$
מוסף השקעות נובמבר 2010

"בנק ישראל לא מטפל נכון בצד המוניטרי"

איציק שרם: "לא הורסים את כל הגוף בשביל לטפל בפצע ברגל. יש בעיה נקודתית במשכנתאות בריבית משתנה ובה צריך לטפל"

גולן חזני 07:0517.11.10

כמי שפעיל בשוק ההון עוד משנות השבעים, שרם ראה כבר הכל: מפולות שמתחלפות בפריחה, בועות שנוצרות ומתפוצצות ובעיקר כל מיני סוגים של משברים. גם על המשבר האחרון, שהחל ב־2008, יש לו מה לומר.

 

"היה משבר גדול מאוד שהיה מבוסס על פאניקה ואי־אמון", הוא אומר, "אבל אני חושב

שכרגע מערכת הבנקאות בעולם היא מערכת חזקה. העובדה הזו עדיין לא חלחלה לגמרי למערכת הריאלית, בעיקר מפני שהבנקים בעולם עדיין לא מלווים כסף לעסקים הבינוניים.

 

"הזרמת הכספים הגדולה שעשה הממשל בארצות הברית עזרה לו להשיג שני דברים: היא החלישה מאוד את הדולר, מה שעוזר ליצוא; והיא גרמה לריבית של האג"ח הממשלתיות האמריקאיות לטווח ארוך לרדת לשפל של 2.5%. כתוצאה מכך, פחות כדאי לבנקים ללוות ממנו כספים לטווח ארוך, והתקווה היא שזה יביא לכך שכסף יעבור לעסקים.

 

"אין לי ספק שכלכלת אמריקה תנצח בגדול, הואיל וגורם אחד מחליט עבור 300 מיליון איש, בניגוד לאירופה, שמורכבת מ־22 דעות שונות שמתוכן רק כלכלת גרמניה מתפקדת ברצינות".

 

איך אתה רואה את ההתנהלות המוניטרית של בנק ישראל?

"לדעתי הצנועה, נגיד בנק ישראל לא מטפל נכון בצד המוניטרי של כלכלת ישראל. לא הורסים את כל הגוף בשביל לטפל בפצע ברגל. יש בעיה נקודתית במשכנתאות בריבית משתנה - החשש שכאשר הריבית תעלה, הרוכשים לא יעמדו בתשלומים ויגררו את המערכת הבנקאית למצב של סיכון. כדי לפתור את זה צריך לטפל במשכנתאות ובנק ישראל יכול לבצע את זה, וגם התחיל בכך לאחרונה.

 

"עליית ריבית כללית היא מכה קשה לכלכלה כולה ובראש וראשונה ליצוא, מאחר שהיא מחזקת את השקל ומחלישה את שער החליפין. כידוע, היצוא מהווה את הבסיס העיקרי לצמיחה. שער הדולר הנמוך, ובעיקר ירידת ערך סל המטבעות, מהווה את הזרז להאטה במשק.

 

"יש נתון אבסולוטי ולפיו קיים עודף במאזן התשלומים של ישראל למרות שער הדולר הנמוך, אבל אם בוחנים את מרכיבי היצוא מגלים שמספר מוקדים קטן נושא על גבו את העודף, בשעה שהמשק המסורתי, כולל הטכנולוגי, מצוי בקשיים. ייצור הקופקסון של טבע בישראל מהווה כ־5% מהיצוא, וכך גם היצוא של אינטל וכיל. היצוא כיום ממשיך להתקיים בגלל ההשקעות שנעשו בעבר, שמחייבות לייצא בכל מחיר, אבל היעדר השקעות היום יהיה הרקע למשבר בעתיד.

 

"אגב, ישנה מעין אגדה ולפיה בנק מרכזי לא יכול להילחם בספקולנטים. זו שטות גמורה. לבנק ישראל אין כל בעיה לרכוש מט"ח עד אינסוף במחיר שירצה, כל עוד הוא יכול להנפיק לרוכשים אג"ח במטבע מקומי (מק"מ). הדפסת הכסף לא תלך לצריכה המקומית, מאחר שקרנות הגידור לא ירכשו דירות בכסף שימירו, וגם לא עגבניות, שזה מרכיב האינפלציה. את הרווח הגדול יעשה הבנק כשהזרים ינסו לצאת מהפוזיציה".

 

מה לגבי התחרותיות בשוק ההון?

"אני חושב שתחום גיוס ההון היום כל כך תחרותי, שבעמלות שהחתמים מקבלים היום הם לא מסוגלים לעשות את העבודה שלהם. זה נהפך להיות יותר מחלקות הפצה ופחות חיתום".

 

אבל זה עובד.

"זה עובד עד התביעות הבאות. לא ייתכן שחתם, תמורת 100 אלף שקל ולפעמים אף פחות מזה, יוכל לבצע את העבודה הנדרשת ממנו, שכוללת הגנה על המשקיעים. אנו עדים לאחרונה למקרים שבהם כדי לקבל חיתום, החתם נאלץ להתחייב לביצוע ההנפקה בכל מצב. מקצוע החיתום ירד היום לשפל המדרגה".

 

האם בתי ההשקעות שמוחזקים על ידי בעלים שיש להם אחזקות ריאליות, מהווים בעיה?

"אני חושב שעדיף שזה לא יתקיים, כי אין באמת משמעות לחומות הסיניות. אנשים רוצים מה שבעל הבית רוצה, גם אם הוא לא מדבר. בסופו של דבר, גם נציג הציבור לא הגיע במקרה לאן שהגיע. לא בוחרים בו לפי תיבת הדואר".

 

בטל שלח
    לכל התגובות
    x