בנק ישראל: העיכוב בפיקוח אפשר לאשראי החוץ-בנקאי לצמוח לא מאוזן
בדו"ח השנתי שלו קובע הבנק כי יש להדק את הפיקוח על הגופים הפיננסיים החוץ-בנקאיים ובעיקר חברות הביטוח, שהפכו למתווך פיננסי המנהל חלק ניכר מנכסי הציבור
"יש להדק את הפיקוח על הגופים הפיננסיים החוץ-בנקאיים, ובראשם חברות הביטוח, שהפכו למתווך פיננסי המנהל חלק ניכר מנכסי הציבור, הן במישרין והן דרך קופות הגמל וקרנות הפנסיה שבשליטתן". כך קובע בנק ישראל בדו"ח השנתי שלו שיתפרסם רשמית באמצע החודש הבא.
בקטע מהדו"ח שפרסם
בהמשך הפרק בדו"ח המוקדש למערכת הפיננסית מציע בנק ישראל כמה הצעות אופרטיביות נוספות:
• לפעול להקטנת ניגודי העניינים בפעילותם של המתווכים הפיננסיים כספקי אשראי וכמנהלים של חסכונות הציבור.
• להחיל את ההגבלות הענפיות המוטלות כיום על המערכת הבנקאית גם על האשראי שנותנים המשקיעים המוסדיים (קרנות הפנסיה, קופות הגמל וחברות הביטוח) על מנת למנוע התפתחות חריגה של אשראי לענף מסוים.
• להטיל הגבלות חדשות על האופי וההרכב של תיק החיסכון לטווח ארוך, כך שככל שגיל החוסכים קרוב יותר לפרישה רמת הסיכונים שהקופה תהיה רשאית לטול עבורם תהיה נמוכה יותר ("המודל הצ'יליאני").
לדברי בנק ישראל, העיכוב בפיתוח התשתית הפיקוחית אפשר לאשראי החוץ-בנקאי לצמוח בצורה לא מאוזנת, וכתוצאה מכך גדלה פגיעותו לזעזועים. המשקיעים המוסדיים נטו ליטול על עצמם יותר סיכונים, וכתוצאה מכך הם נתנו אשראי ללא ביטחונות מספיקים תוך הסתמכות כמעט מוחלטת על חברות הדירוג.