לראשונה זה 30 שנה: מהלך משולב יפני-אמריקאי לחיזוק הין - והפתק של שר האוצר שחשף את התוכנית
לפי דיווחים שונים, ממשלת יפן והבנק המרכזי רכשו ין ומכרו דולרים במהלך המסחר אתמול, והבנק הפדרלי של ניו יורק מכר בשם משרד האוצר האמריקאי יורו כדי לרכוש את המטבע היפני; שר האוצר האמריקאי סקוט בסנט הביע חשש כי חולשה של הין גורמת ל"תנודתיות לא בריאה בשווקים"; רויטרס חשפה צילום של פתק עם משימות לביצוע, ובו כתב: "לקנות ין יפני (JPY) בסך 10-5 מיליארד דולר"
ארה"ב ויפן פעלו יחד אתמול (ו') כדי לבלום את היחלשות הין, מהלך שחיזק את המטבע היפני בלמעלה מ-1% מול הדולר והיורו במסחר. גורם המכיר בנושא מסר כי הרשויות היפניות רכשו ין ומכרו דולרים במהלך המסחר בניו יורק. לפי דיווח ב"ניקיי", ממשלת יפן והבנק המרכזי התערבו בשוק המט"ח כדי לקנות את המטבע זה היום השני ברציפות. ה"פייננשל טיימס" דיווח בנפרד שהבנק הפדרלי של ניו יורק מכר בשם משרד האוצר האמריקאי יורו כדי לרכוש ין.
לפי אותו דיווח, זו הפעם הראשונה זה כמעט 30 שנה שוושינגטון וטוקיו פועלות במשותף לתמיכה במטבע היפני. זאת בניגוד למהלכים נפרדים של הבנק המרכזי של יפן שהתערב עצמאית במסחר. משרד האוצר האמריקאי לא הגיב מיידית לפניית בלומברג בנושא, וגם במשרד האוצר היפני לא הגיבו.
לפי מקורות נוספים, לפחות שני בנקים אמריקאיים גדולים נתבקשו על ידי הפד של ניו יורק לבדוק את שער הין מול היורו במהלך היום.
המהלכים המתואמים של יפן וארה"ב בימים האחרונים משקפים ניסיון משותף לבלום את היחלשות הין, שנגע בשבוע שעבר ברמתו הנמוכה ביותר מאז 1986. הלחץ על המטבע נובע מעליית מחירי הנפט, מהגירעונות התקציביים המתמשכים של יפן ומפער הריבית הרחב מול ארה"ב וכלכלות מפותחות אחרות. אלכס לו, כלכלן ב-TD Securities בסינגפור, ציין כי סוחרי המט"ח צפויים לנקוט זהירות לקראת התערבות נוספת אפשרית.
ביום חמישי זינק הין בעד 3.3% בעקבות התערבות יפנית, שהוערכה בכ-8.45 טריליון ין (כ-52.8 מיליארד דולר) - לפי חישוב שמבוסס על נתוני בנק יפן ותחזיות ברוקרים. מדובר ככל הנראה בהתערבות החד-יומית הגדולה ביותר אי-פעם מצד טוקיו. גל רכישות הין ביום חמישי דחף את מחזורי המסחר במטבע לשיא של כמעט 12 שנה, לפי נתוני CME Group.
במסחר תנודתי שסיים את השבוע, התחזק הין בכ-1.3% מול הדולר ונסגר קרוב לשיא היומי, ברמה של 157.28.
הציפיות לפעולה נוספת גברו לאחר ששר האוצר האמריקאי סקוט בסנט כתב ברשת חברתית כי ארה"ב ויפן "נהנות מיחסים חזקים ותיאום הדוק". קודם לכן אמר בסנט בראיון לפוקס ביזנס כי הין "מוערך בחסר באופן משמעותי" וכי "תנודתיות מוגזמת" אינה בריאה לשווקים. בתוך כך סוכנות הידיעות רוירס חשפה אתמול תמונה של פתק שכתב בסנט בישיבת קבינט עם משימות לביצוע (To Do), ובו כתוב: "לקנות ין יפני (JPY) בסך 10-5 מיליארד דולר". התמונה צולמה מעבר לכתפו של בסנט, בחלק הפתוח לתקשורת בישיבה. דובר משרד האוצר לא הגיב מיד לפניית רויטרס בנוגע לתוכן הפתק, ולשאלה האם משרד האוצר אכן התערב כדי לתמוך בערך הין מול הדולר באותו יום.
מה מסוגל הבנק המרכזי של יפן לעשות?
הבנק המרכזי של יפן בחר אתמול להשאיר את הריבית ללא שינוי על 1% - החלטה שהייתה צפויה על ידי רוב הכלכלנים שנסקרו על ידי בלומברג. בתדרוך שלאחר ההחלטה, לא סיפק נגיד הבנק, קזואו אואדה, תמיכה משמעותית חדשה למטבע, אך השאיר פתח לאפשרות של העלאות ריבית בישיבות הבאות, מבלי לרמוז שמדובר בתרחיש סביר.
הדבר מעורר סימני שאלה לגבי האפקטיביות ארוכת הטווח של ההתערבות. אסטרטגים של Evercore ISI ציינו כי ללא תמיכה בפערי הריבית, השפעת ההתערבויות במט"ח צפויה להיות קצרת מועד יחסית, וכי הבנק המרכזי של יפן, למרות שהוא מסמן את שער החליפין כגורם סיכון לאינפלציה, עדיין נמנע מלקיחת תפקיד פעיל יותר בתמיכה בין.
בגולדמן זאקס העריכו כי אף שההתערבות אינה פתרון בר-קיימא לחולשת המטבע היפני, היא עשויה להיות אפקטיבית בטווח הקצר - ובכל מקרה, ליפן יש די רזרבות מט"ח כדי לקיים את המדיניות הזו לזמן מה.
