בלעדי
השותפות בדוראד אינן מכירות במכירת מניות אדלטק לתמיר כהן, ופועלות להגדיל חלקן
המדינה, אלומיי קפיטל, לוזון והפניקס לא מכירות במכירת 1.25% ממניות דוראד מצד אדלטק לכהן, שנועדה לאפשר לאדלסבורג לקנות 7.5% ממניות זורלו מבלי לעבור את מגבלת 25%. השותפות שואפות להגדיל החזקתן על חשבון אדלטק
המתחים בין השותפות בתחנת הכוח דוראד רק מתעצמים. כפי שנחשף באתר כלכליסט, אדלטק של משפחת אדלסבורג, שמחזיקה 18.75% ממניות תחנת הכוח שליד אשקלון, סיכמה על מכירת 1.25% ממניות התחנה לתמיר כהן, המנכ"ל הקודם של שיכון ובינוי, תמורת 41 מיליון שקל, מה שגוזר לתחנה שווי של 3.4 מיליארד שקל. אדלטק מוכרת את המניות כדי שתוכל לממש את חלקה בזכות הסירוב במסגרת העסקה שבה זורלו הטורקית מוכרת את מלוא מניותיה בתחנה (25%) לפי שווי של 2.8 מיליארד שקל, בלי להידרש לאישור של רשות התחרות. אישור זה נדרש כדי לעלות להחזקה של יותר מ־25%. מכיוון שאדלטק אמורה לרכוש 7.5% מהמניות של זורלו, היא תחצה את הרף הזה. בשל כך, היא מוכרת קודם 1.25% מהמניות הקיימות שלה לכהן, ואז רוכשת את מלוא המניות של זורלו.
לכלכליסט נודע כי יתר השותפות - המדינה, אלומיי קפיטל, לוזון והפניקס - אינן מקבלות את ההסכם שנחתם בין אדלטק לכהן, רואות בו מעקף, ופועלות מצידן לכך שאלומיי ולוזון ירכשו את המניות המדוברות שאדלטק אמורה לרכוש מזורלו. עוד נודע כי במקביל, אדלטק שלחה מכתבי איום לשותפות ולזורלו, שבהם דרשה מכל הצדדים לא לנקוט בשום פעולה שתמנע מאדלטק לרכוש את אותם 7.5% מידי זורלו, ואף איימה על זורלו בתביעה משפטית אם לא תמכור לה את המניות.
כאמור, ביום חמישי אדלטק חתמה על מכירת נתח מהמניות של לידי כהן. העסקה הזו נעשתה על רקע ההחלטה של זורלו לצאת מפעילות בישראל בשל לחצים שהפעיל עליה השלטון בטורקיה. בחודש מרץ האחרון, הפניקס חתמה מול זורלו על עסקה לרכישת מלוא מניותיה בתחנה תמורת 700 מיליון שקל, ולפי שווי של 2.8 מיליארד שקל. לאחר קבלת כל האישורים הנדרשים, העסקה הושלמה בחודש שעבר. אולם לשותפות הקיימות בדוראד יש זכות סירוב ביחס ל־15% מהמניות. בשל כך הפניקס רכשה רק 10% בשלב זה תמורת 280 מיליון שקל. המדינה החליטה לא לממש את זכות הסירוב שלה, ולכן המניות המדוברות, שמהוות 15% ממניות התחנה, אמורות להירכש במסגרת זכות הסירוב בחלוקה שווה בין אדלטק מצד אחד, ואלומיי ולוזון, שמחזיקות במניות באמצעות חברה משותפת.
המועד להשלמת זכות הסירוב נקבע ל־22 בחודש, ועד אז על כל אחת מהחברות להביא את מלוא האישורים הרגולטוריים הנדרשים לשם ביצוע העסקה. כאמור, אדלטק זקוקה לאישור מרשות התחרות כדי לעלות לנתח של יותר מ־25% וכך גם אלומיי־לוזון. האחרונות כבר קיבלו את האישורים, ואילו אדלטק עדיין לא. רשות התחרות טרם סיימה את הבדיקה בנושא. ייתכן שהדבר מרמז על כך שאין בכוונת הרשות לאשר את הרכישה לאדלטק, אולם באדלטק טוענים כי חומרים שנדרשו לרגולטור הועברו על ידי התחנה באיחור, וזו הסיבה לעיכוב.
ביום חמישי אדלטק משכה את הבקשה מידי רשות התחרות, לאחר שהבינה שלא תצליח לקבל את האישורים הנדרשים בזמן. ועל כן היא נקטה בסוג של מעקף. מכיוון שזכות הסירוב נוגעת למלוא המניות הרלבנטיות (כלומר, אדלטק יכולה לרכוש או את כל ה־7.5% מידי זורלו או כלום, ואז אלומיי ולוזון ירכשו את המניות האלו), אדלטק החליטה למכור 1.25% מהמניות שברשותה לכהן, והודיעה לשותפות שלה שלשיטתה כעת אין כל מניעה למימוש זכות הסירוב שלה ורכישת 7.5% מהמניות מידי זורלו, ושלא נדרשים אישורים מרשות התחרות משום שהחזקתה בתחנה תעמוד על 25% בדיוק.
אלומיי, לוזון והמדינה טוענות שהעסקה של אדלטק מול כהן לא תוכל להתרחש בלוח הזמנים שנקבע, משום שהמכירה טעונה את אישור הדירקטוריון של דוראד, וכן היא מותנית בקבלת אישור מהגורמים המממנים של התחנה, בראשות בנק הפועלים. כמו כן, בישיבת הדירקטוריון של דוראד, שנקבעה למחר, יעלה להצבעה סעיף של רכישת 7.5% נוספים מהמניות של זורלו בידי אלומיי, לוזון והפניקס. כלומר, שהם יממשו את זכות הסירוב גם ביחס לחלק שהיתה אמורה אדלטק לרכוש מזורלו. אדלטק דורשת להוריד את הסעיף מסדר היום, ולמעשה דורשת לא להתחשב בצורך לקבל את אישור הדירקטוריון למכירת המניות לכהן.
יתר השותפים בתחנה טוענים מצידם שאי־אפשר לאשר בלוח הזמנים הקיים עסקה שנולדה בין לילה. "מבחינת החברה, אדסלבורג לא ביצע שום עסקה, והמניות המדוברות ימכרו לאלומיי, לוזון והפניקס", אמרו בדירקטוריון דוראד. כעת אדלטק יכולה, וצפויה, לפנות לבית המשפט ונראה שלא יהיה מנוס מהכרעה משפטית בנושא. אולם ביום חמישי גילו השותפות שבשבוע שעבר כבר פנו שני דירקטורים בדוראד מטעם אדלטק לבית המשפט - פרופ' צבי רוטשטיין ועו"ד זיו עירוני - וביקשו להוציא צו מניעה נגד מכירת המניות להפניקס. בית המשפט דחה את התביעה על הסף, אף בלי לבקש את תגובת המעורבים. שני הדירקטורים נימקו את הבקשה בכך שעומדת להתבצע פעולה מצד נושאי משרה שעלולות לעלות לכדי הפרת חובות בידי נושאי משרה, ובטענה שדירקטוריון דוראד נהג שלא כשורה כשאישר את מכירת מניות זורלו להפניקס עוד לפני שהתקבל אישור רשות התחרות. השופט אריאל צימרמן קבע כי אם רשות התחרות תהיה סבורה שאין לאשר את העסקה, היא ממילא תעשה זאת. "לא תהיה לבית המשפט מניעה לעסוק בשאלה בעתיד, גם בלי בקשות של הרגע הארחון ודיונים החפים מכל רצינות הנדרשת לשם בחינה יסודית של הטענות הקשורות לעסקה. אם כי בלכל אין הכשר כלשהו לעסקה", כתב השופט. עירוני מסר כי "ההחלטה נוגעת לפרוצדורות ההליך בלבד, וניתן ללמוד ממנה על ההיעדר המוחלט של הממשל התאגידי בדוראד. חוות הדעת הקובעת כי עסקת הפניקס מהווה הסדר כובל עודנה עומדת, יחד עם בדיקת רשות התחרות בנושא".
ברקע הדברים עומד קרב בין השותפות בדוראד בנוגע להרחבת התחנה - דבר שאדלטק מתנגדת לו משום שהדבר עשוי להקשות עליה להתרחב בתחום תחנות הכוח - וכן בשל פסק בוררות שהתקבל בסוף 2024 על ידי השופט יצחק ענבר שקבע כי אדלטק וזורלו יחזירו לדוראד 135 מיליון דולר. השופט קיבל את הטענות של יתר השותפות כי אדלטק וזורלו ניפחו את עלויות הקמת התחנה, שהחלה לפעול ב־2014, הסתירו זאת מהשותפות ושילשלו את הפער לכיסן.
מאדלטק נמסר: ״כמו לואי ה־14, יו״ר דוראד, מיכל עבאדי, חושבת שהיא המדינה, ושיחד עם שותפיה היא תחליט מי יהיו בעלי המניות בדוראד. אבל המציאות שונה, ודירקטוריון דוראד יכול לכל היותר לעכב את האישור הדרוש לשם רישום המניות בספרי החברה. את השלמת העסקה לרכישת המניות מזורלו הוא לא יוכל למנוע, ואם ינסה, יידרשו דוראד ונושאי המשרה לשאת אישית בתוצאות מהלכיהם הנכלוליים״.
קשרים עסקיים מפותחים
הבית בסביון שתמיר כהן רכש מאדלסבורג
ב־2021 תמיר כהן, שעוד כיהן כמנכ"ל שיכון ובינוי, רכש מידי אורי אדלסבורג, בית בסביון תמורת 12 מיליון שקל. מדובר על שטח בנוי של 518 מ"ר על מגרש של שני דונם. מעסקאות דומות נוספות, במיקומים שונים בישוב ובמצבי תחזוקה שונים, עולה כי נכסים בשטחים כאלו נמכרו בטווח מחירים רחב של 18-9 מיליון שקל.
בין שיכון ובינוי תחת ניהולו של כהן לאדלטק נרקמו קשרים עסקיים מפותחים. בסוף 2020 ובסוף 2021 השתיים רכשו יחד שתי תחנות כוח מידי המדינה. בסוף 2020 הן רכשו את תחנת הכוח ברמת חובב, בהספק 1,150 מגה־ואט, תמורת 4.25 מיליארד שקל. בסוף 2021 הן רכשו את תחנת הכוח חגית מזרח, עם כושר ייצור של 660 מגה־ואט, תמורת 1.6 מיליארד שקל. כהן מונה ליו"ר שיכון ובינוי באוגוסט 2019, לאחר שנתי סיידוף רכש את השליטה, ומאפריל 2020 ועד יוני 2024 כיהן כמנכ"ל החברה, בחלק מהזמן במקביל לכהונתו כיו"ר.
