לא רק לקוחות: גם סוכני ביטוח קיבלו הלוואות ללא ביטחונות
חברות הביטוח ניצלו חוסר בהירות בתקנות הפיקוח והעניקו הלוואות של עשרות מיליוני שקלים לסוכני ביטוח ללא ביטחונות הולמים. חלק מהסוכנים לא החזירו אותן, והחברות פתחו בהליכים משפטיים
| קנייה חזקה | קנייה | המתן | מכירה | מכירה חזקה |
פרשת מתן ההלוואות ללא ביטחונות במנורה
הולכת וחושפת שדים נוספים. כעת מתברר כי לא רק לקוחותיה של מנורה נהנו ממתן הלוואות ללא ביטחונות - שבסופו של יום לא מצאו את דרכן חזרה לחברה - אלא גם סוכני הביטוח עצמם. זאת לא רק במנורה, אלא גם בחברות ביטוח אחרות.
בענף הביטוח מקובל לעודד את סוכן הביטוח להגביר את מאמציו על ידי קביעת יעדים מראש של תפוקה צפויה, ואין בכך פסול. סוכן שעומד ביעדים זכאי לעמלה חד־פעמית נוספת ואף נהוג להעניק לו הלוואה על חשבון עמלה זו. כלומר, אם הסוכן אכן עומד ביעדים ההלוואה נהפכת למענק. אם הוא כושל בכך, הוא מחויב להחזיר את ההלוואה.
תקנות לא ברורות עד 2004
התקנות המגדירות מתן הלוואות כאלו לסוכנים הן ברורות וחד־משמעיות: כנגד ההלוואה צריך הסוכן להעמיד כבטוחה תזרים מזומנים הנובע מעמלות שהסוכן צפוי לקבל מהמבטח בגין פוליסות שנמכרו קודם לכן. סכום ההלוואה שהמבטח יכול לתת לסוכן מוגבל במכפלה של 50% מתזרים העמלות שהמבטח צפוי לשלם לסוכן בגין פוליסות שכבר מכר בשיעור ההישרדות השנתי הצפוי (פוליסות שלא יבוטלו על ידי המבוטחים) של פוליסות הביטוח הללו.
עם זאת, עד 2004 לא היו תקנות ברורות בנושא מתן הלוואות לסוכנים, וחברות הביטוח ניצלו את הערפול סביב הנושא. התקנה היחידה שעסקה במתן הלוואות לסוכנים קבעה שאסור להעניק הלוואות לסוכן ביטוח בסכום של יותר ממיליון שקל. הבעיה היתה שחברות הביטוח פרסו את הסכומים שהן העניקו לסוכנים על בסיס תפוקה עתידית לא כהלוואה אלא כמקדמה. לפיכך הן העניקו לסוכני הביטוח שלהם הלוואות בהיקפים גבוהים ממיליון שקל.
חברות הביטוח העניקו את המקדמות לסוכנים כדי לשמר אותם ולמנוע מהם להעביר את תיק הלקוחות לחברה מתחרה. בפועל, חלק מהסוכנים לא עמדו ביעדי התפוקה ונדרשו להחזיר את המקדמות. כאשר חלקם לא עשו כן, חברות הביטוח פתחו בהליכים משפטיים כנגדם - ובמקביל נדרשו לבצע הפרשות לחובות מסופקים בגין החובות שלא יוחזרו.
ירון דוויק צילום: בועז אופנהיים מקדמות בהיקפים גדולים
ירון דוויק צילום: בועז אופנהיים
למשל, בין השנים 1998–2003 נהגו בחברת הביטוח הפניקס לתת מקדמות כאלה לסוכנים בהיקפים גבוהים. את המהלך הוביל ירון דוויק, אז מנהל אגף ביטוח החיים של הפניקס. כאמור, בתקופה זו טרם נחקקו התקנות
החד־משמעיות בנושא, כך שהמקדמות ניתנו לפי שיקול דעתה של החברה - ולא בהכרח מול ביטחונות הולמים, הגם שהמהלך נעשה שלא בניגוד לחוק. לימים עזב דוויק את הפניקס לטובת תפקיד ראש אגף ביטוח חיים בחברת מנורה, תפקיד שאותו עזב לפני כחצי שנה. דוויק נחשב אהוב מאוד בקרב סוכני הביטוח לנוכח מדיניות התגמול שהנהיג כלפיהם, והוא גם זה שהוביל במנורה את מתן ההלוואות ללא ביטחונות ללקוחות, שנבדקת בימים אלה.
הסוגיה של מתן ההלוואות לסוכנים עצמם מעניינת דווקא על רקע פרשה זו. סוכני הביטוח של מנורה השיגו לה בפועל לקוחות חדשים, שפתחו פוליסות ביטוח רק כדי לקבל הלוואות. כך יכלו אותם סוכנים לזכות בעצמם להלוואות ממנורה על בסיס התפוקה העתידית שהתחייבו לתת לה - שהיתה למעשה תפוקה פיקטיבית. זאת, בין היתר, כיוון שבתום תקופת ההלוואה חלק מהלקוחות הפסיקו להפקיד כספים חדשים לפוליסות.
