כשנשיא לא יציב מחזק מטבעות יציבים, גם בישראל מתעוררים
טראמפ חתם על החוק שאמור לספק מסגרת רגולטורית ל־Stablecoins – מטבעות קריפטו הצמודים לערך של נכס אחר, כמו הדולר. בישראל נערך כעת פיילוט מתקדם להנפקת מטבע כזה, ויותר ויותר גופים מצטרפים לפעילות בתחום
נשיא ארה"ב דונלד טראמפ מספק בתקופה האחרונה רוח גבית למטבעות הדיגיטליים. כך, ב־18 ביולי הוא חתם על "חוק GENIUS" (ראשי תיבות של Guiding and Establishing National Innovation for U.S. Stablecoins). זהו החוק הפדרלי הגדול הראשון המסדיר את שוק המטבעות הדיגיטליים בארה"ב. אחד המהלכים המשמעותיים בחוק הוא הסדרת תחום ה־Stablecoins (מטבעות יציבים): החוק יוצר מסגרת רגולטורית ראשונה מסוגה עבור מטבעות יציבים, שהם מטבעות קריפטו הצמודים לערך של נכס אחר, כמו הדולר האמריקאי.
החוק מחייב מנפיקי מטבעות יציבים להחזיק גיבוי מלא (100%) בנכסים נזילים כמו דולרים אמריקאים או איגרות חוב ממשלתיות לטווח קצר. הוא גם דורש מהם לפרסם דו"חות חודשיים על הרכב הגיבוי. צריך לזכור שעולם המטבעות הדיגיטליים בכלל והיציבים בפרט עדיין אינו מושלם. למשל, לא תמיד ברור אם יש באמת רזרבות מלאות שמגבות את כל המטבעות. בנוסף קיים סיכון רגולטורי מאחר שממשלות ובנקים מרכזיים רואים בהם איום על מערכת הכסף הרשמית ועלולים להטיל מגבלות. כמו כן קיימת בהם ריכוזיות מאחר שההנפקה נשלטת על ידי חברות פרטיות, לא על ידי רשת מבוזרת. החשש הוא שאם תהיה קריסה, כלומר סטייבלקוין גדול יאבד אמון או יתנתק מהדולר, זה יכול לטלטל את כל שוק הקריפטו. זכורה קריסתו של הסטייבלקוין טרה ב־2022 שבעקבותיה משקיעים רבים איבדו את כל רכושם.
דוגמה למטבע דיגיטלי שמאוד מצליח הוא התת'ר (Tether) שזוכה לביקושים גדולים ובשנה האחרונה שווי השוק שלו זינק כתוצאה משילוב של ביקוש מסחרי אמיתי וגם מהזרמות גדולות של USDT חדשים לשוק.
"עד סוף השנה יהיה מטבע"
כעת, ההבנה שהחוק יוצא לדרך הביאה לעלייה משמעותית במספר משתמשי הסטייבלקוין בעולם שעלה מ־20 מיליון ב־2024 לכ־30 מיליון ב־2025.
בישראל יש כבר ניצנים ראשונים של פעילות בתחום. החברה הישראלית הפעילה ביותר בתחום היא ביטס אוף גולד. מנכ"ל החברה, יובל רואש, אומר ש"לפני כשנתיים פנינו לרשות שוק ההון ואמרנו שבכוונתנו להנפיק סטייבלקוין, כמו כל מטבע אחר על כל שקל שינפיקו אנחנו ננפיק בילס BILS אחד, זהו השם שבחרנו לסטייבלקוין שלנו. המטבע שלנו נמצא כעת בשלב של פיילוט מתקדם. להערכתי עד סוף השנה ישיקו בישראל באופן רשמי סטייבל קוין".
לדבריו, "זה יכול לשמש להמרת מטבעות ביטקוין לבילס ומכאן לשקל. זה מאפשר לישראלים לשמור פוזיציה בשקלים אצלם בארנק ולהמיר חזרה לביטקוין ולהנות מיציבות השקל ויתרונות הבלוקצ'יין, כאשר אתה הבעלים של הכסף שלך".
אחת השחקניות המרכזיות בעולם הטכנולוגי של הסטייבלקוין היא היוניקורן הישראלי פיירבלוקס, שמדווח על היקף עסקאות בפלטפורמה שחצה את רף ה־10 טריליון דולר ב־2025. ההיקף בסטייבלקוין הגיע לכ־2 טריליון דולר השנה, כמחצית מכלל העסקאות מתחילת השנה. חברה נוספת הפעילה בתחום היא יוטילה, שגייסה לאחרונה 22 מיליון דולר בסבב הרחבה של סבב קודם וההיקף הכולל של גיוסי ההון שלה מגיע ל־40 מיליון דולר.
עידן עפרת, מייסד שותף וסמנכ"ל מוצר בפיירבלוקס. "רוח גבית חסרת תקדים לתחום"
עינת גז, מנכ"לית פאפאיה גלובל. "חלופה לפתיחת חשבון בנק"(צילום: אוראל כהן)
הפלטפורמה שפיתחה יוטילה מספקת למוסדות פיננסיים ועסקיים תשתית לניהול ותפעול של מטבעות יציבים, לרבות הנפקת טוקנים, שמירת נכסים, ביצוע התאמות ומעקב רגולטורי. מעל 200 מוסדות ברחבי העולם כבר עושים שימוש במערכת. יוטילה מדווחת שהיקף העסקאות המאובטחות בפלטפורמה חצה את רף ה־60 מיליארד דולר במצטבר. במחזור החודשי נרשם שימוש של למעלה מ־12 מיליארד דולר. לדברי עידן עפרת, מייסד שותף וסמנכ"ל מוצר בפיירבלוקס, ״מהפכת המטבעות היציבים הפכה מרעיון תיאורטי - לתשתית חדשה שמעצבת מחדש את הדרך בה העולם מנהל תשלומים והעברות בינלאומיות. השקנו את ה-Fireblocks Network for Payments - רשת גלובלית שמחברת בנקים, חברות תשלום, פינטקים ובלוקצ'יינים לתשתית אחת, מאובטחת ותואמת רגולציה. אין היום בנק או חברת תשלומים גדולה בעולם שלא פועלים להרחיב את התשתית שלהם לתמיכה ב־Stablecoins. החקיקה הפדרלית בארה"ב - ה-GENIUS Act - לצד מהלכים מקבילים באירופה, נותנים רוח גבית חסרת תקדים לתחום ומסמנים את המעבר לשימוש מוסדי רחב. בפלטפורמה של פיירבלוקס לבדה כבר פועלות מעל 300 חברות תשלומים שמעבירות יחד טריליוני דולרים במטבעות יציבים מדי שנה".
"טוב לנוודים דיגיטליים"
עינת גז, מנכ"לית חברת פאפאיה גלובל אומרת ש"פאפאיה מאפשרת לעובדים וספקים להחזיק כספים בסטייבלקוין בארנק דיגיטלי ייעודי מחברות שהם מועסקים דרכן או נותנות להם שירותים כנגד חשבוניות. היתרון של החזקת כספים בסטייבלקוין הוא גדול בעיקר לעובדים שמועסקים במדינות דרום אמריקה ואסיה, שם השימוש במטבעות דיגיטליים גבוה בשל פערי המטבע בין הדולר למטבע המקומי. כמו כן, זה מייצר חלופה לפתיחת חשבון בנק מקומי על ידי עובדים, ואנחנו רואים יותר ויותר עובדים שבוחרים להיות 'מחוסרי בנק ומרובי ארנקים'. סטייבלקוין מאפשר גם גמישות להחזיק מטבעות בקלות יותר לנוודים דיגיטליים וכן להעביר כספים מהר יותר. אנחנו כבר מבצעים העברות בסטייבלקוין כדי לאפשר תשלומים מיידים גלובליים ללא הגבלת זמני הפעולה של בנקים וזמני העברות המטבע".
לדברי עפרת, "המהפכה הזו לא עוצרת רק במגזר הפרטי: גם ממשלות מצטרפות. רק לאחרונה הפכה מדינת וויומינג לראשונה בארה"ב שמשיקה Stablecoin רשמי - ובחרה בנו כספקית התשתית למהלך. גם בישראל הפוטנציאל מובהק: חצי מיליון ישראלים כבר מחזיקים נכסים דיגיטליים, ולמעלה מ־160 חברות פועלות בתחום הקריפטו והבלוקצ'יין, מעסיקות אלפי עובדים ומשרתות מאות אלפי משתמשים פעילים. כדי למנף את היתרון הזה, ישראל צריכה ליישם רגולציה תומכת והכרה רשמית – ולמקם את עצמה בחזית המהפכה הפיננסית הבאה".
