בשם הטייקונים: "שהמוסדיים לא יספרו סיפורים, הם רדפו אחרי שאגייס כסף ואשקיע במקומות מסוכנים"
כך אמר היום נתן חץ בעל השליטה באלוני חץ. הוא אמר שהמוסדיים לחצו עליו להעביר פעילות לרוסיה מבלי שהתייחסו לסיכון בהשקעה מסוג זה
"המוסדיים זרקו עלי כסף. הם ביקשו שאגייס כסף בלי לבקש ביטחונות והיום הם מאיימים עלי. הם לחצו עלי להנפיק עוד ועוד...לא התאים להם שעבדתי בשוויץ שם הסיכון נמוך אבל מקבלים תשואה נמוכה בהתאם, הם לחצו עלי להעביר פעילות לרוסיה - שם התשואות גבוהות בהרבה אבל הסיכון בהתאם" - כך
חץ התייחס גם למכתב ששלחה אליו יעל אנדורן, מנהלת קרנות הפנסיה הוותיקות שאיימה עליו כי אם החברה שבשליטתו תחלק דיבידנד היא לא תתן לו אשראי. "היא מעולם לא הלוותה לי כספים אז שלא תדבר סתם" אמר.
חץ אמר עוד כי הממשלה נתנה לבנקים התחייבות מילולית שלא ייפלו ולכן היא צריכה לחייב אותם לתת אשראי לחברות בשוק שמשווע לאשראי.
אמיר ברנע על השוק החוץ בנקאי: "גם אנחנו אשמים במשבר"
"מי אשם במשבר החוץ בנקאי?" שואל פרופ' אמיר ברנע, דיקאן מייסד המרכז הבינתחומי הרצליה, במהלך כנס. אני לא קונה את ההסבר שהעולם אשם, בגלל שאנו חלק מהעולם זה קורה גם לנו. גם אנחנו אשמים - משבר מהסוג הזה הוא חלק מניהול סיכונים".
"האוצר ראה את החוב הקונצרני גדל ולא עשה הרבה, למרות שלא נוצרו עדיין הכלים הרגולטוריים לשוק החוץ בנקאי. גם רשות ניירות הערך אשמה - שקיפות התשקיפים אינה טובה ואין התייחסות למינוף עתידי. גם חברות הדירוג אשמות מכיוון שהתחרו בינהן על דירוגים טובים ועצמו עיניים לסיכונים. המנפיקים אשמים שהנפיקו כאילו החוב שלהם הוא חלק מההון עצמי. הגופים המוסדיים אשמים בשל התחרות של התשואות ועצימת עיניים לסיכונים".
על ההתמודדות עם המצב אמר ברנע כי "יכולת החזר החוב היא נקודת המוצא. הרבה יותר קשה למחזר חוב כשמדובר בשוק החוץ בנקאי, כי אין שם יחסי בנק לקוח. אי אפשר להעביר מזומן מפרויקט לפרויקט, וכשמסתכלים על המאזן המורחב לא בהכרח מקבלים את התמונה הנכונה ליכולת מחזור החוב של החברה".
ברנע טוען כי הממשלה צריכה להתערב וכי צריך לשפר את מחלקות סיכוני האשראי בגופים המוסדיים. כמו כן הוא טוען שצריך לערב משקיעים מוסדיים בממשל תאגידי. לדבריו "נדרשת רגולציה לבניית ארביטראז' רגולטורי ובטווח הארוך השוק הבנקאי והחוץ בנקאי צריכים לשרת יחד את השוק העסקי".
