתפתחות החשבונאית המואצת בעשור האחרון, חלקו הגדול של תחום הערכות השווי החשבונאיות בישראל, להוציא את תחום שמאות המקרקעין, פרוץ לחלוטין. אין דרישות הכשרה מינימליות וגופים מקצועיים, אין כללי אתיקה, אין תיעוד ואחריות, אין מעמד מקצועי ואין תקנים שיטתיים ברורים. עד כדי כך התחום נמצא בתת רגולציה שאין אפילו כללים מסודרים לשאלה איזה מסמך יכול להיקרא "הערכת שווי".

 

ענת גואטה יו"ר רשות ני"ע ענת גואטה יו"ר רשות ני"ע צילום: אוראל כהן

 

 

תוצר הלוואי החמור נוגע לא רק להיבט המקצועי, אלא גם ליחסי הכוחות בין מעריכי השווי המוחלשים להנהלות. זאת תהיה היתממות לחשוב שלא מתקיים כיום "שופינג" של הערכות, על ידי בירור ראשוני א־פורמאלי עם המעריך. הסדרת התחום חיונית במיוחד על רקע היכולת המוגבלת של רשות ניירות ערך להתערב בהערכות השווי, שרובן כלל אינן נחשפות לציבור. לא צריך לחכות למשבר הבא בשוק ההון. הקניית מעמד מקצועי למעריכים היא אינטרס של כל הצדדים המעורבים, ולכן לא צפויה להיתקל בקשיים רבים", הוסיף שוב

.

פול ברנס, ראש תחום הערכות השווי בפירמת הערכת השווי הגדולה בעולם Duff & Phelps אמר לכלכליסט בעניין זה "בארה"ב קיימים מספר ארגונים בתעשייה המעניקים הסמכות למעריכי שווי, ביניהם ניתן למנות את- American Society of Appraisers ואת American Institute of Certified Public Accountants.

 

ההסמכות דורשות את השלמת הליך הבקשה, מינימום שנות ניסיון, דרישות השכלה, ומעבר בחינות מקצועיות בנושאים שונים, כמו גם חברות באותו ארגון. רואי חשבון מבקרים, ה-SEC (רשות ניירות ערך האמריקאית), ומס הכנסה בארה"ב מכירים בארגונים ובהסמכות הללו כמייצגים כשירות ומנהיגות בתחום הערכות השווי". 

בטל שלח
    לכל התגובות
    x