הדולר ממשיך לאבד גובה בעולם; בישראל - נסחר מתחת ל-3.37 שקלים
הדולר אינדקס נחלש ב-0.5% מול סל המטבעות - בהמשך לנפילה של 11% במחצית הראשונה של 2025. זאת, לפי מאניקורפ, "בשל האפשרות לעלייה משמעותית בגירעון של ארה"ב ואי הוודאות המתמשכת בכל הנוגע לעסקאות מכסים"; בשוק המקומי: הדולר יורד ב-0.1% מול השקל, היורו עולה ב-0.7% לסביבת 3.98 שקלים
פתיחת המחצית השנייה במט"ח - לאחר הראלי בשקל במחצית הראשונה (עלייה של 7.9% מול המטבע האמריקאי). הדולר יורד ב-0.1% ונסחר מתחת ל3.37 שקלים, היורו עולה ב-0.7% לסביבת 3.98 שקלים.
בשווקים העולמיים נרשמת ירידה מתונה נוספת בדולר מול סל המטבעות - והמשקיעים ממתינים להתפתחויות בתחום הפיסקאלי (חוק התקציב של הנשיא טראמפ) וביחסי החוץ (מכסים ושיחות על הסכמי סחר).
הדולר אינדקס יורד ב-0.4% ל-96.5 נקודות, רמתו הנמוכה מאז ינואר 2022; היורו עולה ב-0.2% לאחר פרסום נתוני האינפלציה באירופה, נסחר ב-1.181 דולר; הפאונד עולה ב-0.3% ל-1.377 דולר.
מדד המחירים באירופה בהתאם לתחזיות, וזהה ליעד הבנק המרכזי של האיחוד: האינפלציה השנתית במדינות האיחוד עמדה ביוני על 2%, לאחר שבמאי עמדה על 1.9%.
אינפלציית הליבה עמדה ביוני על 2.3%, גם כאן בדומה לתחזיות בשוק, ובדומה למדד הליבה של מאי. בשני המקרים מדובר בנתון ראשוני, ובהמשך החודש יצא עדכון נוסף.
אינפלציית השירותים - נתון שזוכה לתשומת לב מיוחדת בשל השפעתו הפוטנציאלית החזקה על האינפלציה הכללית - עלתה ב-3.3%. במאי עמדה על 3.2% ובאפריל על 4%.
הנסיגה בדולר במחצית הראשונה
הדולר אינדקס סגר אתמול חודש שישי ברציפות של ירידות, עם ירידה כוללת של כמעט 11% - הביצועים החלשים ביותר שלו למחצית שנה מא 1973; "הדולר חלש בתקופה זו לנוכח האפשרות לעלייה משמעותית בגירעון של ארה"ב ואי הוודאות המתמשכת בכל הנוגע לעסקאות מכסים", אמר יוג'ן אפסטיין (Eugene Epstein), אנליסט בכיר במאניקורפ (Moneycorp).
אפשטיין מוסיף: "השוק מתנהל כמו משחק של כיסאות מוזיקליים, אם זה חוק התקציב 'היפה והגדול' של הנשיא, עסקאות הסחר ואז העימות בין ישראל לאיראן. כולם לפי תור מגיעים לקדמת הבמה, וברגע שמשהו מסתיים המיקוד עובר למשהו אחר.
היו לנו חדשות טובות מהאיחוד האירופי לזמן קצר ועסקאות סחר חיוביות שאמורות להגיע לשולחן, אבל אז טראמפ עבר לתקוף את קנדה ביום שישי, וכך הלאה".
בהקשר לסוגיית המכסים, בפסגות ציינו כי "בההכרזה של טראמפ בשבוע שעבר על סגירת ההסכם מול סין אין יותר מדי חוץ מהסכמות להתקדם עם 'הפסקת האש' שכבר הוכרזה לפני כחודש - זו מבטיחה שסין וארה"ב ממשיכות לספק אחת לשניה חומרי גלם קריטיים ושהמכסים שהוטלו אחרי יום השחרור מוקפאים. מה שהיא לא כוללת זה שיחות על נושאים חשובים יותר כמו שמירה על קניין רוחני של חברות אמריקאיות שפועלות בסין או ניטור הברחת הפנטניל מסין לארה"ב. במילים אחרות, ההסכם מול סין הוא הסכם להמשיך במו"מ כדי להגיע מתישהו להסכם".
בפסגות מוסיפים ש"גם בגזרה האירופית אי אפשר לומר שיש התקדמות של ממש בנושא מלחמת הסחר. אמנם ממשל טראמפ מנסה לקשור בכח את ההסכמים בנושא נאט"ו להסכמי הסחר אבל לא בטוח שזה יעבוד לו. ראשית, גם אם רוב המדינות הגדולות באיחוד האירופי מסכימות להגדיל את הוצאות הביטחון שלהן, מה שכביכול עונה גם על הצורך להגיע להסכמים במלחמת הסחר, הגידול בהוצאות הוא לא מיידי. ההחלטה להגדיל את ההוצאות ל-3.5% מהתוצר של כל מדינה עד 2035 נראית נכון לעכשיו יותר הצהרת כוונות ולא התחייבות מעשית".
