ארבע השאלות המרכזיות לקראת פרסום הרפורמה המרכזית במוצרי ההשקעה והחיסכון
ועדת הארביטראז' צפויה להמליץ על הקמת "חשבון השקעה" אחיד, אך עדיין לא ברור מי ישווק אותו, מה תהיה תקרת הטבת המס, אילו מוצרים ייכללו בו והאם הדוח יטפל גם במבנה העמלות של סוכני הביטוח
לאחר יותר משנתיים של עבודה, מחר יציג שר האוצר בצלאל סמוטריץ' במסיבת עיתונאים את הדוח הסופי של ועדת הארביטראז' (בשמה הרשמי: "הצוות לצמצום הפערים במכשירי חיסכון והשקעה לטווח קצר ובינוני").
פרסום הדוח אינו מובן מאליו. הרגולטורים הפיננסיים השונים - אגף התקציבים, משרד האוצר, רשות ניירות ערך, בנק ישראל וגופים נוספים - מקפידים שלא להסכים זה עם זה בתחומים רבים. לעיתים ניתן לראות בכך ביטוי לגיוון מקצועי ולהפריית הדיון, אך לעיתים מדובר גם במאבקי אגו ושליטה. המקרה של ועדת הארביטראז' שייך ככל הנראה לסוג השני.
ההמלצה המרכזית של הצוות, שהוצגה בדוח הביניים שפורסם לפני כמעט שנה וחצי, הייתה הקמת פלטפורמה אחידה בשם "חשבון השקעה", שבאמצעותה ניתן יהיה לחסוך בשלושה מוצרים: קופות גמל להשקעה, פוליסות חיסכון, וניירות ערך וקרנות נאמנות. הרעיון הוא להשוות את הטבות המס ביניהם, כך שהטבת המס תינתן לחוסך ולא למוצר. לצד השוואת תנאי המס, הכוונה היא גם לרכז במקום אחד את כלל המידע של החוסך, באופן שיסייע לו לנהל את חסכונותיו בצורה מיטבית.
יש שני סוגים מרכזיים של הטבות מס: דחיית תשלום מס רווחי הון בעת מכירת מוצרי השקעה, ופטור ממס רווחי הון במקרה של משיכת הכספים כקצבה בגיל פרישה. כיום יכול חוסך להפקיד עד כ-83 אלף שקל בשנה לקופת גמל להשקעה, המזכה בשתי ההטבות. לחלופין, הוא יכול לחסוך באמצעות פוליסת חיסכון ללא מגבלת הפקדה, אך זו מזכה רק בדחיית מס בעת מעבר בין מסלולי השקעה. בנוסף, ניתן לרכוש קרנות נאמנות, שאינן נהנות מהטבות מס, למעט האפשרות לקזז הפסדי הון. הרעיון העומד בבסיס חשבון ההשקעה הוא להעניק את שתי הטבות המס לכל המוצרים, בכפוף לתקרת סכום מסוימת.
ברשות שוק ההון התנגדו למהלך ופרסמו עמדת מיעוט נרחבת בדוח הביניים. בין היתר טענו כי חשבון ההשקעה ירתיע לקוחות וייקר את הליך ההשקעה. חרף ההתנגדות, הרעיון של חשבון ההשקעה צפוי לצאת לדרך, אך בשינוי משמעותי: בעוד שהכוונה המקורית הייתה שחשבון ההשקעה יהיה הדרך הבלעדית לרכישת מוצרים בשוק ההון, הוסכם כי עדיין יהיה ניתן לרכוש קופות גמל להשקעה גם מחוץ לחשבון ההשקעה.
מעבר לכך, נותרו כמה שאלות פתוחות ובעלות משמעות ישירה לכיסם של החוסכים, שעליהן צפויות להתקבל תשובות עם פרסום הדוח. השאלה הראשונה היא מי יורשו לשווק את חשבון ההשקעה. כוונת הצוות הייתה לאפשר זאת רק לברוקרים - כלומר לבנקים ולבתי השקעות - ולא לחברות הביטוח. אולם, כפי שפורסם בכלכליסט מוקדם יותר החודש, הבנקים הגדולים לא יורשו לשווק את חשבון ההשקעה, כחלק מהגנות ינוקא זמניות שיינתנו לבתי ההשקעות, ואולי גם לבנקים קטנים.
השאלה השנייה היא מה יהיה היקף הטבת המס. כיום ניתן להפקיד לקופת גמל להשקעה עד כ-83 אלף שקל בשנה, והטבה זו נמצאת בשימוש של חלק הולך וגדל מהציבור. ההערכה היא שהמודל ישתנה כך שבמקום תקרת הפקדה שנתית תיקבע תקרת צבירה כוללת לחשבון ההשקעה לאורך החיים, שתעמוד על כמה מאות אלפי שקלים בלבד. שינוי כזה, אם ייושם, יהיה פרוגרסיבי באופיו, אך עלול לפגוע בהיקף הטבות המס של חלק ממשקי הבית ממעמד הביניים, העושים שימוש קבוע במכשירים אלה.
השאלה השלישית היא אילו מוצרים ייכללו במסגרת חשבון ההשקעה וייהנו מהטבות המס. דוח הביניים התייחס בעיקר לקרנות נאמנות, פוליסות חיסכון וקופות גמל להשקעה, אך עלתה גם השאלה אם לכלול פיקדונות בנקאיים וקרנות השתלמות. היו אף מי שסברו כי הכללת קרנות ההשתלמות תסייע לאוצר במאמציו ארוכי השנים לצמצם או לבטל את הטבות המס הניתנות להן. עם זאת, ההערכה היא שמהלך כזה אינו ישים בעת הזו, בשל הביקורת הציבורית הצפויה, ולכן קרנות ההשתלמות ייוותרו מחוץ לרפורמה.
השאלה הרביעית, ואולי החשובה מכולן, היא כיצד יתייחס הדוח הסופי למקטע התיווך. על אף חילוקי הדעות בוועדה, יש נושא אחד שלגביו שוררת הסכמה: לא ניתן יהיה לחולל שינוי משמעותי בשוק כל עוד מבנה התמריצים של סוכני הביטוח מעודד אותם להמליץ על מוצרים בהתאם לגובה העמלה שהם מקבלים ולא בהתאם לטובת הלקוח, וכל עוד פועלים בשוק מתווכים שאינם יכולים לשווק את כלל המוצרים.
מצב זה לא צפוי להשתנות, שכן סוכני הביטוח יוכלו להמשיך לשווק קופות גמל להשקעה גם מחוץ לחשבון ההשקעה. בתרחיש האופטימי ביותר, הדוח יכלול אמירה נוקבת בדבר הצורך ברפורמה בענף התיווך. אולם יישומה של רפורמה כזו יהיה תלוי בנכונותה של הממשלה הבאה להתמודד עם לשכת סוכני הביטוח ולשנות את מבנה העמלות של הסוכנים - מהלך שהלשכה הצליחה לבלום פעם אחר פעם.
