דנקנר ותשובה שילמו 110 מיליון דולר כריבית על הלוואת הפלאזה
ההלוואה שנטלו אי.די.בי ואלעד גרופ ב־2007 לרכישת הקרקע בלאס וגאס בהיקף של 620 מיליון דולר כללה ריבית שנתית של כ־3.55%. בכירי אי.די.בי מנהלים כעת מגעים עם הבנקים המלווים למציאת הסדר חוב שעשוי לכלול תספורת של עשרות אחוזים
כבר כמה חודשים שנוחי דנקנר, בעל השליטה בקבוצת אי.די.בי ויצחק תשובה, הבעלים של קבוצת הנדל"ן אלעד גרופ, מנסים למצוא פתרון מול הבנקים שמימנו את ההרפתקה הכושלת של השניים - קזינו הפלאזה בלאס וגאס.
בחודש אוגוסט הקרוב יחול מועד הפירעון להלוואה בהיקף של 620 מיליון דולר, שהעניקו הבנקים ב־2007 למימון הפרויקט שהקמתו טרם החלה.
שני המשקיעים הישראלים מחפשים דרך להסדר מול הבנקים, שעשוי לכלול תספורת עמוקה של עד עשרות אחוזים. בינתיים מעלה בדיקת "כלכליסט" כי תשלומי הריבית ששילמו החברות שבשליטת דנקנר ותשובה בחמש השנים האחרונות מסתכמים בכ־110 מיליון דולר.
תשובה ודנקנר תכננו להקים מלון וקזינו מפוארים על קרקע שממוקמת ב"סטריפ של וגאס" (השדרה המרכזית בעיר) ושנרכשה ב־2007 תמורת 1.24 מיליארד דולר. הבעלות על הקרקע מתחלקת בין אלעד גרופ (50%), אי.די.בי פתוח (25%) והחברה־הנכדה נכסים ובנין (50%).
את הרכישה מימנו החברות באמצעות הון עצמי של 620 מיליון דולר והיתרה (גם כן 620 מיליון דולר) באמצעות הלוואת נון ריקורס שנלקחה מקונסורציום של 13 בנקים, ביניהם 3 גופים ישראלים שסיפקו יחד כ־90 מיליון דולר. 50 מיליון דולר הגיעו מחברת הביטוח הראל, ואת היתרה סיפקו בנק מזרחי טפחות ובנק הפועלים בחלקים שווים.
ברבעון השלישי של 2011 הופחת שווי הקרקע בכ־300 מיליון דולר ל־700 מיליון דולר, הפחתה שהשלימה מחיקה כוללת של מעל לחצי מיליארד דולר לעומת מחיר העלות (42%).
אולם, בדו"חות הכספיים לרבעון הרביעי של 2011 שפרסמה נכסים ובנין נכתב כי "הערכות שווי שמצויות בידי גורמים מממנים של הפרויקט מצביעות על שווי נמוך משמעותית וכן הוסבר כי "מתנהלים מגעים מול המלווים בעניין הלוואה זו (לרבות בעניין העילות לפירעונה המוקדם), אך אין ודאות אם ומתי יושג הסכם כאמור ובאילו תנאים".
בהתאם לכך, החלו לאחרונה בכירי אי.די.בי לנהל מו"מ מול הבנקים המממנים, כאשר שתי חלופות מרכזיות עומדות על הפרק: דחייה כוללת של כלל החוב במספר שנים, תוך מתן תוספת של ריבית לבנקים ואולי אף בטחונות נוספים. אפשרות שנייה כוללת פירעון מיידי חלקי, תוך מימון מחדש של נתח נוסף מן ההלוואה, ובשורה התחתונה תגלם אופציה זאת תספורת של עשרות אחוזים למלווים.
בשל שוויה הנמוך של הקרקע ביחס לגובה החוב, סביר כי הבנקים יעדיפו להגיע להסדר חוב, ולא לממש את זכותם על הקרקע באופן מיידי, זכות שעומדת להם כבר כעת בעקבות הערת "עסק חי" שנוספה לחברת הפרויקט.
ההלוואה שלקחו החברות בנויה משתי שכבות: שכבת סניור של 445 מיליון דולר בריבית שנתית של כ־3.25% ושכבת מזאנין נחותה יותר בריבית שנתית של כ־4.5%. לפיכך הריבית השנתית המשולמת על הלוואה עומדת על כ־22 מיליון דולר. עבור חמש שנים מאז נטילת ההלוואה, מדובר בכ־110 מיליון דולר.
