העימות שממחיש כיצד קרנות ההון סיכון העממיות שרפו לציבור כמעט 600 מיליון שקל
14 שותפויות מו"פ שהונפקו ב־2021-2020 איבדו כבר 65% משוויין ושמונה מהן נסחרות כיום בשווי של פחות מ־10 מיליון שקל. העימות המשפטי המתמשך בין המשקיעים בשור־טק לבין השותף הכללי משקף את מצב הענף
הסכסוך המתמשך בשותפות שור־טק ממחיש את מצבן העגום של שותפויות המו"פ - אחד המודלים הבולטים שנולדו בגל ההנפקות הגדול של 2021-2020, אך הפכו בתוך שנים ספורות לאחת האכזבות הבולטות של הבורסה בתל אביב. במסגרת גל ההנפקות הגדול ששטף אז את הבורסה שבו הונפקו 121 חברות חדשות, הצטרפו למסחר גם 14 שותפויות מו"פ (מחקר ופיתוח). מטרתן היתה להוות חלופה ציבורית לקרנות הון סיכון ולשותפויות השקעה פרטיות, ולאפשר לציבור להשקיע בחברות טכנולוגיה בשלבי פעילות מוקדמים.
14 השותפויות גייסו בהנפקות הראשוניות 602 מיליון שקל, ובהמשך השלימו גיוסים נוספים שהגדילו את ההון שגייסו מהציבור ליותר מ־800 מיליון שקל. אלא שבפועל המודל הניב למשקיעים בעיקר אכזבות. לצד התשואות החלשות התפתחו גם עימותים חריפים בין השותפים הכלליים, שמנהלים את השותפויות וגובים דמי ניהול ודמי הצלחה, לבין השותפים המוגבלים — ציבור המשקיעים שהעמיד את ההון.
אחת הדוגמאות הבולטות והמתמשכות לכך היא שור־טק שהונפקה ב־2021 וגייסה 26 מיליון שקל וב־2022 השלימה גיוס נוסף של 3 מיליון שקל. מטרתה היתה להשקיע בחברות הפועלות בתחומי הפינטק והאינשורטק. בעלי המניות המרכזיים (41%) בשותף הכללי הם יוסי תמר ושי ליאור שהיו מעורבים בהקמת כמה משותפויות המו"פ. לצידם מחזיקים עדי צים ב־22% ושר הבריאות לשעבר דני נווה ב־17%. את השותפות מנהל רן צרור, המשמש גם מנכ"ל השותף הכללי.
המתיחות בין השותף הכללי לבין המשקיעים פרצה כבר ב־2023 כשאספת בעלי יחידות ההשתתפות (יה"ש) דחתה ברוב של 91% בקשה להעניק לשותף הכללי פטור מקבלת אישור האספה לכל השקעה חדשה. זאת, מתוך ביקורת על דמי הניהול ודמי ההצלחה שגבה השותף הכללי, ומטענת בעלי היה"ש כי "המטרה שלנו היא לשמור על הקופה, בעוד המטרה של החברה היא לרוקן אותה". בינואר 2024 יזמו משקיעים בשותפות, בהובלת יגאל דמרי (13.8%), בעל השליטה בחברת הנדל"ן, הצעה לפירוק השותפות. המהלך נכשל בעקבות התנגדות השותף הכללי. בהמשך התגלעו מחלוקות גם סביב האפשרות לבצע גיוס הון נוסף. בנובמבר אשתקד הגישו כמה מבעלי היה"ש בקשה לאישור תביעה נגזרת בדרישה להשיב לשותפות 25 מיליון שקל, אולם הבקשה נמחקה בהמשך. בשבועות האחרונים עלה הסכסוך מדרגה נוספת, כאשר שני הצדדים פנו לבית המשפט ונדחו. המשקיעים ביקשו להגביל את סמכויות השותף הכללי, בעוד השותף הכללי ביקש למנוע מהשותפים המוגבלים לעכב או לסכל מהלכים שהוא מבקש לקדם, ובראשם גיוס הון נוסף.
שור־טק סיימה את 2025 בהפסד של 23.4 מיליון שקל, לאחר שב־2024 הציגה רווח נקי של 5.6 מיליון שקל. שווי השוק שלה עומד כיום על 6.6 מיליון שקל בלבד והיא אחת משמונה מתוך 14 שותפויות המו"פ שנסחרות כיום בשווי של פחות מ־10 מיליון שקל. רק אחת מהן — ביומיט פודטק — נסחרת כיום בשווי הגבוה מזה שבו הונפקה. יתר השותפויות הסבו תשואות שליליות שנעות בין מינוס 25% למינוס 92%. שווי השוק המצרפי של שותפויות המו"פ כיום הוא כ־213 מיליון שקל בלבד — ירידה של כ־65% לעומת 602 מיליון השקלים שגייסו בהנפקות הראשוניות. אם משווים את השווי הנוכחי להיקף הגיוס הכולל, שהגיע, כאמור, ל־800 מיליון שקל, הרי שמדובר על השמדת ערך של כ־74% מהכסף - כ־587 מיליון שקל.
שתיים מהשותפויות — מנרה ונצ'רס ומדיפרס בריאות — כבר החלו בהליכי מימוש נכסים לקראת סגירתן. במאי האחרון אישרה אספת בעלי היה"ש של מנרה ונצ'רס לדחות בשלוש שנים את השלמת הליך המימוש. השותפות הסבירה כי מודל הפעילות של שותפויות המו"פ נכשל בבורסה, בין היתר בשל הקושי של השוק לתמחר השקעות בחברות טכנולוגיה פרטיות, הסחירות הנמוכה ביחידות ההשתתפות ותנאי השוק שנוצרו בעקבות סביבת הריבית הגבוהה.
