בועה או מהפכה: ישראל חייבת להתכונן לשני תרחישי ה־AI
לאור האתגרים המרובים והעצומים המעסיקים את החברה הישראלית קל להבין מדוע מהפכת הבינה המלאכותית אינה נמצאת במרכז סדר היום הציבורי ביום הבחירות. אך מהפכות אינן נוהגות להמתין לסדר יום נוח. בשבוע שעבר חשף ה"וול סטריט ג'ורנל" טיוטה מעודכנת של התשקיף שהגישה אנתרופיק, החברה שמאחורי ״קלוד״, כלי AI מוביל, לקראת הנפקה שצפויה בשבועות הקרובים ועשויה להעמיד את שוויה על שני טריליון דולר. ההימור הכלכלי העצום הזה יכול להצליח ויכול להיכשל, כמובן, אך בשני התרחישים הנפקת אנתרופיק מסמנת כי טלטלה בממדים היסטוריים נמצאת בפתח.
מה עומד מאחורי השווי הזה, שיהפוך את ההנפקה לגדולה בהיסטוריה? בשתי מילים, קצב צמיחה. לפני שלושה שבועות, כשהודלפה גרסה קודמת של התשקיף, למדנו שב-2025 זינקו הכנסות החברה לכ-4.6 מיליארד דולר. הטיוטה המעודכנת מגלה שבמחצית הראשונה של 2026 לבדה הן הגיעו ל-16.3 מיליארד, יותר מפי שלושה. גם ההוצאות דוהרות: אנתרופיק התחייבה כבר ליותר מ-600 מיליארד דולר בתשתיות מחשוב, יותר משווי השוק של דיסני, מקדונלדס ונייקי ביחד, ובמחצית הראשונה של השנה רשמה הפסד של 80.7 מיליארד (רובו חשבונאי, בעקבות שינויים בשווי ניירות ערך שהנפיקה לגיוס כספים). ההשקעה העצומה של אנתרופיק היא רק חלק מהתמונה: לפי ה"וול סטריט ג'ורנל", ההשקעה בארה"ב במרכזי נתונים ובתשתיות AI צפויה להגיע ל-10.3 טריליון דולר עד 2032, נתח מהתוצר הלאומי גדול מזה שהקדישה אמריקה לבניית תעלות השיט, מסילות הברזל ורשת החשמל גם יחד. כדי לשכנע משקיעים להשקיע את מיטב כספם בחברה לא רווחית עם תחזיות הוצאות בהיקפים כמעט בלתי נתפסים, אנתרופיק חוזה (או מהמרת, תלוי בנקודת המבט) בתשקיף שהבינה המלאכותית תשנה את הכלכלה העולמית עמוק יותר מהמהפכה התעשייתית, מהחשמל ומהאינטרנט.
מה אם אנתרופיק טועה, וההבטחה לא תתממש, או תתממש לאט מהצפוי? זהו תרחיש הקטסטרופה. חלק נכבד מההשקעות בתעשייה ממומן בחוב, וחלק בלתי מבוטל מהכסף נע במעגל: אמזון וגוגל השקיעו מיליארדים באנתרופיק, ואנתרופיק מתחייבת לשלם לחטיבות הענן שלהן יותר מ-200 מיליארד דולר, בלי קשר לשימוש בפועל. אם התחזיות הוורודות יתבדו, לא רק אנתרופיק תתקשה לעמוד בהתחייבויותיה; התעשייה כולה עלולה להתגלות כבועה, ואנחנו עלולים לחוות משבר דומה במאפייניו למשבר של 2008–2009. ישראל חשופה לו במיוחד: הגופים המוסדיים שמנהלים את הפנסיה שלנו הזרימו ב-2023 ובמחצית הראשונה של 2024 לבדן כ-205 מיליארד שקל לקרנות שעוקבות אחרי מדד S&P 500, שבו נכללות רבות מענקיות הטכנולוגיה, ועובדי ההייטק משלמים יותר משליש ממס ההכנסה במדינה. קריסת השוק עלולה להוביל למחיקת הון עצומה, לאבטלה רחבה ולפגיעה במחולל ההכנסות והצמיחה שבו תלויה, במידה רבה, כלכלת ישראל.
ומה אם ההנחות של אנתרופיק יתממשו, והבינה המלאכותית תתברר כמהפכה גדולה מהחשמל ומהמהפכה התעשייתית? זהו תרחיש הטרנספורמציה. נסו לדמיין איך היו נראים חיינו לצופה מהעבר, שחי לפני החשמל. כיצד נתאים את עצמנו למהפכה כזאת, אם רגולטורים ופרלמנטים, מערכות חינוך ומקומות עבודה ברחבי העולם עוד מנסים להבין מה לעשות לא רק עם צ'טבוטים, אלא עם תחילת עידן הסוכנים, תוכנות שפועלות בשמנו באופן עצמאי? ומה אם אנחנו, כפי שטוענים חלק מראשי חברות הטכנולוגיה עצמם, במרחק חודשים או שנים ספורות מבינה מלאכותית כללית, כלומר תוכנה שמסוגלת לבצע באופן אוטונומי את מרבית המשימות האנושיות באיכות דומה לזו של בני אדם בשר ודם, או טובה ממנה? האם זה יהיה עולם דיסטופי, כמו בסרט "היא" של ספייק ג'ונז, עולם שבע אך מנוכר שבו כל אחד מדבר בעיקר עם המכונה שלו, והקשרים האנושיים מאבדים מחשיבותם? או עולם אוטופי, ללא מחלות, עם שפע ועושר דמיוניים, עולם שבו, כפי שחוזה למשל אילון מאסק, השילוב בין רובוטיקה ל-AI ייתר את הצורך במרבית העובדים, כך שנוכל להקדיש את זמננו לפנאי ולרווחה?
ערן גלובוס
(צילום: יעל צור)
אבל גם תרחיש הטרנספורמציה אינו חסין מקטסטרופות, מהסוג שחשבנו ששייכות לסרטי מדע בדיוני. אוון הובינגר, מבכירי חוקרי הבטיחות באנתרופיק, העריך בספטמבר שהסיכוי שבינה מלאכותית תמחק את האנושות בעשור הקרוב עולה על עשרה אחוזים. התשקיף עצמו, שמקדיש לסיכונים כשליש מהיקפו, מזהיר ממודלים שעלולים לנסות להתנגד לכיבוי ולהתנהג באופן "הדומה לסחיטה". תקריות של סוכני AI שפעלו בניגוד לרצוי מגיעות לכותרות כמעט מדי שבוע, מפריצה לאתר ממשלתי באוסטרליה ועד תקלה בסביבת הניסוי של הסטארט-אפ הישראלי Irregular, שבודק מודלים עבור ענקיות ה-AI, ושבעקבותיה הגיעו סוכנים של כמה מהן למערכות של ארגונים אמיתיים. אנתרופיק מזהירה בתשקיף המעודכן מכך שהנזק מתקרית קטסטרופלית עלול להיות גדול כל כך, עד שהיא לא תוכל לבטח את עצמה מפניו. אם חברה של שני טריליון דולר אינה יכולה לבטח את הסיכון, מי יישא בו במקרה של אסון?
הנפקת אנתרופיק היא רק יריית הפתיחה לשלב הבא במירוץ החימוש של הבינה המלאכותית. אחריה תבוא ההנפקה המתוכננת של OpenAI, ובמקביל מגיע גל של מוצרים: מטא דיווחה בשבוע שעבר שסוכן ה-AI שלה, Muse, צבר יותר מעשרה מיליון משתמשים בתוך שישה שבועות, אף שלדברי צוקרברג הפעלתו יקרה כל כך שתהיה רווחית רק בקנה מידה גדול. לצדו הציגה מכשיר כיס שנועד לו, ואפל צפויה להתחרות במטא ולהשיק משקפיים חכמים בשנה הבאה, סנוניות ראשונות של מוצרים שיוציאו את הטכנולוגיה מהמסך אל כל מרחבי החיים.
גם הפוליטיקה הישראלית מדברת על בינה מלאכותית – מעט ובעיקר באופן שטחי. באוגוסט השיק ראש הממשלה את התוכנית הלאומית לבינה מלאכותית בקביעה שאנחנו עומדים "בפתח אחת המהפכות הגדולות בתולדות האנושות" (אנתרופיק לא הייתה מנסחת את זה אחרת), ולפי הדיווחים הבטיח ליזם אורן דוברונסקי את תפקיד שר ה-AI בממשלתו הבאה, אם תקום. בנט, שהציג את התוכנית המפורטת ביותר, מציע משרד ממשלתי לבינה מלאכותית ומורה AI אישי לכל תלמיד, ומזהיר שיכולות AI יהיו "חשובות יותר אפילו מנשק גרעיני". ישראל ביתנו מבטיחה מיליארד שקל לתחום, ובמצע של איזנקוט הוא כמעט אינו מופיע.
המועמדים והמפלגות, כשהם מדברים על בינה מלאכותית, מדברים על איך לנצח. התוכנית הלאומית הנוכחית אמנם מכירה ב"עידן שבו הון מחליף עבודה", אבל עיקרה, כאמור, מרוץ: להפוך את ישראל למעצמה, ולשם כך לצמצם חסמים רגולטוריים. היא אינה עוסקת באפשרות שההימור ייכשל, ואינה מפתחת אסטרטגיה דו-ממדית: הטמעה מצד אחד, ופיתוח עמידות לזעזועים האפשריים מצד שני. בתחילת החודש הזהיר הכלכלן הראשי באוצר, ד"ר שמואל אברמזון, שהבינה המלאכותית עלולה לשחוק את התעסוקה ואת המסים על עבודה, עיקר הכנסות המדינה. אזהרה כזו הייתה צריכה לקבל תשומת לב רבה בקמפיינים, אך היא כמעט לא נשמעה, והבינה המלאכותית נכחה בקמפיין בעיקר ככלי לייצור תעמולה ברשתות.
כשאזרחי ישראל צועדים לקלפי, הנושא שאולי יקבע את עתיד האנושות, יותר מכל נושא אחר, נדחק לשולי השיח. הממשלה שתקום, תהיה אשר תהיה, חייבת לגבש אסטרטגיה ולבנות את הכלים שיאפשרו לנו להיות ערוכים לשני התרחישים: להטמיע את הטכנולוגיה, ובמקביל לבנות עמידות לזעזועים שהיא עלולה להביא. קטסטרופה או טרנספורמציה? אי אפשר לדעת, אבל אנחנו חייבים להיות ערוכים כך או כך.
עו״ד ערן גלובוס הוא מומחה למשפט וטכנולוגיה, דוקטורנט למשפטים באוניברסיטת פנסילבניה
