סגור
קידוח גז מאגר תמר
קידוח גז במאגר תמר (צילום: אלבטרוס)

השותפות בתמר בדרך לעסקת ייצוא למצרים בהיקף של עד 20 מיליארד דולר

ישראמקו ו-Mubadala חתמו על מזכר הבנות לייצוא גז ממאגר תמר למצרים; אך השלמת העסקה תלויה בהצטרפות יתר השותפות שברון, תמר פטרוליום, דור גז ואיש העסקים אהרון פרנקל, כמו גם באישורים רגולטוריים ופרסום מדיניות הגז המעודכנת של משרד האנרגיה

שותפות מאגר תמר מסמנות צעד ראשון לקראת עסקת ייצוא גז משמעותית נוספת למצרים, שעשויה להפוך לאחת העסקאות הגדולות שנחתמו במשק האנרגיה הישראלי. החברות ישראמקו ו-Mubadala Energy, שמחזיקות יחדיו בכ-40% מהזכויות בתמר, דיווחו שחתמו על מזכר הבנות לא מחייב עם תאגיד זר לייצוא גז טבעי למצרים. במידה שכלל השותפות במאגר יצטרפו להסכם באופן שיאפשר את הבשלתו לכדי הסכם מחייב, כמות הייצוא ממנו עשויה להגיע לכ-80 מיליארד מטרים מעוקבים (BCM), והיקף ההכנסות המצטבר מוערך בכ-20 מיליארד דולר לאורך כל תקופת ההסכם. לפי ישראמקו, אספקת הגז תתחיל ב-2031 ותימשך עד סוף 2043, בכפוף להארכת משך תקופת ההחזקות בתמר.
מחיר הגז ייקבע באמצעות נוסחה המבוססת על מחיר חבית נפט ברנט וכוללת מחיר רצפה. חלקה של ישראמקו בהכנסות מהעסקה המלאה מוערך בכ-5.75 מיליארד דולר. עם זאת, לפי שעה מדובר במזכר הבנות בלבד שאינו מחייב את הצדדים. השלמת העסקה כפופה לחתימה על הסכם מחייב וגם דורשת קבלת היתר ייצוא ממשרד האנרגיה ואישורים רגולטוריים נוספים. בנוסף, יתר השותפות במאגר, ובהן החברות שברון, תמר פטרוליום, דור גז ואיש העסקים אהרון פרנקל, טרם הודיעו אם יש בכוונתן להצטרף לעסקה. אי השתתפותם בעסקה תצמצם את היקפה באופן משמעותי כך שיוגבל לחלקן היחסי של ישראמקו ו-Mubadala.
המהלך מצטרף להסכם שעליו חתמו בקיץ שעבר שותפי מאגר לווייתן עם חברת Blue Ocean Energy, וכולל יצוא של 130 BCM גז טבעי עד שנת 2040 ובשווי של כ-35 מיליארד דולר. מדובר בעסקה שהוגדרה בעבר עסקת הייצוא הגדולה בתולדות המשק הישראלי.
עסקת הענק של לווייתן, השלמתן באחרונה של העבודות להקמת צנרת תת ימית שתשפר ותרחיב את יכולות הייצוא למצרים, וההסכם המתהווה בתמר, שאך בשבועות האחרונים השותפות בו הודיעו על השלמת העבודות להרחבת ההפקה ממנו, משקפות את התחזקות שיתוף הפעולה שבין ישראל למצרים בתחום האנרגיה.
אלא שבעוד שחברות הגז מנסות להרחיב עסקאות ייצוא, במשק האנרגיה עדיין ממתינים לפרסום המסקנות הסופיות של הוועדה בראשות מנכ"ל משרד האנרגיה, יוסי דיין, שמונתה לפני כשנתיים וחצי כדי לבחון ולעדכן את מדיניות משק הגז הטבעי ואת מדיניות ייצוא הגז מישראל.
בתחילת השבוע שעבר דיין השתתף בדיון שקיימה ועדת הכלכלה של הכנסת, ובמסגרתו אמר כי עבודת הוועדה בראשותו הסתיימה ומסקנותיה צפויות להתפרסם בתוך ימים אחדים. אלא שגם לאחר ההצהרה, ההמלצות טרם פורסמו.
הארגון לובי 99 פנה אתמול לשר האנרגיה, אלי כהן, ולמנכ"ל משרדו דיין בדרישה לפרסם את מסקנות הוועדה בלי דיחוי, וזאת עוד טרם פיזור הכנסת והפיכת הממשלה לממשלת מעבר לקראת הבחירות הכלליות שנקבעו ל-27 באוקטובר.
בעוד שוועדת דיין משתהה בפרסום מסקנות סופיות, ניכר שמשק הגז הטבעי ממשיך להתנהל על בסיס מדיניות שנקבעה לפני שנים, וזאת חרף שינויים שחלו בו, לצד שינויים משמעותיים במציאות הביטחונית והגיאופוליטית במזרח התיכון.