פרשנות
הפופוליזם ניצח: כך הצליח אדם אחד להפיל את השווקים בכל העולם
ב־25 השנים האחרונות חווה שוק המניות האמריקאי ארבע מפולות גדולות – שלוש מהן נבעו מכוחות שוק רחבים או אירועים גלובליים. הפעם זה שונה: מדיניות המכסים של דונלד טראמפ היא שהובילה לנפילה עולמית. המהלך ממחיש כיצד גם בדמוקרטיה חזקה, כוח מרוכז בידיים של אדם אחד יכול להסב נזק משמעותי
שוק המניות האמריקאי ידע ארבע מפולות גדולות מתחילת המאה. שתי הראשונות נבעו מפעילות של אנשים רבים, השלישית נבעה מגורם חיצוני (הקורונה) והרביעית מאדם יחיד - דונלד טראמפ.
משבר בועת הטכנולוגיה שהחל בשנת 2000 ונמשך עד 2002 נבע מניפוח מניות חברות הטכנולוגיה על ידי משקיעים, כך שתמחור המניות התנתק מערכן הכלכלי והתבסס על המשך צמיחה בקצב גבוה ביותר. לניפוח הבועה אחראים אנשים רבים, וכאשר היא התפוצצה חלה ירידה חדה במחיר המניות.
המשבר הפיננסי של 2008 נבע מפעילות בעייתית של הבנקים להשקעות בארה״ב ששיווקו לציבור נכסים פיננסיים רעילים, בעיקר אג״ח מגובה משכנתאות בדירוג נמוך, ובנוסף הבנקים רכשו נכסים פיננסיים רעילים אחרים, בעיקר CDS ומוצרי חוב נוספים. כאשר המשבר התפרץ, ערך הנכסים קרס, והבנקים עמדו בסכנת חדלות פירעון. למשבר זה אחראים אלפי אנשים שהובילו את פעילות הבנקים.
המשבר השלישי נבע מהתפרצות מגפת הקורונה וההכרח לצמצם את קצב התפשטות המגיפה באמצעות סגרים. למשבר זה אין אחראי אנושי.
המשבר הרביעי שחל כעת נובע מהחלטה של אדם אחד, דונלד טראמפ, להטיל באופן גורף מכסים על מרבית הסחורות המיובאות לארה״ב. מהלך זה צפוי להחזיר את הסחר העולמי שנים ארוכות לאחור. המהלך יפגע בכלכלת ארה״ב. המכסים יכניסו מיליארדי דולרים לקופת המדינה, אך הם צפויים להוביל למיתון השנה, לייקר מוצרים בארה״ב, ובכך לפגוע בקצב הפחתת הריבית, ולפגוע בייצוא של חברות הטכנולוגיה העולמיות בגלל עלייה במחירי תשומות שהן רוכשות מחוץ לארה״ב, ובגלל מיתון עולמי צפוי. כל אלו צפויים לפגוע בכלכלת ארה״ב בצורה קשה, והתועלת שתנבע לארה״ב מהמכסים תהיה זניחה לעומת הנזק.
לארה"ב דמוקרטיה מפותחת עם הפרדת רשויות חזקה ויעילה. המנגנון הזה צפוי היה למנוע מנשיא מכהן לבצע פעולות שפוגעות מאוד במדינה. אבל זה לא קורה (לפי שעה). חברי קונגרס רפובליקאים יכולים לחבור לדמוקרטים ולקדם חקיקה שתקשה על מימוש מדיניות המכסים. ייתכן שזה עוד יקרה, אבל נראה שנכנסנו לתקופה בה מנהיגים פופוליסטים לוקחים לעצמם, או מקבלים מהפוליטיקאים, יותר מדי כח, ושאין ריסון שימנע מאדם אחד לגרום נזק משמעותי ובלתי הפיך למדינה שלו.