מנועי הכסף
המהפכה בבנק המרכזי של ארה״ב - והמשמעות לשווקים
פודקאסט מנועי הכסף של כלכליסט, פרק 384: יושב הראש החדש של הפד, קווין וורש, מאותת על שינוי עומק - מחיקת התחזיות של הבנק, צמצום המאזן והגדרה מחדש של יעד האינפלציה. מה המשמעות לבנקים מרכזיים אחרים בעולם, להשפעת ה-AI על הפריון, ולבנק ישראל שצפוי להמשיך ולהפחית ריבית
השבוע בפרק מספר 384 של פודקאסט מנועי הכסף של כלכליסט עם הכלכלן והאסטרטג הראשי באגם לידרים אורי גרינפלד:
לפרק המלא בספוטיפיי
לפרק המלא ביוטיוב
עידן חדש נפתח בבנק המרכזי החשוב בעולם עם כניסתו של קווין וורש לתפקיד יושב ראש הפדרל ריזרב. וורש מאותת על שינוי עומק באופן שבו הבנק המרכזי האמריקאי פועל ומתקשר עם השווקים - מהלך שלא נראה כמותו מאז ימי ברננקי.
הסימן הראשון הופיע כבר בהודעת הריבית. הריבית נותרה ללא שינוי, אך וורש מחק את רוב נוסח ההודעה המסורתי שכלל הסברים מפורטים על ראיית הפד את הכלכלה והאינפלציה, והותיר מסר תמציתי: הפד מתכוון לעמוד ביעד הכפול שלו - יציבות מחירים ותעסוקה.
וורש מתכנן רוויזיה רחבה בכמה תחומים: צמצום מאזן הפד, מעבר ממקורות נתונים מבוססי-סקרים לנתונים שוטפים מהשטח, הגדרה מחדש של יעד האינפלציה, וכן הכנסת ההשפעה הצפויה של הבינה המלאכותית על הפריון אל מסגרת החשיבה.
ההשלכות עשויות לחרוג מגבולות ארה"ב. היסטורית, שינויים בפד משתרשרים לבנקים מרכזיים אחרים, וייתכן שגם בנק ישראל יאמץ בהמשך חלק מהשיטות.
בינתיים נתוני האינפלציה בישראל ממקמים אותה במצב נוח יחסית: מדד מאי ירד ב-0.3%, האינפלציה השנתית נותרה על 1.9% ואינפלציית הליבה על 1.6%. בשילוב עם שקל חזק יחסית והפחתת אי-הוודאות הביטחונית, התנאים מאפשרים לבנק ישראל להמשיך ולהפחית ריבית, אולי כבר בהחלטה ב-6 ביולי, בעוד שבארה"ב חלק מחברי הפד מדברים דווקא על אפשרות להעלאה.
חלוקת הפרק לנושאים:
0:14 - פתיחה: עידן חדש בפד ומורשת ברננקי
3:40 - הקרקע שוורש יורש: נפט זול, סוף המלחמה וריבית ללא שינוי
9:41 - מהפכת התקשורת: ביטול ההכוונה העתידית וחזרה ל"זעזועים"
17:44 - תחומי הרוויזיה: מאזן הפד, מקורות הנתונים, יעד האינפלציה והשפעת ה-AI
27:32 - ההשלכות על בנק ישראל ונתוני האינפלציה בישראל
38:41 - אסקפיזם
להצטרפות לקבוצת הטלגרם של מנועי הכסף - לחצו כאן
