בדיקה
יומיים של ירידות בוול סטריט מחקו 5.1 מיליארד שקל מהחסכונות
הירידות החדות במניות הטכנולוגיה שחקו את שווי ההחזקות של המוסדיים הישראליים; מניות אלפבית, אנבידיה ו־TSMC בלטו בפגיעה בחסכונות הציבור; מנורה מבטחים היא בעלת החשיפה הגדולה ביותר למניות שנבדקו
שני ימי המסחר האחרונים של אוקטובר בוול סטריט והחשיפה הגבוהה של המוסדיים הישראליים לשוק השבבים פגעו בחסכונות הציבור בהיקף מוערך של 5.1 מיליארד שקל. הבדיקה התבססה על 11 המניות שהיו במרכז הירידות בוול סטריט ועל היקף ההחזקות של המוסדיים השונים. הבדיקה מעלה כי הגופים החזיקו במניות שנבדקו בשווי מצטבר של יותר מ־47 מיליארד שקל, במסגרת מוצרי החיסכון לטווח ארוך, בינוני וקצר שהם מנהלים, לצד תיקי חברות הביטוח, שחלקם כוללים גם השקעות נוסטרו.
החישוב מבוסס על היקף ההחזקות שדווחו בסוף יוני, תוך התאמת שוויין למחירי המניות ולשערי המט"ח בסוף יום המסחר של 28 באוקטובר לעומת סוף 30 באוקטובר. כלומר, מדובר באומדן של הירידה בשווי ההחזקות, בהנחה שמספר המניות לא השתנה מאז סוף הרבעון השני, ולא בהפסד שנמדד בפועל בתיקי המוסדיים. ההנחה היא כי גם אם השתנתה ההחזקה המוסדית, היא לא השתנתה באופן משמעותי לאורך הרבעון השלישי. הבדיקה אינה כוללת את כלל מניות הטכנולוגיה שבהן מושקעים כספי המוסדיים, ולכן אינה מתיימרת להציג את מלוא הפגיעה בענף.
החשיפה הגדולה ביותר של המוסדיים מבין המניות שנבדקו היא לאנבידיה, ששווי החזקותיהם בה הגיע בסוף יוני ל־11.16 מיליארד שקל. אחריה ניצבת אלפבית, החברה־האם של גוגל, עם החזקות בהיקף של כ־10.6 מיליארד שקל בשתי סדרות המניות שלה. במקום השלישי נמצאת יצרנית השבבים הטייוואנית TSMC, עם החזקות בהיקף של 7.54 מיליארד שקל, ואחריה אמזון, עם כ־7.4 מיליארד שקל.
בחלוקה בין המוסדיים השונים, מנורה מבטחים היא בעלת החשיפה הגדולה ביותר ל־11 החברות שנבדקו, עם החזקות בשווי של כ־14.4 מיליארד שקל בסוף יוני, באמצעות מנורה מבטחים פנסיה וגמל ומנורה מבטחים ביטוח. מנורה מבטחים היא החברה הישראלית שמנהלת את קרן הפנסיה הגדולה בישראל בשווי של 320 מיליארד שקל. אחריה נמצאת קבוצת הראל, עם החזקות של כ־8.8 מיליארד שקל, ואלטשולר שחם גמל ופנסיה, עם כ־6.8 מיליארד שקל. קבוצת מגדל החזיקה במניות שנבדקו בשווי של כ־6.6 מיליארד שקל.
הפגיעה הגדולה ביותר בענף השבבים נרשמה באנבידיה וב־TSMC. מניית אנבידיה איבדה כ־5% ביומיים, ירידה שמשקפת שחיקה מוערכת של כ־667 מיליון שקל בשווי החזקות המוסדיים. המחזיקה הגדולה ביותר במניה היא מנורה מבטחים פנסיה וגמל, עם החזקה בשווי של 3.66 מיליארד שקל בסוף יוני. מניית TSMC איבדה כ־7.6% ביומיים, ירידה שמשקפת פגיעה מוערכת של 575 מיליון שקל בשווי ההחזקות. המחזיקה הגדולה ביותר היא אלטשולר שחם גמל ופנסיה, עם מניות בשווי של 2 מיליארד שקל. מגמת הירידה החריפה בשווי אינה נחלת מניות השבבים בלבד, ואליה הצטרפה גם אלפבית, שמנייתה איבדה 14% ביומיים. הירידה החדה במניית אלפבית הופיעה בין היתר בעקבות פרסום הדו"חות הכספיים לרבעון השלישי, שהגבירו את החשש מפני שחיקת מעמדה של גוגל בשוק הפרסום הדיגיטלי. הכנסות החברה מפרסום בחיפוש צמחו ברבעון ב־12% בלבד, לעומת 17% ברבעון הקודם, והחמיצו את תחזיות האנליסטים. החשש נובע מעליה בשימוש במנועי ה־AI על פני שימוש בגוגל שעלול להביא לירידה בהכנסות מפרסום.
הירידות החדות הגיעו בסיומו של חודש אוקטובר תנודתי במיוחד בשוקי ההון בישראל ובעולם. בסיכום חודשי נאסד"ק איבד 5.3%, בחודש הגרוע ביותר שלו מאז מרץ 2025. מדד S&P 500 ירד החודש ב-0.9% ומדד דאו ג'ונס עלה ב-1.7% החודש.
בישראל נרשמה מגמה שלילית יותר, בעיקר בעקבות ירידות השערים שלאחר הבחירות: מדד ת"א־35 איבד באוקטובר 3.5%. הירידות במניות המקומיות, לצד החולשה באיגרות החוב הקונצרניות, הכבידו על ביצועי החיסכון לטווח ארוך.
על פי הערכות מיטב, קופות הגמל צפויות לסיים את אוקטובר בתשואה ממוצעת שלילית של 0.4% במסלול הכללי ושל 1.1% במסלול המנייתי. היומיים האחרונים של החודש הפכו תשואות חיוביות לשליליות, שאמורות להחריף בעקבות הירידה החדה ביום שישי האחרון בוול סטריט. מנגד, המסלולים העוקבים אחר מדד S&P 500 צפויים להציג תשואה חיובית של כ־2.6%, בין היתר הודות להתחזקות הדולר מול השקל. למרות החודש החלש, התשואות המצטברות מתחילת השנה צפויות להישאר חיוביות: 6.4% במסלול הכללי ו־11.6% במסלול המנייתי.
מנכ"ל מנורה מבטחים ביטוח מיכאל קלמן. כיצד תושפע קרן הפנסיה הגדולה בישראל
(צילום: נטי לוי )
החשיפה המשותפת לענקיות הטכנולוגיה מעלה מחדש את שאלת הדמיון בין תיקי ההשקעות של הגופים המוסדיים. בפברואר 2023 פרסם בנק ישראל בדיקה שהצביעה על מידת דמיון גבוהה בין תיקי הנכסים הסחירים של המוסדיים בישראל. בבנק ציינו כי הדמיון נובע, בין היתר, מהיצע מצומצם של נכסים להשקעה, וייתכן שגם מ"התנהגות עדרית בהשקעותיהם של הגופים המוסדיים". בנק ישראל מצא אומנם כי מידת הדמיון בתיקי ההשקעות בחו"ל נמוכה משמעותית מזו שבשוק המקומי, אך הממצאים מעלים שאלה רחבה יותר באשר למידת הבידול בין מנהלי ההשקעות. כאשר גופים מוסדיים רבים משקיעים באותן מניות גדולות, גם אם בשיעורים שונים מתוך תיקי ההשקעות שלהם, ירידה חדה באותן מניות פוגעת במקביל בשווי הנכסים של רבים מהם. עם זאת, עצם ההחזקה באותן מניות אינה מוכיחה כשלעצמה היעדר תחרות או התנהגות עדרית.
