אחרי שנה של גישורים: שמיר ביטל את העסקה ויפצה את גילת ב־5.5 מיליון דולר
מאיר שמיר וקבוצת הרוכשים שאיתו ישלמו 20 מיליון דולר לגילת רשתות לוויין - כ-40% מסכום הפיצוי המקורי
פשרה בפרשת גילת רשתות לוויין. ל"כלכליסט" נודע כי רוכשי השליטה בגילת, בראשות מאיר שמיר וחברת אל.אר, הגיעו להסכמה שלפיה יפצו הרוכשים את גילת ב־20 מיליון דולר.
במרץ 2008 רכש קונסורציום של משקיעים מארה"ב ומישראל את השליטה בגילת מידי קרן יורק תמורת 475 מיליון דולר. סעיף בהסכם קבע כי במקרה של ביטול הרכישה ישולם קנס של כ־10% מהיקף העסקה, כלומר 47.5 מיליון דולר.
אחרי העסקה פרץ המשבר הפיננסי בשווקים, ומחירה של גילת צנח והרוכשים הודיעו על נסיגה מהרכישה. גילת הציבה לרוכשים אולטימטום - להודיע עד 27 באוגוסט 2008 אם הם מממשים את העסקה או שהם הולכים לכיוון משפטי. המשקיעים דחו את האולטימטום ואמרו כי מבחינתם לא התקיימו התנאים הקבועים בהסכם לצורך השלמת העסקה האמורה, וכי מצגי גילת בהסכם היו חסרים "פרטים מהותיים", ולפיכך לא היו מלאים ושלמים כפי שנדרש בהסכם. הם טענו כי ניסו להגיע לשינוי מתווה העסקה במחירים חדשים, אולם גילת סירבה.
בכתב התביעה שהגישה חברת רשתות הלוויין, באמצעות עורך הדין זאב שרף, טענה כי הרוכשים נתקלו בקשיי מימון העסקה ולכן ניסו להתחמק מההסכם. מבטח שמיר, שנתבעה על כ־13 מיליון דולר מהסכום הכולל, דחתה בתגובה את הטענות שהעלתה גילת והעריכה שסיכויי התביעה נמוכים. בסופו של דבר, במאי 2009, ולפני שהרוכשים הגישו כתב הגנה לבית המשפט, הגיעו הצדדים להסכמה כי עו"ד רם כספי ישמש כמגשר.
הניסיונות של כספי להביא את הצדדים להסדר נכשלו, לאחר שיורק, בעלת השליטה בגילת, דרשה 25 מיליון דולר, ואילו הרוכשים היו מוכנים ל-10 מיליון דולר בלבד. באפריל האחרון הסתיימה השנה שהוקצבה להגיע לפשרה, אבל הצדדים האריכו את המועד לאחר שנראה היה כי הסכסוך ייפתר רק בבית המשפט.
ל"כלכליסט" נודע כי בסופו של דבר הגיעו כאמור הצדדים למתווה מוסכם. גובה הפיצוי נקבע על 20 מיליון דולר, המהווים כ־40% מהסכום המקורי בפריסה לארבע שנים, עם אופציה להנחה של כמיליון וחצי דולר אם התשלום יהיה במזומן. הפיצוי יתחלק כך שגורס תשלם 7 מיליון דולר, מבטח שמיר ואל.אר 5.5 מיליון דולר כל אחת, ואילו ברג'רו ישלם 2 מיליון דולר.
