המאבק על מודל ההעסקה בנתב"ג: האוצר רוצה להעביר פעילות לזכיינים
עד העובדים של רשות שדות התעופה דורש לגייס עוד עובדים קבועים, אך באוצר רואים במשבר הזדמנות לצמצם העסקה ישירה ולהעביר פעילות לזכיינים. אלה, לטענתם, יכניסו תחרות ויהפכו את נתב"ג ליעיל יותר
לאחר המהומה בנתב"ג ביום חמישי האחרון בעקבות עיצומי העובדים, נבחרי הוועד בראשות פנחס עידן והנהלת רשות שדות התעופה (רש"ת) הגיעו להבנות על המשך גיוס עובדים וניוד עובדים ממחלקות אחרות לעבודת סבלות.
בעקבות המצב סוגיית הקביעות לעובדים ירדה מהשולחן והדרישה מתמקדת בגיוס עוד עובדים, אך כל מי שהכיר את דרישות הוועד יודע כי בבסיסן נמצאת קודם כל הדרישה ליותר עובדים קבועים. עידן הצהיר פעמים רבות כי עובדים זמניים מסרבים לעמוד בעומס של העבודה בנתב"ג, וכי רק קביעות מובילה לעבודה מהימנה ומקצועית שכן השכר והתנאים ברש"ת הם מהטובים בשוק. אף שהדעות בנושא חלוקות, באוצר מבהירים שהקביעות לא תאושר בשום מצב, וכן לא יאושר לבני משפחה נוספים של עידן לעבוד ברש"ת, מעבר לנוכחיים – כבר היום כלותיו, חתנו, בניו ובני משפחה נוספים שלו עובדים ברשות.
באוצר לא מאמינים במודל ההעסקה הנוכחי של רש"ת והבהירו כי אין בכוונתם לאשר עוד עובדים בקביעות לרשות, כיוון שמדובר בגוף שעובד על בסיס עונתיות ואין טעם לשלם שכר מלא לעובד שמחצית מהשנה נמצא בחצי משרה.
מעבר לכך, באוצר בכלל לא מאמינים בתוספת עובדים לרש"ת – קבועים או זמניים – ומבקשים להעביר את הארגון למודל העסקה שונה בו הפעילות של רש"ת תעבור לזכיינים. בתרחיש כזה, חברה שלא תעמוד בדרישות תוחלף, והתחרות שתיווצר תוביל לשירות טוב יותר. כיוון שחברה פרטית מבקשת למקסם רווח היא גם יעילה יותר, יש לה אינטרס להציג תוצאות טובות בשטח והיא אינה כפופה לוועד עובדים כוחני שיכול להשבית את פעילותה.
באוצר מאמינים כי מוטב שנתב"ג יעבור למודל של הנהלה ומטה שמפקחים על הנעשה ומובילים תוכניות פיתוח, בעוד את ההפעלה והתחזוקה תעביר רש"ת לזכיינים. כיום כל פעולה בנתב"ג מתומחרת באגרה ומחיר קבוע, על בסיס פרמטרים קבועים בתקנות ועדת הכלכלה, ואין מקום למיקוח או התגמשות. כלומר, המעבר לזכיינים גם ייצור תחרות על המחירים.
כבר היום יש שלוש חברות שירותי קרקע שעושות צ'ק־אין, ליווי נוסעים ושירותים נוספים, גם ניקיון הטרמינל נעשה בזכיינות – בתחומים אלו קיימת תחרות ולכן גם השירות טוב יותר. גם החניון העתידי מתוכנן לפעול בזכיינות. בשדות בעולם זה מקובל, כך לדוגמה את ניקיון המטוסים מבצעות חברות פרטיות שנדרשות להציג רמת שירות גבוהה ועבודה יעילה, אחרת יוחלפו. בישראל המצב שונה: למעט החברות הישראליות, החברות הזרות נאלצות להסתפק בשירות ניקיון המטוסים של נתב"ג – בלי תחרות ובלי אינטרס להתייעל.
בימים שאחרי המשבר עידן שינה מעט את המסרים ובשיחות פנימיות הבהיר שבמצב הנוכחי כל תוספת של זוג ידיים עובדות מבורכת ותסייע להתמודד עם העומס. עם זאת, הוא לא מוותר על הדרישה לעוד עובדים קבועים, שלטעמו תסייע בגיוס עובדים לתחום המיון והניטול בו עוסקים הסבלים. למרות המאמצים הרבים שנעשים, רש"ת מתקשה היום לגייס סבלים ולמרות שעשרות סבלים התקבלו לעבודה בחודשים האחרונים, רבים נטשו עקב דרישות העבודה הקשות שכוללות עבודה פיזית בשיא החום, משמרות ממושכות ועבודה בשבתות וחגים.
את המודל בזכיינות האוצר מקדם בענף התעופה המקומי כבר מספר שנים. שדה התעופה אילן רמון הוקם מראש על בסיס של יותר זכיינות ופחות עובדי רש"ת, כך יצרו תחרות על כל מקטע. גם את השדה המשלים הבא, בצפון או בדרום, דורשת המדינה להקים במודל שותפות ציבורית־פרטית (PPP) של זכיין שיפעיל אותו.
הרשות נמצאת בעיצומה של תוכנית ההתרחבות של נתב"ג, המוערכת ב־7 מיליארד שקל. העובדה כי מנכ"ל שאמור להתמודד עם פרויקטים בסדר גודל כזה נדרש גם להתווכח על עוד 200 עובדי סבלות, היא אבסורד שרק פוגע ביכולת של רש"ת לקדם את השדה המרכזי של ישראל ולפתח תוכניות אסטרטגיות נוספות. האמירה הזאת כאמור הוצגה גם בהקשר לשדה המשלים המתוכנן ובאוצר מקווים שהמשבר האחרון הוביל גם את הנהלת נתב"ג לאמץ את המסקנות האלו.
לרש"ת עלויות שכר חריגות שלוקחות 60% מהתקציב, כיוון שעד 2020 היו לה המון הכנסות שאף גורם לא ניסה לבלום ולכן האצבע על כפתור הקביעות וההעלאה בשכר היתה קלה. ב־2020 נחתם הסכם חדש עם האוצר, שאילץ את הרשות להעביר תגמולים, והקורונה והמלחמות פגעו בהכנסותיה. בימים אלו תקציב רש"ת נידון באוצר ובכוונת המשרד לפעול כדי לקדם ככל הניתן את מודל הזכיינות שימנע את ההשבתה הבאה של נתב"ג.
מרשות שדות התעופה נמסר: "בניגוד לנטען, לא הועברה להנהלת הרשות דרישה מצד הוועד לקליטת עובדים קבועים. גיוס העובדים ברשות מתבצע בהתאם לתוכנית סדורה שנקבעה מראש ועל פי הצרכים התפעוליים, ואינו מהלך שנולד בעקבות האירועים האחרונים".
