סגור
מערכת הפעלה רובוטית לרחפנים של אקסטנד
מערכת הפעלה רובוטית לרחפנים של אקסטנד (צילום: Chris Winter, באדיבות XTEND)

אקסטנד הישראלית תתחיל להיסחר בשישי בניו יורק, לפי שווי של 1.5 מיליארד דולר

חברת מערכות ההפעלה לרחפנים משלימה מיזוג עם שלד בורסאי בניו יורק ומגייסת 100 מיליון דולר מקרנות פרטיות, בהן אמריקן ונצ'רס של אריק טראמפ; המניה תיסחר תחת הסימול XTND; החברה מדווחת על צמיחה בהכנסות אך גם על הפסדים כבדים, הרחק מהתחזיות האופטימיות שהציגה בתשקיף

חברת מערכות ההפעלה לרחפנים הישראלית אקסטנד XTEND תתחיל להיסחר ביום שישי הקרוב בבורסת ניו יורק לפי שווי של 1.5 מיליארד דולר. החברה מתמזגת לתוך שלד בורסאי של חברת הנדל"ן JFB בהמשך להסכם שנחתם ביניהן בפברואר האחרון. למרות שלחברת הנדל"ן עדיין יש פעילות מסוימת, סימול המסחר של המניה ישתנה ל-XTND. בהתאם לצורת המיזוג, XTEND לא מגייסת הון מציבור המשקיעים, אלא באמצעות הסכם השקעה עם קבוצת קרנות פרטיות. בתכנון המקורי היה מדובר בהשקעה של 152 מיליון דולר, אך בסופו של דבר הגיוס יסתכם ב-100 מיליון דולר בלבד. מתוך סכום זה החברה כבר קיבלה 42 מיליון דולר עם חתימת הסכם המיזוג בתחילת 2026 והוא נעשה בצורת SAFE, כלומר מעין הלוואה שהופכת למניות בהתאם לשווי עתידי.
בימים הקרובים, תושלם ההשקעה עם העברת 60 מיליון דולר נוספים ל-XTEND. לדברי אביב שפירא, מייסד משותף ומנכ"ל החברה, הגיוס התכווץ לא מחוסר עניין המשקיעים, אלא מתוך רצון בעלי המניות הקיימים לא להידלל. עם זאת, התנהגות המניה של JFB בניו יורק שאיבדה 36% במחצית השנה שחלפה מאז ההכרזה על המיזוג הצפוי עם אקסטנד, מאותתת על חוסר התלהבות של המשקיעים בוול סטריט. קבוצת המשקיעים החדשים באקסטנד כוללת את הקרנות American Ventures ו-Aliya Capital וכן חברת הרחפנים האמריקאית Unusual Machines. המשקיע המפורסם בקרן אמריקן ונצ'רס הוא אריק טראמפ, בנו של נשיא ארה"ב.
בעלי מניות נוספים בחברה הם קרן הדיפנס טק הישראלית פרוטגו של ליטל לשם ולי מוזר, שהובילה את סבב הגיוס הקודם, וכן יוניון טק של משפחת חורש, קרן Chartered Group, לן בלווטניק וקרן TAU ונצ'רס של אוניברסיטת תל אביב. את סבב הגיוס האחרון שלה עשתה XTEND לפני כשנה, לפי שווי מוערך של חצי מיליארד דולר ואז גייסה 70 מיליון דולר, כך שמדובר באקזיט חיובי למשקיעים הוותיקים. יוניון וצ'רטרד היו בעלי המניות הגדולים באקסטנד לפני כניסת המשקיעים החדשים עם אחזקה של 14% כל אחת ופרוטגו החזיקה ב-7% מהמניות. לאחר ההנפקה הן יירדו ל-12.5% ו-6% בהתאמה, ואילו אמריקן ונצ'רס תהפוך לבעלת המניות הגדולה עם 15% מהחברה.
אקסטנד הוקמה ב-2018 על ידי אביב שפירא (מנכ"ל), מתאו שפירא (CXO), רובי ליאני (CTO) ואדיר טובי (CQO). שפירא וליאני מחזיקים בכ-3.8% ממניות החברה. היא מעסיקה 267 עובדים, 60% מתוכם בישראל, וזאת לאחר שרכשה בשנתיים האחרונות שתי חברות, אחת בלטביה והשנייה בסינגפור, במטרה להרחיב את סל המוצרים שלה. אקסטנד החלה את דרכה כחברת גיימינג שהוקמה על ידי האחים אביב ומתאו שפירא, מייסדי חברת REPLAY שנמכרה לאינטל ב-200 מיליון דולר. אקסטנד הייתה אמורה להיות חברת משחקים המבוססת על טכנולוגיית מערכות הפעלה לרחפנים, אך עוד לפני ה-7.10, כשהחלה תופעת בלוני התבערה בעוטף עזה, הבינו האחים כי השימוש בטכנולוגיה יכול לעבור לעולם האמיתי ולא להסתפק במשחקים.
היום הפתרונות של אקסטנד הם מערכות הפעלה שמתאימות לכל כוח עבודה רובוטי אוטונומי, ולכן לפי אביב שפירא, החברה מחברת בין שלושת התחומים הלוהטים ביותר היום בעולם: רובוטיקה, AI ורחפנים. גם ביצוע ההנפקה באמצעות מיזוג לשלד בורסאי נועד לדבריו לזרז תהליכים כדי לא לפספס את הטרנד החם בוול סטריט. באקסטנד ראו את הזינוק במניית אונדס, שהפכה לרוכשת סדרתית של חברות דיפנס ישראליות וגייסה בכירים לשעבר במערכת הביטחונית ובראשם ראש המוסד עד לאחרונה דדי ברנע.
מניית אונדס קפצה ב-750% בשנתיים. "הפעילות של אקסטנד עונה על כל הטרנדים הכי חמים בעולם והיא גם היחידה שיש לה הכנסות מתוכנה ולא רק מחומרה. זה גם יותר רווחי וגם מאפשר צמיחה מהירה יותר. כמו כן, בניגוד לאונדס שהיא חברת אחזקות ללא תמה אחידה, לנו יש עמוד שדרה משותף של מערכות הפעלה ואנחנו רוצים להיות האנדרואיד של עולם הרובוטיקה", אומר שפירא לכלכליסט. "המערכות שלנו נולדו מתוך מציאות שבה בני אדם נדרשים להיכנס מדי יום לסביבות מסוכנות ומורכבות ומתוך הבנה שהטכנולוגיה יכולה וצריכה לשנות את המשוואה הזאת".
עד היום כבר פרסה אקסטנד 12,500 מערכות ב-30 מדינות. באחרונה היא חתמה על הסכם מסגרת רב-שנתי של 15 מיליון דולר עם משרד הגנה של מדינה שחברה בנאט"ו ועל הסכם של 12 מיליון דולר עם משרד ההגנה האמריקאי. ההסכמים באים לידי ביטוי בקצב הצמיחה של אקסטנד, אך ההכנסות עדיין נמוכות מאוד במונחים של חברה ציבורית בוול סטריט וההפסדים כבדים. ברבעון הראשון של 2026 היא רשמה הכנסות של 5.8 מיליון דולר, קפיצה של 234% לעומת התקופה המקבילה. במקביל ההפסד זינק ל-11.5 מיליון דולר לעומת 5.7 מיליון דולר בתקופה המקבילה. את 2025 סיימה החברה עם צמיחה של 20% להכנסות של 20 מיליון דולר, כשעיקר הקפיצה וגם רוב ההכנסות הגיעו מארה"ב. ההפסד זינק גם הוא מ-17 מיליון דולר ב-2024 ל-27 מיליון דולר בשנה שעברה.
המספרים האלה, הגם שמצביעים על צמיחה, עומדים בפער דרמטי מול המספרים שהציגה אקסטנד בתחילת תהליך המיזוג עם JFB לגבי הביצועים שלה. כך, על פי התשקיף, את 2026 היא תיכננה לסיים עם הכנסות של 85.6 מיליון דולר, את 2027 עם קפיצה ל-150 מיליון דולר ואת 2028 עם 381 מיליון דולר. כלומר הכפלת הכנסות כל שנה והגעה לאיזון ב-2027. החברה יכולה לספק תחזיות מכיוון שלא מדובר בהנפקה רגילה, אלא תהליך שמזכיר יותר עסקת ספאק. באקסטנד מציינים כי ההערכות האופטימיות, שלא לומר אוטופיות, התבססו על צבר ההזמנות והלידים שהיה לה לפני כשנה, וכי היא לא מתכוונת לעדכן את המספרים האלה לכיוון זה או אחר.