למרות הזינוק במחירים: מדינות ה-G7 לא ישחררו נפט מעתודות החירום
מחירי הנפט מזנקים בכ-13% ליותר מ-100 דולר לחבית - מוקדם יותר ניתרו ב-30%; שרי האוצר של ה-G7 דנו באפשרות של שחרור נפט מעתודות החירום של סוכנות האנרגיה הבינלאומית - אך לא הגיעו להסכמות; דיווח: סעודיה קיצצה בייצור הנפט בעקבות סגירת הורמוז; טראמפ: העלייה בנפט היא "מחיר קטן מאוד לשלם" עבור השמדת האיום הגרעיני האיראני
מחירי הנפט הגולמי ממריאים מעל ל-100 דולר לחבית, לאחר שהיצרניות המרכזיות במזרח התיכון קיצצו בתפוקה בעקבות הימשכות המלחמה עם איראן וסגירת מצר הורמוז - דרכו עוברים כ-20% ממשלוחי הנפט העולמיים. מחיר נפט WTI האמריקאי מזנק ב-13% ל-103 דולר לחבית, הברנט מזנק ב-12% ל-105 דולר לחבית.עם זאת מוקדם יותר זינקו מחירי הנפט בכ-30%. העלייה התמתנה, בין השאר, ברקע דיווח שלפיו שרי האוצר של מדינות ה-G7 יערכו היום (ב') ישיבת חירום שבה ידונו באפשרות של שחרור משותף של נפט מעתודות החירום של סוכנות האנרגיה הבינלאומית (IEA).
עם זאת, לפי דיווח שיצא מצרפת שרי החוץ של מדינות ה-G7 הגיעו למסקנה שלא הגיעה העת לשחרר נפט ממאגרי החירום על מנת לייצב את המחירים.
במקביל נרשמות היום בשווקים ירידות חדות. הנפט WTI רשם עלייה של כ־35% בשבוע שעבר — הזינוק השבועי הגדול ביותר בהיסטוריית המסחר בחוזים עתידיים מאז 1983. הפעם האחרונה שבה מחירי הנפט חצו את רף ה־100 דולר הייתה לאחר פלישת רוסיה לאוקראינה בשנת 2022.
זמן קצר לאחר שמחיר הנפט עבר את רף ה־100 דולר עם פתיחת המסחר ביום ראשון בערב, פרסם הנשיא דונלד טראמפ הודעה ברשת Truth Social ובה טען כי "העלייה במחירי הנפט בטווח הקצר" היא "מחיר קטן מאוד לשלם" עבור השמדת האיום הגרעיני של איראן. "טיפשים בלבד יחשבו אחרת!", הוסיף.
כאמור , שרי האוצר של מדינות ה-G7 יערכו היום (ב') ישיבת חירום שבה ידונו באפשרות של שחרור משותף של נפט מעתודות החירום של סוכנות האנרגיה הבינלאומית. לפי דיווח בפייננשל טיימס, שרי האוצר ידונו עם יו"ר הסוכנות פאתיח בירול היום בשעה 14:30 (שעון ישראל) על השלכות המלחמה. לפי אנשים המעורים בנושא, המדינות החברות, ביניהן גם ארה"ב, הביעו תמיכה כללית לאפשרות שחרור הנפט מהמאגרים.
מדובר בעתודות אסטרטגיות המחוזקות על ידי 32 המדינות החברות ב-IEA כחלק ממערכת חירום קולקטיבית שמיועדת למקרים של משברים במחירי הנפט. המאגרים נוצרו ביחד עם הקמת הסוכנות ב-1974 בעקבות אמברגו הנפט הערבי, שהוביל למחסור חמור בנפט במדינות המערב. עד כה, שחררו המדינות החברות חמש פעמים נפט מהמאגרים, כולל פעמיים ב-2022 בעקבות המלחמה באוקראינה. בארה"ב סבורים כי לנוכח הנסיבות הנוכחיות, הסכמה משותפת לשחרר בין 300 מיליון ל-400 מיליון חביות, המייצגים 25%-30% מתוך 1.2 מיליארד החביות במאגרים, תהווה צעד הולם למצב. הפגישה תצא לפועל בעוד גובר הלחץ המופעל על הנשיא טראמפ לבלום את הזינוק במחירי הנפט, שהוביל לעלייה במחירי הדלק בארה"ב, שעלו ביום ראשון למחיר של 3.45 דולר לגלון מ-2.98 דולר לגלום שבוע קודם לכן.
במקביל,לפי דיווח בבלומברג, סעודיה החלה להפחית את ייצור הנפט וזאת בשל החסימה הכמעט מוחלטת של המעבר במצר הורמוז. סעודיה היא יצואנית הנפט הגדולה בעולם, וההחלטה לקצץ בייצור מגיעה לאחר צעדים דומים מצד האמירויות, כוויות ועירק. עצירת המעבר במצר יצרה פקק במשלוחי הנפט, והובילה לעלייה במחירים. סעודיה מייצרת בסביבות 10 מיליון חביות נפט ביום, ומייצאת כ-7 מיליון חביות. חברת הנפט הממשלתית ארמקו כבר החלה להסיט חלק מהמשלוחים ממצרי הורמוז לעבר ינבוע בים האדום, אך לצינור שמעביר את האספקה הזו אין קיבולת מספיקה כדי להחליף לגמרי את הנתיב.
כווית, היצרנית החמישית בגודלה באופ"ק, הודיעה בשבת על קיצוץ זהיר בתפוקת הנפט ובפעילות בתי הזיקוק בשל "איומים איראניים נגד מעבר בטוח של אוניות דרך מצרי הורמוז". תאגיד הנפט הממשלתי של כווית לא פירט את היקף הקיצוץ. במקביל, התפוקה בעיראק — יצרנית הנפט השנייה בגודלה באופ"ק — קרסה למעשה. לפי שלושה גורמים בתעשייה שצוטטו ברויטרס, התפוקה משלושת שדות הנפט העיקריים בדרום המדינה ירדה ב־70% ל־1.3 מיליון חביות ביום, לעומת 4.3 מיליון לפני פרוץ המלחמה עם איראן. איחוד האמירויות, היצרנית השלישית בגודלה באופ"ק, מסרה בשבת כי היא "מנהלת בזהירות את רמות ההפקה במאגרי הנפט הימיים כדי להתמודד עם צורכי האחסון", בעוד שפעילות ההפקה היבשתית נמשכת כסדרה, לפי חברת ADNOC הלאומית.
שר האנרגיה של ארה"ב, כריס רייט, אמר ביום ראשון כי התנועה דרך מצר הורמוז תחודש רק לאחר שהצבא האמריקאי ישמיד את יכולתה של איראן לאיים על מכליות. "אנחנו לא רחוקים מדי מהחזרת התנועה הסדירה דרך הורמוז", אמר רייט ל־CNN. "אנחנו עדיין רחוקים מהתנועה הרגילה. זה ייקח זמן, אבל במקרה הגרוע מדובר בכמה שבועות, לא חודשים".
מוקדם יותר כטב"ם תקף את בית הזיקוק של חברת הנפט הלאומית של בחריין (BAPCO). בתיעוד מהמקום נראה המתקן בוער וענן עשן עולה ממנו.
הסנאטור הרפובליקני לינדזי גרהאם, תומך נלהב של המבצע באיראן ומי שנחשב מקורב לנשיא דונלד טראמפ, אמר כי הוא מתנגד לתקיפת צה"ל נגד מאגרי הנפט באיראן. "ישראל הפגינה יכולת מדהימה בכל הנוגע להפלת המשטר הרצחני באיראן, ואנחנו מעריכים את זה מאוד", אמר. "אבל, בקרוב יגיע היום שבו העם האיראני יהיה אחראי על גורלו, ולא משטרו של האייתוללה הרצחני. בהקשר הזה, אנא היו זהירים בבחירת המטרות; מטרתנו היא לשחרר את העם האיראני באופן שלא יפגע בסיכוייו להתחיל חיים חדשים וטובים יותר אחרי שהמשטר יקרוס. כלכלת הנפט של איראן תהיה חיונית למאמץ זה".
בינתיים, באיחוד האירופי מיהרו לדחות את ההאשמות על מחסור בנפט בעקבות המלחמה באיראן. "אין שום מחסור מיידי במלאי הנפט באירופה", מסרה דוברת הנציבות האירופית אנה-קאיסה איטקונן. "בשלב זה, איננו רואים כל סיבה לדאגה או להכרזה על מצב חירום". לדבריה, החשש העיקרי הוא לא סביב המלאי, אלא בנוגע למחירי האנרגיה הגבוהים. "אירופה מוכנה היטב על אף החשיפה הגבוהה לשווקים העולמיים בהיותה יבואנית אנרגיה", הוסיפה. "האספקה שלנו של נפט וגז היא מגוונת ממספר שווקים בעולם".
עם זאת, הממשלה בקרואטיה הגבילה את מחיר הדלק. ב-BBC דיווחו כי הצעד ייכנס לתוקף מחר ויישאר בתוקף למשך שבועיים. ראש הממשלה אנדריי פלנקוביץ הודיע כי מחיר בנזין "יורוסופר" יוגבל ל-1.50 יורו לליטר, בעוד מחיר דיזל יוגבל ל-1.55 יורו. הוא הוסיף כי בלי ההגבלות המחירים היו עולים ל-1.55 יורו ו-1.72 יורו, בהתאמה.
