אנליסטים חלוקים: המכסים טובים לארה"ב או לא? בכל מקרה, ישראל תיפגע פחות מאחרות
אמיר ארגמן מכלל ביטוח מעריך כי "ארה"ב תצא עם ידה על העליונה", בעוד אלכס זבז'ינסקי ממיטב טוען שכלכלת ארה"ב תהיה הנפגעת העיקרית ממהלכי המכסים של טראמפ: "פרט למכסים, יהיו עוד השפעות רוחביות"
החלטתו הדרמטית של נשיא ארה"ב דונלד טראמפ לאמץ מכסים גבוהים במסגרת הסחר הבינלאומי מטלטלת את השווקים הגלובליים. כלכלנים חלוקים בדעותיהם לגבי השלכותיה. בעוד החוזים העתידיים בוול סטריט צונחים בחדות, והבורסה בתל אביב מגלה יציבות יחסית, הפרשנים נחלקים בשאלה המרכזית: האם המהלך יחזק את כלכלת ארה"ב בטווח הארוך או שמא ידרדר אותה למיתון?
למרות חילוקי הדעות לגבי המרוויחים והמפסידים העיקריים, ישנה הסכמה רחבה יותר לגבי הפגיעה הצפויה בצמיחה בטווח הקצר ומצבה היחסי הטוב יותר של ישראל בסיטואציה שנוצרה.
בעקבות אימוץ המכסים, החוזים על נאסד"ק יורדים 3.5% והחוזים על S&P 500 יורדים ב-3%. ארגמן מסביר כי השווקים מתמחרים את התהליכים הבאים שיתרחשו בכלכלה העולמית - כלומר את התגובה למכסים.
לדבריו, "המהלך שהפתיע את מרבית השוק היה היקף המכסים. התגובה הראשונית של כולם היא להקפיא החלטות ולהאט תהליכים. לכל היזמים יש היום אי ודאות היכן לייצר, איפה למכור, מה יהיו המיסים, ומה יהיה מחירי חומרי הגלם. כולם בולמים ומחשבים מסלול מחדש. בהקשר הזה אנחנו עלולים לחוות האטה באופן רחב, ולא בכלכלה כזו או אחרת. זה אמור לפגוע בנכסי סיכון מאחר והאטה והססנות יביאו לפגיעה בפעילות ובביקושים".
טראמפ רוצה להחזיר את הייצור של האמריקאים לארה"ב, או לחלופין שהמדינות השותפות לסחר ישפרו את תנאי הייבוא של מוצרים ושירותים אמריקאיים.
אמיר טען בפני כלכליסט כי "בשורה התחתונה, ברמה הריאלית ארה"ב תצא עם ידה על העליונה במצב עדיף על פני זה שהיא הייתה בו עד עכשיו. גם אם זה יהיה העברת ייצור או הקלה בתנאים משותפות הסחר, שני האלמנטים הללו יחזקו את כלכלת ארה"ב בשרשרת הייצור ובגירעון סחר שהמדינה סובלת ממנו שנים רבות".
אם ארה"ב תצא נשכרת, למה מדדי המניות בניו יורק צבועים אדום כהה?
"היום רוב הכסף של העולם ושל ארה"ב מושקע בשוק האמריקאי, אנחנו מכירים את זה גם בישראל. לכן במעבר הראשון של כספים מחוץ לגורמי סיכון, מי שנפגע הכי הרבה הם השווקים האמריקאיים. אבל כשהאבק ישקע, השוק האמריקאי יכול להצליח גם כאן. חברות אמריקאיות הן בעלות התאמה טובה יותר וכוח אדם גמיש יותר".
לדבריו, "כל אנליסט בעולם לוקח היום את המודל של החברה שלו - איפה היא מייצרת ואיפה היא מוכרת. נייקי היא דוגמה טובה לחברה שתסבול מהמצב החדש. יש לה נוכחות חזקה בארה"ב ונוכחות ייצור אבסולוטית במזרח. חברות אחרות שהייצור שלהן יותר מאוזן, ייפגעו פחות".
לגבי השוק הישראלי מסביר ארגמן כי "חברת כלל נכנסה ל-2025 עם המלצה למשקל יתר בשוק הישראלי. ישראל יצאה עם נזק יחסי נמוך למול שאר המדינות. חלק גדול מהייצוא של ישראל לא אמור להיות מושפע מהמכסים, לפחות לא בצורה ישירה. לכן אנחנו מבחינים בתגובה מתונה יחסית".
לפי הכלכלן הראשי של מיטב, אלכס זבז'ינסקי, ארה"ב עלולה להיות הנפגעת העיקרית מהמכסים של טראמפ, כאשר לדבריו "גדל הסיכון להאטה חריפה ומיתון בחודשים הקרובים בכלכלה האמריקאית, לצד כלכלות אחרות".
ז'בז'ינסקי אמר כי למכסים יהיו השלכות משניות דרמטיות מאוד על הכלכלה האמריקאית. "פרט למכסים, יהיו עוד השפעות רוחביות. המחירים יעלו, ההכנסה הפנויה תקטן, הביקוש לצריכה ירד והמעגל יזין את עצמו. הדאגות הללו מבוטאות היטב בשווקים היום".
על פי ז'בז'ינסקי, התפיסה של הממשל האמריקאי היא שמדיניות הנכסים טובה לטווח הארוך גם אם היא מכאיבה לטווח הקצר. הטלת המכסים תוביל להשקפת הממשל להגדלת הייצור בארה"ב על חשבון חברות אחרות. שינוי ביחסים מבחינת ההגנה שארה"ב נותנת לבעלות בריתה.
נדב צלר, שותף ומנהל בקרן ספרה הסביר כי מעבר להכרזה הדרמטית של טראמפ, גם אופן חישוב המכסים הביא לטלטלה בשווקים. צלר מכנה את המהלך של ארה"ב "מכס עונשין", כיוון ששיעור המכס חושב על בסיס הגירעון המסחרי של ארה"ב מול כל מדינה.
"אפשר להסכים עם הלוגיקה ואפשר שלא, אבל השיטה הזו פותחת את שיעור המכס למשא ומתן, והציפייה של המשקיעים הייתה לראות משהו יותר מוגמר. לכן השאלה החשובה יותר היא איך יגיבו שותפות הסחר של ארה"ב".
לגבי הצמיחה הכלכלית בארה"ב הסביר צלר כי "בחודשים פברואר ומרץ היה קשה לתכנן ייצור ומכירה. על כן די ברור שהצמיחה נפגעה בחודשים הללו והמשקיעים מבינים את זה".
בעוד החוזים על המדדים בוול סטריט יורדים בחדות לפני פתיחת המסחר, המדדים בבורסת תל אביב מציגים ירידות מינוריות.
על פי ז'בז'ינסקי, "מצבה של ישראל למעשה השתפר באופן יחסי. אם נשווה אותנו למתחרים שלנו לייצוא לארה"ב, נראה שמצבנו טוב יותר. זה לא אירוע חיובי, אבל הוא פחות שלילי בישראל מזה שחווים היום בהודו, סין, מקסיקו וקנדה".
בשנתיים האחרונות בלטה בקרב החוסכים בישראל המגמה להשקעה במוצרים שעוקבים אחר מדד S&P 500 האמריקאי. נכון להיום הישראלים מנהלים השקעות בהיקף של רבע טריליון שקל במוצרים מחקי מדד.
האם מלחמת המכסים והחשש לכלכלה האמריקאית יסגרו את הגולל את הטרנד? על פי זבז'ינסקי, "גם לנו יש הרבה אירועים שמכבידים על המשקיעים, מלחמה וממשלה, אבל אם נבודד את האירוע לאירוע נקודתי, אפשר להגיד שהאטרקטיביות ההשקעה בארה"ב ירדה".
על פי צלר "מי שבחר להשקיע ב-S&P 500 עשה זאת לנוכח שיעור התשואה השנתי הממוצע של המדד. בהתחשב בכך שב-30, 40 ו-70 שנים אחרונות, התרחשו אירועים דרמטיים לא פחות, ועדיין ממוצע התשואה השנתית של המדד גבוה, אז אני מאמין שבפן הזה הסטטיסטיקה תישאר".
