• תפריט
השורה התחתונה

השורה התחתונה

תעשיית התלת־ממד לא מצליחה להדפיס כסף

סטרטסיס הישראלית נאבקת בחולשה בחברה־הבת MakerBot, בהידלדלות הלקוחות ובצמיחה אטית מהצפוי, אבל גם מתחרותיה לא מלקקות דבש. תעשיית תלת־הממד יורה לכל הכיוונים בניסיון לקדם ייצור המוני וביתי במקביל, והאיומים מגיעים הן מענקיות כמו HP והן מחברות נישתיות

ניר צליק 07:2029.07.15

משקיעי סטרטסיס (Stratasys) הישראלית לא ציפו לשורת הבשורות המרות שנחתו על ראשם ב־2015. אחרי שיצרנית מדפסות התלת־ממד כבר חתכה את תחזיותיה בסוף 2014, הם חשבו שמעתה העניינים יתנהלו על מי מנוחות. אלא שאחרי אותה אזהרת רווח הגיעה אזהרת רווח נוספת, ששלחה את המשקיעים להרהר מחדש — האם טכנולוגיית ההדפסה התלת־ממדית אכן בשלה או שהיא מקדימה את זמנה, ואת פירותיה יקצרו הענקיות רק בעוד כמה שנים.

 

סטרטסיס סובלת משורה של בעיות. ראשית, חולשה במדפסות תלת־הממד המקצועיות שמייצרת החברה־הבת MakerBot, שאף קיצצה כ־100 משרות באפריל האחרון; שנית, נוכח מסע המיזוגים שביצעה סטרטסיס כמה מלקוחותיה דחו את הזמנותיהם; שלישית, הצמיחה באסיה אטית מהצפוי; ורביעית, אימוץ המדפסות החדשות נעשה בקצב אטי מהמצופה.

 

מפעל חברת סטרטסיס מפעל חברת סטרטסיס צילום: צפריר אביוב

 

תעשייה שלמה במגמת ירידה

 

סטרטסיס לא היחידה בתעשייה שמתמודדת עם קשיים.

 

מתחרתה הגדולה, 3D systems, הפסיקה לתת תחזיות לרבעונים על רקע הקושי לעמוד בתחזיות. שתי המניות של החברות הבולטות בענף הגיבו בסנטימנט שלילי: סטרטסיס איבדה 60% משווייה מאז תחילת 2015, אז עמד על יותר מ־4 מיליארד דולר, וכיום היא נסחרת בנאסד"ק לפי שווי של 1.7 מיליארד דולר בלבד. 3D systems נסחרת לפי שווי דומה — 1.6 מיליארד דולר בלבד — אחרי שצנחה ב־55% מתחילת השנה.

 

בבית ההשקעות אופנהיימר פרסמו סקירה שבה צפו שסטרטסיס תוריד שוב את תחזיותיה וכי תרשום ב־2015 הכנסות של 796 מיליון דולר בלבד. זאת לעומת תחזית קודמת של בית ההשקעות להכנסות של 833 מיליון דולר. סטרטסיס סיכמה את 2014 עם הכנסות של 750 מיליון דולר — צמיחה זעומה של 6% בלבד. באופנהיימר צופים כי ב־2016 החברה תרשום הכנסות של 956 מיליון דולר, כלומר לדעתם, ההאטה היא זמנית.

 

המכפיל הנוכחי של סטרטסיס, 19.5, הוא נמוך היסטורית, ובאופנהיימר נקבו במחיר יעד של 50 דולר למניה בעוד כיום היא נסחרת ב־32 דולר למניה בלבד.

 

אם התמונה לגבי סטרטסיס עכורה, הרי שלגבי 3D systems היא שחורה ממש. באופנהיימר כלל לא נוקבים מחיר יעד למניה, ועל רקע הסערות בחברה הורידו לה את ההמלצה מ"קנייה" ל"החזק". מחיר היעד הקודם של אופנהיימר למניית 3D systems עמד על 38 דולר, וכיום היא נסחרת במחיר של 15 דולר בלבד. הצמיחה של החברה אטית משל מתחרותיה, הסבירו באופנהיימר, והעובדה שנפרדה משלושה סמנכ"לי כספים בתוך פחות מחצי שנה מעידה על הסחרור שאליו נקלעה.

 

מפעל חברת סטרטסיס  מפעל חברת סטרטסיס צילום: צפריר אביוב

 

האיום הגדול לא בהכרח מגיע מהענקיות

 

"החולשה במניות של החברות בתעשייה מעידה על כך שמלכתחילה השווי שלהן היה גבוה מדי", אמר בשיחה עם "כלכליסט" הולדן לואיס, אנליסט אופנהיימר המתמחה בענף. "התעשייה עצמה ממשיכה לפתח ולהתפתח, ובקצב מואץ, כך שהצפי עבורה טוב מכפי שאי פעם היה. אבל לחברות עצמן יש בעיות הן מבחינה פנימית, של ביצוע, והן בדרישה למוצרים, כמו גם דאגה מפני התחרות הגוברת. הבעיות הללו גורמות לאנשים לתהות אם החברות הקיימות הן אלה שיכבשו את הזירה בעתיד, או שיגיעו חברות אחרות".

 

הדפסה תלת־ממדית היא שם כולל לתעשייה עם שחקניות קטנות רבות, שכל אחת מהן איתרה נישה משלה, בין היתר הדפסה של מוצרים לתעשיית התרופות כמו שתלים דנטליים, הדפסת מתכות לתעשיות כבדות והדפסת פלסטיק לכלי הרכב.

הבעיה ב־3D systems, כתבו באופנהיימר, היא שבזמן שהיא מנסה להתגבר על בעיותיה הפנימיות, עוד ועוד מתחרים לוטשים עיניים להדפסת המתכות שלה, והיא עשויה להיקלע לפער טכנולוגי מולם.

 

"יש שבע טכנולוגיות של הדפסת תלת־ממד", אומר לואיס, "לכל אחת יש יתרונות וחסרונות, וגם המתחרות החדשות פונות לנישות מאוד ספציפיות. אף אחד עדיין לא הגיע עם טכנולוגיה אחת שעושה את הכל, והחשש של המשקיעים הוא שיגיע מתחרה עם טכנולוגיית־העל הזו. אני לא מאמין שזה יקרה".

 

בישראל הקטנה כבר קמו כמה חברות חדשות בתחום, בהן קמטק, שהתחילה לייצר מדפסות תלת־ממד לתחום המצעים לשבבים, וכן ננו דיימנשן הקטנה, שהשיקה מדפסת תלת־ממד למעגלים מודפסים.

 

 

ואכן, באופנהיימר כתבו כי הבעיה האמיתית היא לאו דווקא ענקית הטכנולוגיה האמריקאית HP, שהטילה צל גדול כשהודיעה שתוציא לשוק מדפסת תלת־ממד, אלא התחרות הכללית הגוברת בענף. בזמן ש־3D systems עסוקה בשיפור היכולות התפעוליות שלה ובספיגת הרכישות שביצעה, היא עשויה להיתקל בתחרות חדשה מצד חברות דוגמת ExOne או Faro, שיספקו פתרונות שיהיו טובים משלה. "HP אמורה להוציא את המדפסת שלה ב־2017", אומר לואיס. "בינתיים קשה להבין איזו מדפסת בדיוק תהיה לה, אבל לא צריך להתמקד רק בה אלא בתחרות המואצת בכלל התעשייה".

 

החלום הכפול של תעשיית התלת־ממד

 

לחברות ההדפסה התלת־ממדית יש שני חלומות הפוכים מטבעם. הראשון הוא לפתח את התחום התעשייתי, ולשם כך מגדילות יצרניות המדפסות את מנעד החומרים שבהם הן עושות שימוש וכן את נפח ההדפסה. כיום ניתן לייצר במדפסות מוצרים שגובהם עולה על 2 מטרים, אולם נדרשים כמה ימים לייצר כל מוצר כזה.

 

בקצב ייצור כה אטי, מדפסות התלת־ממד לא יצלחו לייצור המוני של מוצרים. לכן השאיפה היא להגיע לקצב ייצור של מוצר בתוך כמה שעות. אז ניתן יהיה לייצר אפילו מוצרים כמו חלפים למכוניות. רשתות אמריקאיות כמו הום דיפו כבר הכניסו לסניפיהן מדפסות תלת־ממד שכיום משמשות לייצור חלקי פלסטיק קטנים הנמכרים בחנויות וכן אתי חפירה, במקרה של מחסור בחנויות.

 

החלום השני בתחום הדפסת התלת־ממד הוא הכנסתן של המדפסות לכל בית, כך שאנשים יוכלו להדפיס בביתם מוצרים קטנים. באופן טבעי, על מדפסות מסוג זה להיות קטנות בהרבה לעומת אלה התעשייתיות, וברמת דיוק נמוכה יותר, אולם האפשרות הביתית עשויה להעניק דחיפה לענף. מנגד, ככל שייצור המדפסות יגדל ויעבור לבתים, כך שולי הרווח של החברות יישחקו, אולם היקף המכירות יעלה.

 

כבר כיום ניתן לרכוש מדפסות תלת־ממד ביתיות במחירים של 1,500–800 דולר למדפסת. במדפסות התעשייתיות חלק גדול מההכנסה של היצרניות נובע ממכירת המדפסת, ואילו המדפסות הביתיות זולות יותר, אולם חומרי המילוי נמכרים במחיר גבוה יותר באופן יחסי. מדפסות ביתיות נוהגות לעשות שימוש בעיקר בפלסטיק, כשמנגד התעשייתיות יכולות להדפיס גם שלדות אופניים ולעשות שימוש בחומרים מתוחכמים יותר ובכמה חומרים שונים באותה הדפסה.

 

עד רכישת MakerBot נמנעה סטרטסיס מפנייה אל השוק הביתי והתמקדה בעיקר בשוק הארגוני. אולם כיום גם סטרטסיס משחקת בזירה של המדפסות הביתיות. השאלה הגדולה היא אם החזון של להגיע לכל בית הוא לא חלום באספמיה, שממנו התעשייה וגם המשקיעים צריכים להיגמל.

 

בגד שנעשה בטכנולוגיית תלת מימד בגד שנעשה בטכנולוגיית תלת מימד צילום: ken jones ,Eloy RICARDEZ LUNA

 

בנוסף, קשה להתעלם משורת הבעיות שהיתה ב־MakerBot, בהן עזיבתו של מייסד החברה ברי פטיס, והצפי לקיפאון בצמיחה השנה ביחס לשנה שעברה. "היו בעיות טכנולוגיות במוצר של MakerBot, ובתקופה הקרובה נגלה אם סטרטסיס מסוגלת לנהל אותה בצורה יעילה", ציין לואיס.

 

הפגיעה המהותית בחברות בענף לא היתה בתחום הביתי, אלא התעשייתי. לדברי לואיס, "שני דברים קרו מבחינת הדרישה: ההוצאות של החברות הגדולות, שרוכשות את המוצרים של חברות התלת־ממד, ירדו. גם חברות מענפים אחרים שפועלות מול אותם לקוחות אמרו שיש ירידה בדרישה למוצרים במפעלים.

 

בנוסף, הרבה חברות ראו את ההבטחה בטכנולוגיה הזו, אבל המדפסות אינן מאוד ידידותיות למשתמש, והן החליטו שלא להמשיך או אפילו להתחיל לרכוש את המדפסות האלה, כל עוד אין הבנה כיצד להשתמש בהן במפעלים שלהן".

 

במצב הנוכחי בענף, הסביר לואיס, "במקום לרכוש מדפסות תלת־ממד, חלק מהמפעלים משתמשים בחברות שירותים חיצוניות שעושות בשבילם את ההדפסה, גם אם זה קצת יותר יקר, אבל זה מקטין את השוק הפוטנציאלי לחברות ההדפסה התלת־ממדית".

 

אייל שבח, שותף בפרומתאוס ייעוץ כלכלי, שותף לסברה הזו. "נראה שבמקרה הזה, הציפיות והמציאות עדיין לא נפגשו. זה ייקח זמן, בגלל שהשוק תפס נפח ועלה על הרדאר של הרבה גופים, הציפיות נסקו אבל החברות בענף מאוד רחוקות מלממש אותן".

 

שבח הסביר כי "הבעיה היא לגמרי בטכנולוגיה. יש כמה בעיות יסודיות, ואם הן ייפתרו והתחום יגיע להיקפי ייצור המוני — זה יהיה בוננזה. בינתיים, מדפסות תלת־ממד תפסו נישה של עיצוב או שוק למוצרים ייחודיים: החברות מעצבות מוצר, יוצרות דגם אחד, ולא כל כך מעניין את הלקוחות אם הוא יקר או עדין, כי האלטרנטיבה יקרה יותר וזמן הייצור ארוך יותר".

 

הבעיות הטכנולוגיות, אמר שבח, מתחלקות לכמה גורמים. "ראשית, נדרשות שעות כדי להדפיס משהו, ובייצור המוני צריך לקצר את משך ההדפסה. שנית, רוב החומרים הם לא מספיק חזקים, והמוצרים המתקבלים הם שבירים. שלישית, כל ההדפסה של מתכת היא בעייתית, ובנוסף יש קושי בשילוב של מספר חומרים. ישנם גם מוצרים שקשה להדפיס — כדור למשל. רביעית, יכולת הדיוק והרזולוציה של ההדפסה בתלת־ממד ביחס לייצור המוני היא בעייתית, ועדיין קשה לייצר סדרת מוצרים שהם זהים לחלוטין".

 

"בשילוב כל הגורמים", מסכם שבח, "ניכר כי יידרש עוד הרבה זמן לחברות בתעשייה לפתור את הבעיות שלהן. החברות משקיעות הרבה בשיווק ומכירה, ובמילים אחרות — בעיקר בחינוך השוק, כי השוק לא באמת יודע מה לעשות עם מה שהן מציעות. מי שנמצא בתחום מאמין מאוד גדול בפוטנציאל שטמון בו, אלא שיש הרבה מאוד בעיות וצריך להשקיע הרבה כסף — הרבה יותר מכפי שמושקע היום — בשביל לפתור אותן".

 

החששות רבים, הפוקוס לא מופנה לעיקר

 

קשה להתעלם מהסיכונים בתעשייה. העיקרי שבהם הוא הכניסה של ענקיות דוגמת HP. חשש נוסף הוא שהענף לא יצמח כפי שהחברות מצפות ואז הכנסותיהן יירדו, לא רק בטווח הקצר, כפי שקורה עכשיו, אלא גם בטווח הארוך. בנוסף, המעבר לשוק הביתי עלול להוריד את שולי הרווח של החברות באופן משמעותי.

 

החשש האחרון והמרכזי של יצרני המדפסות הוא מתופעה שכבר קרתה במדפסות הלייזר הישנות, שבה יצרנים אחרים ייצרו מחסניות מילוי מוזלות וכך שמטו את הקרקע מתחת למודל העסקי שלהן, שהציע מדפסות בזול בציפייה למכור לאורך שנים את המילויים. "יש תפקיד להדפסה תלת־ממדית ביתית, אבל לא לכל אחד תהיה מדפסת בבית — זה יהיה מוצר צריכה נישתי", העריך לואיס. "המדפסות ברמה הביתית מהוות רק כ־10% מההכנסות של 3D systems או סטרטסיס. כולם מדברים על ההדפסה הביתית, אבל מה שיותר חשוב הוא אימוץ ההדפסה התלת־ממדית בשוק המקצועי. אני לא רואה עתיד שבו בכל בית יש מדפסת תלת־ממדית, אבל בהחלט יכול להיות שלכל מפעל תהיה יותר ממדפסת אחת כזו, ולכן זה הסיפור החשוב".

 

כעת נותר לראות אם החברות החזקות בתעשייה כיום הן אלה שיכבשו את השוק העולמי מחר, או ששוב, כפי שקורה פעמים רבות בטכנולוגיה צעירה וחדשנית, תגיע טכנולוגיה פורצת דרך שתהפוך את החברות הקיימות ללא רלבנטיות, ובעוד עשור איש לא יזכור אותן.

בטל שלח
    לכל התגובות
    x