השורה התחתונה
המשקיעים הזרים זיהו כבר באוקטובר סימנים למפולת במניות הטק?
במהלך אוקטובר, המשקיעים הזרים בבורסת ת"א מכרו מניות של חברות שבבים ישראליות, עוד לפני הנפילות בתחום, ושל חברות ביטחוניות. המוסדיים הישראליים, לעומת זאת, דווקא הגדילו חשיפה לאותם תחומים בדיוק. ומשקיעי הריטייל? הם מסיפור אחר
האם המשקיעים הזרים זיהו כבר באוקטובר את הסימנים למפולת במניות הטכנולוגיה בוול סטריט, בעוד המוסדיים הישראליים לא הצליחו לקרוא את הסימנים? נתונים שפרסמה הבורסה בתל אביב על פעילות המשקיעים בחודש אוקטובר מצביעים על פער משמעותי בין שתי הקבוצות. בעוד הזרים מכרו מניות שבבים ישראליות, המוסדיים המקומיים הגדילו דווקא את החשיפה אליהן. ההתנהלות המנוגדת מעניינת במיוחד לנוכח הירידות החדות שנרשמו בשבוע שעבר בנאסד"ק, בהובלת מניות השבבים והחברות הקשורות לתעשיית ה־AI.
ביום חמישי צלל מדד נאסד"ק ב־5.5%, מדד S&P 500 איבד 4.4% ומדד השבבים של פילדלפיה נפל ביותר מ־12%. הירידות הגיעו על רקע התגברות הספקות לגבי היקף ההשקעות העתידיות בתשתיות הבינה המלאכותית ובחוות השרתים, והחשש שהניצחון הדמוקרטי בבחירות האמצע בארה"ב יוביל להחמרת הרגולציה על הקמתן. אך סימנים לחולשה בענף השבבים הופיעו עוד קודם.
לפי נתוני הבורסה, חמש המניות שבהן בלטו המכירות נטו של משקיעים זרים באוקטובר היו נקסט ויז'ן, הפניקס, אלביט מערכות, נובה וטאואר. כלומר, לצד חברת הביטוח, יש שתי חברות שבבים ושתי חברות ביטחון ‑ שני סקטורים שנפגעו מניצחון הדמוקרטים בקונגרס לנוכח ההכרה כי הוצאות הביטחון בארה"ב ככל הנראה יפחתו וגם קצב צמיחת חברות ה־AI יאט לנוכח הקשחת התנאים להקמת מרכזי מידע. במקביל, אותן ארבע מניות בדיוק הופיעו ברשימת חמש המניות שבהן בלטו הקניות נטו של המוסדיים הישראליים, לצד קמטק, שגם היא פועלת בתעשיית השבבים.
בדיעבד, אפשר לראות עד כמה היתה משמעותית ההחלטה להקטין חשיפה לשבבים. כבר באוקטובר איבדה מניית יצרנית השבבים טאואר 22.8% וקמטק צללה ב־21.9%, עוד לפני הירידות בשבוע שעבר. עם זאת, הנתונים אינם מאפשרים לקבוע שהזרים חזו את המפולת או שהמוסדיים הפסידו מהקניות, שכן הם אינם מפרטים באילו מועדים ובאילו שערים בוצעו העסקאות.
"המוסדיים הם די תמונת ראי של מה שעשו הזרים. לא בכמויות, אבל במניות עצמן זו כמעט אותה רשימה", אומר יניב פגוט, סמנכ"ל המסחר בבורסה. "הם קנו את הביטחוניות הישראליות, הם קנו את מניות השבבים הישראליות, הם הלכו הפוך על הפוך". תמונת הראי בין שתי הקבוצות בולטת גם בצד הרכישות של הזרים. חמש המניות שבהן בלטו הקניות שלהם היו הראל השקעות, טבע, מניית הבורסה, לאומי והפועלים. שלוש הראשונות הופיעו במקביל ברשימת המכירות הבולטות של המוסדיים המקומיים, לצד מנורה מבטחים ו־ICL.
באופן מעניין, דווקא המשקיעים הזרים, שלכאורה אמורים להיות רגישים יותר לחוסר הוודאות הפוליטית בישראל בחודש הבחירות לכנסת, הגדילו את החשיפה לחברות שפעילותן קשורה לכלכלה המקומית. נתונים שעשויים לרמוז כי הראלי בשוק המניות לקראת הבחירות הונע דווקא מכיוון המוסדיים.
בעוד הזרים והמוסדיים פעלו בכיוונים מנוגדים, משקיעי הריטייל, כלומר הציבור שסוחר במניות באופן עצמאי ולא באמצעות גופים מוסדיים, בחרו מניות משלהם. לפי נתוני הבורסה, חמש המניות שבהן בלטו רכישות המשקיעים הפרטיים באוקטובר היו טאואר, נקסט ויז'ן, קמטק, ICL ובזק. מנגד, הם מכרו בעיקר את אלביט מערכות, אנלייט אנרגיה, נייס, לאומי ומיטב השקעות. בעוד חלק מהרכישות, בעיקר בשבבים ובביטחון, חפפו את פעילות המוסדיים, מניות כמו בזק ו־ICL לא הופיעו ברשימות הרכישות הבולטות של שתי קבוצות המשקיעים האחרות.
"מה שמעניין אצל הריטייל הוא שאנחנו רואים התנהגות שונה גם מהזרים וגם מהמוסדיים", אומר פגוט. "פתאום רואים בקניות שלהם מניות כמו בזק ו־ICL, שלא מופיעות ברשימות הבולטות של האחרים. גם במכירות רואים מניות כמו נייס, אנלייט ומיטב השקעות. אלה מניות של חברות גדולות יחסית, אבל זה לא אינטואיטיבי שהציבור פעיל בהן בהיקפים כאלה. היה אינטואיטיבי לראות אותם בשבבים, בחברות הביטחוניות או בבנקים, אבל המשקיעים הפרטיים גידלו תפיסת השקעות שונה. יש להם את הטעמים שלהם. כנראה שהצ'ט והמשפיענים עובדים שעות נוספות באזורים שאנחנו לא מכירים. מעניין אותי לדעת מאיפה אותם משקיעים פרטיים קיבלו שכנוע משמעותי כל כך להשקיע במניות האלה. אם אלה לא המוסדיים ולא הזרים שהם הולכים בעקבותיהם, אז מאיפה הם שואבים את הטעמים האלה?".
השורה התחתונה:
השינויים במסחר באוקטובר יוחסו לבחירות בישראל, אולם פעילות המסחר של הזרים והמוסדיים היוותה הקדמה להשפעת הבחירות לקונגרס בארה"ב
יניב פגוט, סמנכ"ל מסחר בבורסה. "הפוך על הפוך"
