בזק מבקשת לאשר חבילת תגמול חריגה לבכירים - כולל מענק על החלטה רגולטורית
החברה כינסה אסיפה כללית לטובת עדכון נרחב בתנאי התגמול של בכיריה - שכולל שיפור של 17% בתקרת שכר הבסיס של היו"ר תומר ראב"ד והמנכ"ל ניר דוד; כמו כן היא מעוניינת להעניק להם מענק חד פעמי במקרה שהממשלה תבטל את ההפרדה המבנית – מהלך שאינו תלוי בביצועי החברה
בזק מעוניינת לשדרג את תגמול בכיריה: החברה זימנה אסיפה כללית לטובת אישור עדכון נרחב במדיניות התגמול של נושאי המשרה הבכירים ושל הדירקטוריון לשלוש השנים הקרובות.
המדיניות המוצעת כוללת שורה של שדרוגים מהותיים בתקרות השכר והמענקים, ולצדם מנגנון שנחשב חריג בשוק הישראלי: מענק חד-פעמי ליו"ר הדירקטוריון ולמנכ"ל במקרה שהממשלה תאשר את ביטול ההפרדה המבנית בקבוצה – רפורמה רגולטורית שאינה תלויה בהנהלה אך נמצאת כיום במסלול אישור מתקדם.
עהחברה מבקשת להעלות את תקרות שכר הבסיס החודשי של הבכירים: תקרת השכר החודשית של יו"ר הדירקטוריון תומר ראב"ד ושל המנכ"ל ניר דוד תעמוד על 200 אלף שקל, לעומת תקרות של 171 אלף שקל ליו"ר ו־172.5 אלף שקל למנכ"ל במדיניות הקיימת – שיפור של כ־17%.
בנוסף, מוצע לאפשר חריגה נוספת של עד 10% בתקרה ללא צורך באישור אסיפה. תקרת השכר החודשית לסמנכ"לים תעודכן ותעמוד על עד 120 אלף שקל.
לצד עדכון השכר הקבוע, המדיניות כוללת שינויים מהותיים בתקרות המענקים והתגמול ההוני (אופציות). תקרת המענק המיוחד לנושאי משרה מוצע שתעלה מ-6 ל-15 משכורות חודשיות במצטבר. כמו כן, עודכנה תקרת המענק תלוי-הביצועים של הסמנכ"לים, וכן שווי חבילת המענקים ההוניים השנתית המותרת להם.
המנגנון כולל עיקרון שעשוי לעורר ביקורת מצד המוסדיים, הנדרשים לאשר את ההצעה. זאת משום שהמענק עשוי להתממש בעקבות החלטת ממשלה על ביטול ההפרדה המבנית - ולא כתוצאה מביצועי החברה או עמידה ביעדים עסקיים. במילים אחרות, התפתחות שאינה משקפת הצלחה של ההנהלה.
שינוי משמעותי נוסף נוגע לאפשרות להעניק תגמול הוני גם לדירקטורים שאינם נושאי משרה – מנגנון שאינו מקובל בחברות גדולות בישראל, שכן הוא יוצר זיקה ישירה בין החלטות הדירקטוריון לשווי המניה. במקביל, מוצע לעדכן את תקרת הגמול ההוני ליו"ר הדירקטוריון במועד ההענקה.
לצד ההרחבות במדיניות, בולט גם ההקשר האישי: יו"ר בזק, תומר ראב"ד, מונה בעבר לתפקיד מטעם סרצ'לייט, בעלת השליטה לשעבר. אף שהקרן מכרה את כל אחזקותיה בחברה, ראב"ד נותר בתפקיד, וכעת הוא בין החותמים על מדיניות המעניקה לו ולבכירים חבילת תגמולים משודרגת. מבנה זה מעורר שאלות סביב ממשל תאגידי, במיוחד בהיעדר בעל שליטה פעיל שמפקח על קבלת ההחלטות.
על ההצעה חתומים חברי דירקטוריון מהבולטים בישראל: דוד גרנות, לשעבר מנכ"ל הבנק הבינלאומי; זאב וורמברנד, לשעבר מנכ"ל שירותי בריאות כללית, מגה קמעונאות וקופת חולים מאוחדת; ציפי לבני, שרת החוץ לשעבר; עידית לוסקי, שמילאה שורה של תפקידים ניהוליים בבנק הפועלים במשך כ־20 שנה; ואורית אלסטר, לשעבר ראש החטיבה העסקית של בנק דיסקונט.
הצעת עדכון מדיניות התגמול תובא לאישור האסיפה הכללית המיוחדת של בעלי המניות, שתתקיים ב-7 בינואר 2026. אישור המהלך דורש רוב מבעלי המניות שאין להם עניין אישי בהחלטה, אך מאחר שבזק אינה מחזיקה בעל שליטה, למעשה הדירקטוריון עצמו מייצב את חבילת התגמולים עבורו ועבור הנהלת החברה.
