מזכר הבנות בין חברת חשמל וחלק מהשותפות בתמר: אספקת הגז תוארך עד 2035
מזכר ההבנות כולל אופציה להארכה עד שנת 2036, כולל שינויים במחירים והרחבת כמויות. ההארכה צפויה להוסיף להכנסות השותפות במאגר תמר 2.5 מיליארד דולר ולחסוך לחברת החשמל עד כמיליארד שקל. במקביל, גוברת הביקורת על הריכוזיות בשוק הגז והחשש לפגיעה בביטחון האנרגטי בשל מדיניות היצוא
חברת החשמל וחלק משותפי מאגר תמר חתמו היום (ה') על מזכר הבנות לא מחייב להארכת הסכם אספקת הגז מתמר לחברת החשמל. כיום תמר היא ספקית הגז המרכזית לחברת החשמל וההסכם בין הצדדים שנחתם ב-2012 צפוי היה להסתיים ב-2030. כעת מזכר ההבנות יאפשר להאריך את ההסכם עד 2035 עם אופציה לחברת החשמל להאריך ההסכם עד 2036, בכמות גז של כ- 2-3 BCM בשנה. עם זאת, ההארכה היא רק לחלק מהכמות שנדרשת לחברת החשמל, ולחברה תהיה אופציה לרכוש גז ממאגרים נוספים בהתאם לצורך. מזכר ההבנות כולל גם מספר שינויים במחירי הגז שרוכשת חברת החשמל מ-2025.
בישראמקו מעריכים שסך ההכנסות מחברת החשמל בשנים 2025-2035 צפוי לגדול ב-2.5 מיליארד דולר לעומת ההסכם הנוכחי ולהגיע ל-8.2 מיליארד דולר. בחברת החשמל מעריכים את השינויים בהסכם כך שיאפשרו לחברה לחסוך כ-800 מיליון עד כמיליארד שקל בשנים 2025- 2030 בהוצאות על גז טבעי.
בחודשים האחרונים ניהלו הצדדים משא ומתן על מחיר הגז בהסכם ביניהן עד סוף העשור. ההסכם איפשר שינוי של עד 10% במחיר הגז (למעלה או למטה) בהתאם למצב השוק. בין הצדדים הוסכם כי מנגנון העלאת מחיר הגז שנקבע להסכם בין השנים 2025-2028 יופחת בשיעור הנמוך במספר אחוזים משיעור ההפחתה המקסימלי הקבוע בהסכם הנוכחי. בשנים 2028–2030 המחיר יתעדכן כך ששיעור עידכון המחיר יהיה נמוך ביחס לשיעור העלייה המקסימלי, והמנגנון לפתיחה ב-2028 יבוטל לחלוטין.
בשנים 2026–2028 תוכל חח"י לרכוש כמויות גז נוספות ממאגר תמר, מעבר להתחייבות המינימלית, בהיקף של עד 200 אלף MMBTU ליום, במחיר הגבוה ממחיר הבסיס בהסכם המעודכן ונמוך ממחיר השוק (spot), ובכפוף לזמינות המאגר ולצרכים התפעוליים של חח"י.
השותפות שלא חתמו על מזכר ההבנות הלא מחייב הן תמר פטרוליום ויוניון שמחזיקות ב-31% מהמאגר. אלו יוכלו להצטרף למזכר ההבנות בתוך 30 יום. החברות המחזיקות במאגר מוכרות את הגז במקשה אחת עד לשנת 2030.
בישראל יש שלושה מאגרים פעילים: כריש המכיל כ-100 BCM, לווייתן עם כ-600 BCM ותמר עם 300 BCM. בשנתיים הקרובות צפוי להיכנס גם מאגר קטלן המכיל כמה עשרות BCM. הצריכה השנתית בישראל עומדת על כ-14 BCM בשנה, וצפויה לגדול משנה לשנה. בנוסף ישראל גם מייצאת גז טבעי בהיקף של כ-12-13 BCM בשנה. מחיר הייצוא גבוה מהמחיר בשוק המקומי ולכן לחברות יש אינטרס לייצא. למרות שהמדינה מגבילה את מכסות הייצוא למאגרים – בשוק האנרגיה נטען כי משרד האנרגיה איפשר היתרי ייצוא גדולים מדי שיפגעו בבטחון האנרגטי ארוך הטווח של ישראל.
בימים אלה מתכנסת ועדה בין משרדית בראשות מנכ"ל משרד האנרגיה יוסי דיין (ועדת דיין) שאמורה לבחון את מדיניות ייצוא הגז בישראל ואת רמת התחרות בשוק. חלק מהגופים בוועדה, ביניהם משרד החוץ והאוצר, רצו להגדיל את היתרות שנשמרות למשק המקומי ל-515 BCM, במקום 440 BCM היום. במשרד האנרגיה סירבו והשתמשו במספר האצבעות הגבוה של המשרד בוועדה כדי למנוע את הוספת ההמלצה לדוח הביניים של הוועדה.
גם סוגיית התחרות, לפי רבים בשוק האנרגיה, לא טופלה כמו שצריך בוועדת דיין. תמר ולווייתן, שני המאגרים הגדולים בישראל מופעלים על ידי הענקית האמריקאית שברון. המאגר השלישי, כריש (וקטלן) מופעל ומוחזק על ידי אנרג'יאן. הבעיה היא שכריש הוא המאגר הקטן ביותר ורוב מכריע מהגז במאגר כבר מכור ללקוחות. במשרד האוצר העריכו את המחסור בתחרות במקטע הגז הטבעי ב-45 מיליארד שקל (כמחצית יחזור במסים) עד 2040.
היועץ המשפטי של חברת החשמל, עו"ד גרשון ברקוביץ', שלח התייחסות לוועדה לקראת גיבוש ההמלצות הסופיות והזהיר מרמת התחרות הנמוכה בשוק: "הריכוזיות הגבוהה במקטע ההפקה והיעדר מקורות אספקה חלופיים יוצרים כבר כיום, סיכון מובהק ומיידי לפגיעה בתחרות, להעלאת מחירי הגז לצרכנים המקומיים, ובפרט למשק החשמל שהוא צרכן הגז משמעותי ביותר. כפי שהחברה התריעה בעבר וחוזרת ומתריעה שוב , עליית מחירי הגז לחברת החשמל (להבדיל ממחירי הגז ליצרני החשמל הפרטיים שהשפעתם על תעריף החשמל שולית) מתגלגלת ישירות לתעריף החשמל וליוקר המחיה של כלל אזרחי ישראל.
