השורה התחתונה - אפקט קהיר: מי נגד מי בשוק ההון הערבי?

ההתקוממות העממית בתוניסיה שימשה השראה להמונים במצרים והציתה אירוע דרמטי בסדר גודל עולמי. רצף האירועים במדינות צפון אפריקה הזכיר לכולם כי השאיפה לחירות ולשוויון היא אוניברסלית. בלא מעט ממדינות ערב מבקש הציבור הרחב להביא לסיום עידן ארוך של דיכוי, שחיתות, נפוטיזם וסיאוב שלטוני.

איש אינו יודע כיצד ייגמר המשבר במצרים, והאם הוא ייצור אפקט דומינו ברחבי העולם הערבי, ואולם המשקיעים הזרים לא המתינו והחלו למשוך כספים מהבורסות הערביות; הבורסה במצרים סגורה כבר מתחילת המהומות, ויום המסחר האחרון בה היה 27 בינואר.

"הבעיה הבולטת ביותר במדינות ערב היא חלוקה לא שוויונית של משאבים ועושר - למעט במדינות המפרץ הפרסי, שם העושר מתחלק בצורה רחבה יחסית", כך אומר ל"כלכליסט" פרופ' דן גלאי, יו"ר סיגמא בית השקעות ודקאן בית הספר למינהל עסקים באוניברסיטה העברית בירושלים. "לכן, כשהמדינות הללו צומחות, הצמיחה לא נחלקת במידה אחידה ויש להן צורך בהיקפים אדירים של השקעות זרות. מדינות המפרץ הפרסי יודעות לספק למשקיעים תחושה ראויה של ביטחון, והדבר מתבטא בשנים האחרונות בכניסה מסיבית של השקעות זרות. אך לא כך הדבר במצרים, סוריה וירדן, למשל".

למעט הבורסות של מצרים ותוניסיה, אשר ירדו מתחילת השנה ב־20.1% ו־16.4% בהתאמה, שאר הבורסות הערביות הגיבו במידה מתונה יחסית לאירועים בצפון אפריקה וירדו בשיעור מתון של אחוזים בודדים - לכל היותר.

ואולם יש לזכור כי במדינות ערב הסיכון הוא גדול. רוב הבורסות הן קטנות מאוד, בחלקן אין יותר מ־100 חברות הרשומות למסחר. חלק גדול מההשקעות נעשה על ידי משקיעים מוסדיים הקשורים לשלטון או על ידי משפחות האצולה העשירות ולאו דווקא על ידי משקיעים פרטיים - מה שמייתר את הצורך בהשקעות של הציבור. בבורסות ערביות רבות הממשלה יכולה להתערב במסחר באמצעות גופי שלטון, וכאשר מתרחשות ירידות חדות, הממשלה יודעת לאזן אותן על ידי הזרמת ביקושים לבורסה דרך אותם גופים.

כאמור, המשקיעים הזרים בבורסות הערביות החלו לממש את השקעותיהם מיד לאחר שהחלו המהומות במצרים. כתוצאה מכך נשמעו קולות רבים בעולם הערבי אשר קראו להגביל את היקף ההשקעות הזרות במדינות ערב.

אז מי בכל זאת נכנס לשוקי ההון הערביים? "רק אלו המוכנים לקחת על עצמם סיכון גבוה מאוד", אומר פרופ' גלאי. "הבורסות הללו אינן בנויות למשקיע הסולידי לנוכח אי־הוודאות הפוליטית והמדינית". לדבריו, הזרים שמשקיעים שם הם רק גופים תאבי סיכון כדוגמת קרנות גידור. "אין שם משקיעים פרטיים, ולא נראה שם משקיע אמריקאי טיפוסי".

הדרך הפשוטה ביותר להיחשף לשוקי ההון הערביים היא באמצעות קרנות סל מסוימות המשקיעות בכמה מהבורסות הערביות. חלקן מציעות חשיפה משולבת גם למדינות נוספות מאפריקה. 

מצרים ותוניסיה: המדדים נפלו עם השלטונות

שתי המדינות אשר הציתו את הטלטלה העוברת על העולם הערבי הן מצרים ותוניסיה, ובשתיהן המדדים צנחו בחדות. במצרים הורו השלטונות על סגירת הבורסה ב־27 בינואר, כך שמתחילת השנה נפל המדד המוביל במצרים בכ־21%. נכון ליום המסחר האחרון, המדד נסחר במכפיל רווח עתידי 9.5, הנחשב לנמוך יחסית לשווקים המתעוררים

בסוכנות בלומברג מציינים כי בשני ימי המסחר האחרונים צנחה הבורסה בקהיר ב־15.7% במצטבר, בעיקר בגלל בריחת המשקיעים הזרים - רבים מהם אנשי עסקים ממדינות המפרץ הפרסי - אשר מכרו בפאניקה מכל הבא ליד. שווי השוק של הבורסה המצרית התכווץ באותם יומים ב־12 מיליארד דולר, וכדי למנוע מפלה מוחצת החליטו, כאמור, השלטונות על סגירתה.

הבורסה בקהיר. צנחה ב-15.7% ביומיים צילום: אי פי אי

בינתיים יש להמתין ולראות מה יילד יום. כפי הנראה, לפחות בכל הקשור לכלכלה, מצרים תיאלץ להתחיל כמעט מההתחלה. יידרש מאמץ בינלאומי אדיר להעמיד את מצרים שוב על הרגליים, באופן שתוכל לכלכל - לפחות ברמה הבסיסית - את אוכלוסייתה הענקית המונה 80 מיליון נפש. סביר להניח שהטיפול בבורסה ובמערכת הבנקאית יהיה בתחתית סדר העדיפויות, מאחר שהבנק המרכזי במצרים יצטרך להשקיע משאבים ניכרים בבנייה מחודשת של הכלכלה. עוד לפני פרוץ המהומות פרסם הבנק המרכזי המצרי נתון מדאיג, שלפיו בשנה הפיסקאלית שהסתיימה ביוני 2010 הסתכמו ההשקעות הזרות במצרים ב־6.7 מיליארד דולר, ירידה של כ־17% לעומת השנה שלפניה.

כאשר תיפתח הבורסה המצרית, יהיו אולי משקיעים שירצו לנצל את המחירים הנמוכים כנקודת כניסה להשקעה. בינתיים, הדרך פשוטה לעשות זאת היא באמצעות קרן הסל Egypt Index ETF (סימול: EGPT) העוקבת אחר החברות הנסחרות במדד EGX המצרי. 60% מנכסי הקרן מושקעים במניות פיננסים ותקשורת. אפשרות אחרת היא השקעה בקרן הסל Africa Index ETF (סימול: AFK) העוקבת אחר חברות אפריקאיות, כאשר 21% מנכסיה מושקעים בחברות מצריות.

ובאשר לתוניסיה, שם הגיע אל סופו שלטון היחיד של הנשיא זין אל עאבדין בן עלי, ששלט במדינה ביד רמה במשך כשני עשורים. האבטלה הגואה והשלטון הרקוב עוררו התקוממות עממית שבסיומה כוננה ממשלת מעבר. בעוד כחודשיים אמורות להתקיים במדינה בחירות דמוקרטיות. בעשור האחרון רשמה תוניסיה, שבה מתגוררים 10 מיליון תושבים, צמיחה ממוצעת של כ־5% בשנה, ואולם המשבר במדינות האיחוד האירופי - שעמן חתמה תוניסיה על הסכם סחר חופשי בתחילת 2008 - יוצר ענן של אי־ודאות גם מעל כלכלת המדינה הצפון אפריקאית, הקשורה בטבורה לאירופה בעיקר בכל הקשור לשירותים פיננסיים ומסחר. עם זאת, יש בסיס לאופטימיות מסוימת בעיקר בשל מעמד הביניים בתוניסיה, הנחשב יציב ומשכיל, ותנופת ההשקעות הזרות — אך זו עלולה להיעצר ואף להתהפך אם הזרים יחליטו להדיר את רגליהם מהמדינה.

בורסת תוניסיה הוקמה ב־1969 אך החלה לפעול בחופשיות רק ב־1994 עם כינונן של רפורמות בשווקים הפיננסיים. ב־2009 היא זינקה ב־59%.

לבנון: הצמיחה תלויה ביציבות הפוליטית

לבנון אמנם נתפסת כמדינה אירופית ומודרנית הרבה יותר ממדינות אחרות במזרח התיכון, אך היא פחות ידידותית למשקיעים הזרים בה. על פי עבודת מחקר של הבנק הלבנוני ביבלוס בנק SAL, השלישי בגודלו במדינה מבחינת היקף נכסים, לבנון מדורגת בתחתית מדינות המזרח התיכון מבחינת הנכונות להיפתח להשקעה זרה, ובמקום האחרון ברמת הממשל התאגידי והרגולציה הקיימת בה.

ביירות. מבוקשת על ידי עשירי המפרץ צילום: בלומברג

לבנון נחשבת מבוקשת מאוד בקרב הערבים העשירים ממדינות המפרץ הפרסי בכל הקשור לנדל"ן, פיננסיים ותיירות. מערכת הבנקאות שלה מפותחת מאוד ויש בה פוטנציאל בתחום הפיננסים. גם לביירות הבירה פוטנציאל עסקי גדול מאוד, והיא משופעת במרכזי קניות, קזינו וחנויות מפוארות. עם זאת, למרות הפוטנציאל הכלכלי שלה, רצף האירועים הפוליטיים מאז רציחתו של ראש ממשלת לבנון לשעבר רפיק חרירי ב־2005 ומלחמת לבנון השנייה ב־2006 מקשה על המדינה להשתקם כלכלית.

לבנון תלויה מאוד ביבוא, שהסתכם ב־2010 ב-18 מיליארד דולר, לעומת יצוא של 4.2 מיליארד דולר, ונשענת חזק על סקטור השירותים. לכן, כל הפרעה ליציבות במדינה, במיוחד בכל הקשור לזרימת הון חופשי פנימה, עלולה להשפיע מהותית על הצמיחה בה.

בימים האחרונים שורר שקט בלבנון, ונראה כי הבורסה מקבלת בשלווה את הממשלה החדשה בראשותו של נג'יב מיקאתי, שנתמך בידי החיזבאללה. נוצר הרושם כאילו המשקיעים נותנים אמון בלבנון, אולם הכל יכול להשתנות בשנייה נפיצה אחת.

דובאי וסעודיה: קרובות לאיראן, תלויות בנפט

אמנם בית ההשקעות הבריטי שרודרס מעריך כי הזעזועים במצרים לא צפויים לזלוג למדינות המפרץ הפרסי, ואולם במקרה של דובאי, היא עלולה לסבול מקריסה אפשרית של שוק הנדל"ן המצרי. זאת, מאחר שחברת Emaar Properties, שהיא אחת מחברות הנדל"ן הגדולות בדובאי, היא גם המשקיע הזר הגדול ביותר במגזר הנדל"ן המצרי. לפי החברה, היא השקיעה עד כה במצרים כ־8 מיליארד דולר.

מלבד זאת, הסיכון הגדול ביותר הניצב לפתחה של דובאי הוא הקרבה לאיראן - על כל המשתמע מכך. למרות הכל, דובאי עדיין נחשבת למרכז פיננסי אזורי.

דובאי. עלולה לסבול מקריסה של שוק הנדל"ן המצרי צילום: בלומברג

ואילו באשר לסעודיה, המשך שלטונו של המלך הסעודי הקשיש עבדאללה בן ה־86 מוטל בספק. גם מי שמיועד לרשת אותו, אחיו למחצה, נמצא בעשור השמיני לחייו. בעיות נוספות הן שיעור גבוה מאוד של צעירים מחפשי עבודה הנמצאים בסדר עדיפות משני לעומת מקורבי משפחת המלוכה, ומיעוט שיעי העלול למרוד בהשראת איראן. עוד גורם סיכון הוא צניחה אפשרית במחיר הנפט - האחראי כיום לעודף בחשבון השוטף של המדינה.

עם זאת, לפי זרוע המחקר הכלכלי של "האקונומיסט", עד 2015 עתידה סעודיה להציג שיעור צמיחה ממוצע של יותר מ־4%. זאת, בין השאר בשל הבשלתם של פרויקטים שונים בתחום התעשיות הפטרוכימיות במדינה. הבורסה הסעודית נחשבת לגדולה ביותר מבין הבורסות במפרץ הפרסי, אך קיימות מגבלות בכניסת משקיעים זרים אליה.

קטאר וכווית: בזכות בעיטת הפתיחה של המונדיאל

קטאר היא הכוח העולה בעולם הערבי וגל השקעות אדיר זורם אליה - גם לנוכח העבודה שהמדינה קיבלה על עצמה לארח את משחקי המונדיאל ב־2022. מאז 22 בדצמבר 2010, היום שבו נודע כי קטאר תארח את המונדיאל, זינקה הבורסה המקומית ב־10%.

בסקירה שהוציאו הבנקים קרדיט סוויס ומורגן סטנלי הם המליצו על חשיפה לבורסת קטאר. מנתונים שפרסמה באוקטובר האחרון קרן המטבע הבינלאומית עולה כי ב־2010 התרחבה כלכלת קטאר ב־16%, שיעור הצמיחה הגבוה בעולם; ב־2009 צמחה הכלכלה ב־8.6%.

אפשר להיחשף לקטאר באמצעות קרן הסל gulf states ETF (סימול: MES) ש־23.9% מנכסיה מושקעים בחברות שמקורן בקטאר.

ואילו באשר לכווית, המדינה נהנית משותפות אסטרטגית עם ארצות הברית אך גם מסכנה של התחזקות הגורמים האסלאמיים הרדיקליים במדינה.

במסגרת תוכנית חומש עתידה הממשלה להזרים 104 מיליארד דולר כדי להפוך את המדינה למרכז סחר עולמי פיננסי עד 2014. מנתונים שפורסמו בסוכנות הידיעות בלומברג עולה כי כלכלת כווית צמחה אשתקד בשיעור שנע סביב 3%, בעיקר בשל הזינוק במחיר הנפט

בורסת כווית היא השנייה בגודלה במדינות המפרץ הפרסי - לאחר סעודיה. גם לכווית אפשר להיחשף באמצעות קרן הסל gulf states ETF (סימול: MES). בקרן זו 44.4% מהנכסים מושקעים בחברות שמקורן בכווית.

מרוקו: הממשלה מסבסדת ודואגת

בחמש השנים האחרונות נהנתה כלכלת מרוקו משורת רפורמות שיזמה הממשלה ובהן הסכם סחר חופשי עם ארצות הברית, אך רק אחוז קטן מ־35 מיליון התושבים נהנה מפירות ההצלחה. שיעור האבטלה עומד על יותר מ־10%, והתלות במגזר החקלאות - האחראי על כ־20% מהתמ"ג המקומי - הופכת לבעייתית בשנים שחונות. כדי למנוע תסיסה חברתית דאגה הממשלה לסבסד בשלוש השנים האחרונות את מחירי הדלק והמזון, ולא אפשרה לאינפלציה לזנק לרמה הגבוהה מ־2.5% לשנה בממוצע.

ישנן שתי סכנות נוספות המרחפות מעל מרוקו: סכסוך טריטוריאלי עם אלג'יריה והחולשה בגוש היורו - שהוא שותף הסחר הגדול ביותר שלה. כ־2.5 מיליון מרוקאים עובדים באירופה ומזרימים הון זר למדינה.

בעולם הערבי הבורסה המרוקאית היא שנייה בגודלה רק לבורסה המצרית במונחי שווי שוק. אפשר להיחשף אליה באמצעות קרן הסל Africa Index ETF (סימול: AFK) כאשר כ־11% מהנכסים מושקעים בחברות מרוקאיות.