סגור

המלחמה באוקראינה: לקנות, למכור, או לא לעשות כלום? האנליסטים חלוקים

זיו אדאטו מאינפיניטי סבור כי "מי שיכול לקנות עכשיו מניות, למה שלא יקנה?" סרגיי וסצ'ונוק מאופנהיימר טוען כי "כשיש זעזועים בשוק, עדיף לא לעשות כלום"; ודן אליס מהבינלאומי ממליץ "להקטין חשיפה למניות"

היה זה פיליפ דה רוטשילד שטבע את האימרה "כשהדם זורם ברחובות ‑ זה הזמן לקנות מניות". ההיגיון ברור: יש לקנות מניות בעתות מלחמה, כאשר מחירן נופל בעקבות אי הוודאות. כיום פלישת רוסיה לאוקראינה גורמת לתנודתיות בשווקים, אך האם באמת מדובר בהזדמנות?


על פי זיו אדאטו, מנהל השקעות גמל ומוסדיים באינפיניטי, התשובה חיובית. "מי שיכול לקנות עכשיו מניות, למה שלא יקנה? יש חברות שסובלות מהסנטימנט השלילי, אבל אין להן שום קשר למלחמה והירידה שלהן אינה מוצדקת. למעשה קיימות מניות שהסדר החדש ישפיע עליהן לטובה. הדוגמה הברורה ביותר היא אלביט, שנהנתה מסנטימנט חיובי לנוכח הקריאה של קנצלר גרמניה להגדלת תקציב הביטחון. בנוסף לכך לאור הבעייתיות של מדינות אירופה ברכישת גז מרוסיה, הן ירצו למצוא אלטרנטיבות. זה לא אומר שחברות הגז הישראליות ימכרו גז לאירופה, אבל זה אומר שהגז יהיה באספקה מוגבלת וזו התפתחות חיובית עבורן".

1 צפייה בגלריה
הקברניט אוקראינה מיג 29 רוח הרפאים של קייב
הקברניט אוקראינה מיג 29 רוח הרפאים של קייב
נשיא רוסיה פוטין
(צילום: EPA)


מהם הסיכונים בשווקים היום?
"הסיטואציה הנוכחית מעלה את ציפיות האינפלציה, בעיקר לנוכח העלייה במחירי האנרגיה. החשש לשיבושים באספקת סחורות שאמורות להגיע מאוקראינה ורוסיה יגרום להשפעה אינפלציונית גבוהה יותר מהצפי, שעומד על 3% השנה. מבחינת עליות הריבית, התמונה היא אותה תמונה משנה שעברה, הציפיות העיקריות הן לעליית מחירים. מטרת העלאת הריבית היא לעצור את עליית המחירים, ולכן סביר להניח שתגובת הבנקים המרכזיים תהיה להעלות ריבית. בישראל ככל הנראה המלחמה קיצרה את לוח הזמנים להעלאת הריבית הראשונה".
מה צריכה להיות החשיפה למניות של משקיע ממוצע?
"החשיפה המנייתית צריכה לעמוד על 46%־47%. התשואות באפיק הקונצרני עדיין נמוכות מאוד ובהתאם לריבית. האפיק הזה לא יהיה מאוד אטרקטיבי, אלא אם מאתרים הזדמנויות ספציפיות".
סרגיי וסצ'ונוק, אנליסט בכיר באופנהיימר ישראל, מודה: "לא צפיתי את התפתחות האירועים האחרונים. פלישת הרוסים לאוקראינה שוברת את סדר היום הגלובלי. מדובר בהתפתחות בלתי צפויה ובלתי רציונלית של רוסיה. בתרחיש לא רציונלי יש התפתחויות שעלולות להגיע למלחמת עולם שלישית".
זה הזמן לרכוש מניות?
"צריך לזכור שזעזוע גלובלי משפיע על כולם, אבל מסלול ההתאוששות לאחר המשבר שונה. יש להפריד את שוק המניות באוקראינה ומזרח אירופה. אנחנו צופים בסנקציות הכלכליות החמורות ביותר מאז התפרקות ברית המועצות. המניות הרוסיות ירדו בעשרות אחוזים, והן יכולות להיות הזדמנות השקעה ‑ או כישלון. אם כלכלת רוסיה תתנתק באופן מוחשי יותר, המניות לא יהיו שוות כלום. במצב של אי ודאות כה גבוהה עדיף לא לנסות לקבוע מה צופן העתיד. כרגע בשווקים יש יותר סיכון מסיכוי.
"באירופה יש חברות בעלות שיעורי מכירה גבוהים ברוסיה. מאידך, יש מניות שנופלות אבל אין להן קשר מהותי ללחימה. כנ"ל לגבי השוק האמריקאי. רמת האינטראקציה בין כלכלת ארצות הברית לכלכלת רוסיה שואפת לאפס. גרמניה לדוגמה היא בעלת קשרי מסחר ענפים יותר עם רוסיה. כשחושבים איזה מקום עדיף להשקעה, ארצות הברית מסתמנת כיותר אטרקטיבית. לגבי ישראל, נראה שהיא במקום טוב מאוד יחסית. כל עוד אין הסלמה במזרח התיכון, ישראל נראית כניטרלית ועשויה להפוך ליעד מועדף להשקעה על פני מדינות באירופה.
"כדאי לזכור שמשבר אנרגיה עלול להיות בעל השפעה חמורה יותר מהמלחמה עצמה. אם המערב מחליט להילחם בפוטין כלכלית, זה לא יספיק לנתק את רוסיה מהסוויפט ולהפסיק לעבוד מול הבנקים הרוסיים, אלא גם לעשות אמברגו על הנפט והגז שלו".
כדאי להגדיל את החשיפה למניות?
"כשיש זעזועים בשוק, עדיף לא לעשות כלום. לנסות לחזות את האירועים קדימה זה סוג של התאבדות".
על פי דן אליס, מנהל תחום מחקר בבנק הבינלאומי, זה הזמן לצמצם סיכונים. "כדאי לפעול לכך שהרכב התיק יהיה יותר דפנסיבי. אנחנו בבינלאומי חוששים ומתכוננים זו תקופה ארוכה להעלאות הריבית בעקבות האינפלציה. אנחנו לא משנים כרגע את מהות התיק, שהיה אמור להיות יותר דפנסיבי מלכתחילה.
"אלו ימים תנודתיים. רוב הלקוחות לא לוקחים סיכונים מיותרים ואנחנו באותה גישה. השוק מגיב בירידות חדות לאירועים ביטחוניים, אך מתקן את עצמו לאחר חודש וחצי בממוצע. מאחר שרוסיה ואוקראינה הן מעצמות אספקת חומרי גלם, החשש מפני אינפלציה גדל, וכך גם הצורך בהעלאת ריבית. הדאגה הזו התחדדה עוד יותר.
"צפי השוק בארצות הברית הוא שש העלאות ריבית ב־2022. עד עכשיו דיברנו על ארבע העלאות, מתוך צפי לירידה בלחצים האינפלציוניים בעקבות החזרה לשגרה של שרשרות האספקה. אבל האירוע הנוכחי שוב מעורר חשש לקפיצה באינפלציה, וזה הדבר העיקרי שיש להתכונן אליו בתיקים, לצד הקשחת התנאים המוניטריים. בישראל היינו יוצאי דופן עם אינפלציה נמוכה, בעיקר על רקע התחזקות השקל, אבל השקל מפסיק לעשות שרירים והדולר מתחזק. האינפלציה שלנו, לראשונה זה עשור, חרגה מהיעד, וזו אינדיקציה שצריך לעקוב אחריה".
כדאי להגדיל עכשיו את החשיפה למניות?
"יש להקטין בצורה הדרגתית את החשיפה למניות. לא למכור בהיסטריה ואז להסתכל מהצד על שוק מתקן. במקום מניות צמיחה וסקטורים עתידניים, להיצמד יותר למניות ערך, להתמקד במניות בנקאות, קמעונאות וביטחון. צריך לקצר את המח"מ ולקצר את הסיכון של הריבית. כדאי להיחשף גם לדולר ולזהב, שהם כמו ביטוח מפני אינפלציה ותנודתיות. זו הולכת להיות שנה תנודתית. אבל למי שבחוץ כדאי להיכנס. אנחנו לא בעד לתזמן את השוק. יש כבר ירידה של 10% בחלק משוקי המניות. זו בהחלט אפשרות להיכנס".