פסטרנק שהם בדרך לבורסה בת"א: מעוניין להנפיק לפי שווי של 300 מיליון שקל
בית ההשקעות המתמחה בקרנות נאמנות במודל הוסטינג - אחריות ישירה על ניהול ההשקעות, לצד תפעול שוטף של גורם חיצוני - מנהל נכסים בהיקף של 6 מיליארד שקל; פסטרנק שהם מעוניין להנפיק 20% מהמניות, סכום של 60 מיליון שקל
גוף קרנות הנאמנות הגדול בישראל שפועל במודל הוסטינג מבקש להנפיק את מניותיו בבורסה. בית ההשקעות פסטרנק שהם, שמנהל נכסים בהיקף של כ-6 מיליארד שקל בקרנות נאמנות, פרסם תשקיף לקראת הנפקה בבורסה בתל אביב. החברה מבקשת לגייס 60 מיליון שקל באמצעות הנפקת 20% ממניותיה לפי שווי של 300 מיליון שקל אחרי הכסף, כך נודע לכלכליסט.
פסטרנק שהם נמצא בשליטת מייסדיו: ערן פסטרנק, שמחזיק ב-60% מהמניות ומשמש יו"ר החברה, ושי שהם, שמחזיק ב-40% ומשמש מנכ"ל. החברה מגיעה להנפקה לאחר זינוק חד ברווחים. ב-2025 הציגה פסטרנק שהם רווח נקי של 27 מיליון שקל, כמעט פי שלושה מהרווח של 10 מיליון שקל ב-2024 ושל 9 מיליון שקל ב-2023. השווי המבוקש בהנפקה משקף לחברה מכפיל רווח של 11 על רווחי 2025.
העלייה ברווחים נשענה במידה רבה על הזינוק בנכסים המנוהלים, על רקע הראלי בשוק המניות הישראלי, שהעלה את שווי הנכסים, לצד כניסה של כספים חדשים. ב-2025, לדוגמה, נהנתה פסטרנק שהם מיצירות - כניסת כספים חדשה לקרנות - בהיקף של כמעט 1.4 מיליארד שקל. אולם מאז השתנה המומנטום. בשבעת החודשים הראשונים של 2026 סבל בית ההשקעות מפדיונות של כמעט חצי מיליארד שקל.
לצד פעילות קרנות הנאמנות, פסטרנק שהם מנהל תיקי השקעות בהיקף של 3 מיליארד שקל. אלא שכמחצית מנכסי התיקים מושקעים למעשה בקרנות הנאמנות של בית ההשקעות עצמו, ולכן לא ניתן לחבר באופן מלא בין שני הנתונים. בנטרול החפיפה, ניתן להעריך כי פסטרנק שהם מנהל נכסים בהיקף של כ-8-7.5 מיליארד שקל, נתון שממקם אותו כגוף בינוני בשוק הישראלי.
הרווח מקרנות הנאמנות זינק פי יותר משלושה
הכנסות פסטרנק שהם הסתכמו ב-56.5 מיליון שקל ב-2025, לעומת 27.2 מיליון שקל ב-2024 - יותר מפי שניים. מנוע הצמיחה המרכזי היה תחום קרנות הנאמנות: ההכנסות ממנו זינקו לכ-46 מיליון שקל, לעומת 18 מיליון שקל בשנה הקודמת. הרווח מפעילות הקרנות הגיע לכ-26 מיליון שקל ב-2025, לעומת 7.6 מיליון שקל בלבד ב-2024. הקטגוריה המרכזית שבה פועל בית ההשקעות היא מניות. הקרן "פסטרנק שהם מניות" מנהלת כיום כ-2.1 מיליארד שקל. דמי הניהול בקרן עומדים על 1.75%, כך שבחישוב פשוט ובהנחה שהיקף הנכסים נשמר, מדובר בפוטנציאל להכנסות שנתיות ברוטו של 37 מיליון שקל מדמי ניהול בקרן אחת.
הצמיחה בנכסים וברווחים אפשרה לבעלי השליטה למשוך בשנים האחרונות דיבידנדים בהיקפים הולכים וגדלים. ב-2023 חולק דיבידנד של 7 מיליון שקל, ב-2024 חולקו 13 מיליון שקל וב-2025 כמעט 17 מיליון שקל. במחצית הראשונה של 2026 חולקו עוד 21.7 מיליון שקל. בסך הכל חולקו בתוך שלוש שנים וחצי כ-58 מיליון שקל בדיבידנדים.
לצד הדיבידנדים, באוגוסט הוענקו לפסטרנק ולשהם 262.5 אלף יחידות מניה חסומות (RSU) לכל אחד, המהוות יחד 2.5% מהון החברה ערב ההנפקה. היחידות יבשילו בהתאם לתנאים שנקבעו, ובהם ביצועי שווי החברה ביחס לשווי ההנפקה לאורך תקופה של ארבע שנים. בנוסף, עלות שכרם של שני בעלי השליטה הסתכמה ב-2025 ב-860 אלף שקל וב-880 אלף שקל.
הרגולטור בוחן את מודל ההוסטינג
אחת הסוגיות המרכזיות בהנפקה היא מודל הפעילות של פסטרנק שהם בתחום קרנות הנאמנות. ניהול קרנות בהוסטינג הוא מודל שבו גוף אחד אחראי על ניהול ההשקעות - במקרה זה פסטרנק שהם - בעוד גוף אחר מספק את מעטפת ניהול הקרן, התפעול והרגולציה. בקרנות של פסטרנק שהם מנהל הקרן הוא איילון קרנות נאמנות, בעוד פסטרנק שהם משמש מנהל השקעות חיצוני. גם באתר החברה מופיע איילון כמנהל הקרן ופסטרנק שהם כמנהל ההשקעות החיצוני.
המודל נמצא כעת תחת בחינה רגולטורית. באפריל 2026 פרסמה רשות ניירות ערך טיוטת הוראה שמבקשת להסדיר את השימוש בהוסטינג ולהטיל מגבלות וחובות שונות על מנהלי ההשקעות. פסטרנק שהם מציינת בתשקיף כי בשלב זה היא אינה יכולה להעריך את השפעת השינוי על פעילותה.
את ההנפקה ילווה אי.בי.אי חיתום.
חלון ההנפקות נפתח אחרי שנת שיא בקרנות
העיתוי שבו מגיעה פסטרנק שהם לבורסה אינו מקרי. שנת 2025 הייתה שנה חזקה במיוחד לתעשיית קרנות הנאמנות. נכסי התעשייה צמחו בכ-159 מיליארד שקל, יותר מ-26%, והגיעו לכ-597 מיליארד שקל. עליית ערך הנכסים תרמה כ-86.5 מיליארד שקל לצמיחה, בעוד כניסת הכספים הסתכמה בכ-72.8 מיליארד שקל. השנה המשיכה התעשייה להתרחב, וכיום היא מנהלת כ-835 מיליארד שקל.
גם תעשיית הקרנות האקטיביות המסורתיות נהנתה משינוי מגמה משמעותי. במהלך 2025 היא גייסה כמעט בכל חודשי השנה, למעט פדיון קל באפריל, וסיימה את השנה עם גיוסים של כ-28.5 מיליארד שקל. זאת לעומת גיוסים של 10 מיליארד שקל ב-2024, ולאחר שב-2023-2022 סבלה התעשייה מפדיונות מצטברים של כ-52.5 מיליארד שקל.
