סגור

בלעדי
"צריך בעל שליטה בדסק"ש; עשיתי עסקאות גדולות יותר"

ספי צביאלי, שרכש את חניון כיכר אתרים, דורש להתמנות לדירקטור בדסק"ש, שבה הוא מחזיק 5%. עוד הוא דורש להשהות את מכירת סלקום ולא למקד את חברת האחזקות רק בנדל"ן. לזלקינד, נחמיאס ולוי הוא משגר מסר ברור: "לי אין מגבלות רגולטוריות"

התפתחות דרמטית בקבוצת דסק"ש. יזם הנדל"ן ספי צביאלי, שהפך בשבוע שעבר להיות בעל עניין בקבוצה, מאתגר את דבוקת בעלי המניות המובילים האחים זלקינד, צחי נחמיאס ורמי לוי. ל"כלכליסט" נודע כי צביאלי מבקש להתמנות לדירקטור בחברה וכי הוא כי מבקש להעלות את נושא מינויו לדירקטור באסיפת בעלי המניות הקרובה של דסק"ש. צביאלי שמחזיק ב־5.2% ממניות החברה היה חלק מקבוצת בעלי המניות שרכשה לפני שנה וחצי 82% ממניות דסק"ש במסגרת הסדר חוב, יחד עם צחי נחמיאס ומגה אור (29.9%), אלקו של האחים זלקינד (29.8%), רמי לוי (10.8%) וחן למדן, בעל השליטה (53%) בחברת השילוח אוריין שעלה לאחזקה של 5% בדסק"ש בשבוע שעבר והפך להיות גם הוא בעל עניין.
חוק החברות מאפשר לבעל מניות שמחזיק יותר מ־1% מהחברה להציע את עצמו או מי מטעמו כדירקטור בחברה, ואסיפת בעלי המניות היא שמחליטה אם למנות אותו. צביאלי, שרכש עם קובי מימון לפני כשנה את החניון התת־קרקעי בכיכר אתרים בעסקת ענק, נזהר ולא תוקף חזיתית את בעלי המניות הגדולים בדסק"ש, אבל בין השורות הטון שלו תקיף: הוא סבור שדסק"ש לא צריכה לכוון להיות חברה שממוקדת בפעילות הנדל"ן בלבד, אלא להישאר חברת אחזקות שפעילה בכמה תחומים, ובכך מפזרת את הסיכון. לדעתו יש לשקול שוב את מכירת סלקום, ולהשביח את חברת התקשורת והמדיה לפני מכירתה, וגם אם ההחלטה חיובית אז למכור רק נתח ממנה, וגם אותו להבטיח במכירה במכרז מסודר, תחרותי ושקוף, באמצעות בנק השקעות נייטרלי, וזאת כדי למקסם את התועלת מהמכירה.
דסק"ש, כפי שנחשף ב"כלכליסט", מנהלת מגעים מול קרן איפקס למכירת השליטה בסלקום. בשבוע שעבר החליט דירקטוריון דסק"ש רשמית לפתוח בהליך למכירת החברה ואתמול נודע כי דורון כהן, מנכ"ל דסק"ש עד השבוע שעבר ויו"ר סלקום, מתפטר מתפקידיו בקבוצה כדי להוביל קבוצה לרכישת סלקום. ברקע העזיבה נקלע כהן ליחסים מתוחים עם האחים זלקינד לאחר כישלון תהליך שאותו הוביל למכירת בניין HSBC במנהטן, שמוחזק (100%) על ידי נכסים ובניין. בידי כהן אופציות שהיו שוות כבר 12 מיליון שקל אבל לאחר הירידה במניית דסק"ש הן שוות כמיליון שקל.


ההחלטה של דירקטוריון דסק"ש, שנסחרת לפי שווי של 1.1 מיליארד שקל, למכור את סלקום באה להבטיח את פירעון החוב לאג"ח שעומד על 2.7 מיליארד שקל כשבקופתה 700 מיליון שקל בלבד. צביאלי אומר על כך: "אפשר למחזר חלק מהחוב הזה, ולהסתפק במכירת חלק ממניות סלקום, ולא את השליטה בהכרח". צביאלי מכוון לכך שדסק"ש מחזיקה ב־45.7% ממניות סלקום ולשליטה נדרשת אחזקה של 27%-25% בלבד. "הגדלתי את האחזקה שלי מאחר והנכסים המהותיים של הקבוצה, והאחזקות בחברות־הבנות בארץ ובחו"ל נסחרים בחסר ולנכסיהן יש פוטנציאל צמיחה והשבחה מהותיים. גם לבניין HSBC בניו יורק, שהוא נכס במיקום ייחודי יש פוטנציאל עצום" אמר אתמול צביאלי ל"כלכליסט". "הקבוצה זקוקה לניהול אקטיבי ואינטנסיבי מקצועי וענייני שלא כבול במניעים רגולטוריים, לרבות מעורבות בפעילות החברות־הבנות. הגדרת דסק"ש כחברה ללא גרעין שליטה מהווה מכשול ניהולי משמעותי ותורמת לביצועי החסר של הקבוצה".
אז למה בכלל נכנסת להשקעה בה?
"כי דסק"ש היא אחת מאמות הספים במדינה עם אחזקות משמעותיות בתחומים שונים ומאוזנות מבחינת תחומים - חקלאות ומזון, נדל"ן וטכנולוגיה, ובתקופה משברית גיוון כזה מהווה יתרון, בעיקר כשהנדל"ן נמצא בסיכון".
האחזקות העיקריות של דסק"ש, שפועלת כחברה ללא גרעין שליטה, הן סלקום, חברת הנדל"ן נכסים ובניין (63.2%), יצואנית פרי ההדר מהדרין (44.5%) וחברת ההשקעות בהיי־טק אלרון (60.1%). כמו כן, יש לקבוצה אחזקה של 67.4% בבית ההשקעות אפסילון. ל"כלכליסט" נודע כי צביאלי מחזיק גם במניות של כל אחת מהחברות־הבנות הציבוריות של קבוצת דסק"ש,
4%-1% בכל חברה, כך שלא מן הנמנע, אף שהוא לא מצהיר על כך במפורש, שיש לו שאיפות להפוך לבעל שליטה בחברה. "היו עסקאות בודדות שעשיתי בהיקפים גבוהים יותר משנדרש לרכוש את השליטה בדסק"ש. יש בעלי מניות בחברה שחושבים כמוני. אני לא לבד", אמר צביאלי.
העובדה שצביאלי מאתגר את קבוצת בעלי המניות שרכשה את דסק"ש בהסדר החוב האחרון הנה דרמטית גם משום שהתפיסה בשוק היתה כי יש תיאום מסוים בין בעלי המניות בקבוצה, באופן לא רשמי, ולא רק בתפיסה האסטרטגית לגבי ההתמקדות בנדל"ן למשל. האקטיביות של צביאלי טורפת את הקלפים לתפיסה זו. הוא חושש, בין השורות, מהעובדה שדורון כהן מתכוון להתמודד על רכישתה של סלקום, והחשש שלו מהליך חשאי, מביא את צביאלי לדרוש הליך פתוח ושקוף. "בכוונתי לדרוש למקסם את הפוטנציאל של החברות־הבנות ונכסי הקבוצה, לרבות סלקום. כרגע מוקדם מדי להחליט מה עושים עם סלקום ונכסים אחרים. אין לי שליטה בחברות ציבוריות כך שאין לי מניעה מלפעול לטובת השאת ערך לכלל משקיעי דסק"ש. אבקש לזמן אסיפת בעלי מניות לדיון במצב החברה והשקעותיה, לצורך קבלת ההחלטות המתאימות." אמר צביאלי ל"כלכליסט".
על העובדה שהדירקטוריון של דסק"ש כבר קיבל החלטה למכור את סלקום אומר צביאלי כי החלטה כזו אין די בה שתתקבל בדירקטוריון, אלא באסיפה של כל בעלי המניות. "החברה מוגדרת כחברה ללא גרעין שליטה. לשני הגופים הגדולים בחברה (אלקו ומגה אור, ג"ח) יש בעיה של מוגבלות בשליטה, והם לא יכולים לקבל החלטות יחד אלא בנפרד. במקום שיש מגבלות, הדירקטוריון לא יכול לקבל החלטות של מיליארדי שקלים, ולכן בעלי המניות צריכים להיות מעורבים. חוץ מזה, לא נגזר על החברה הזו שהיא תהיה בלי גרעין שליטה. זו לא גזירה משמיים".
צביאלי הוא כאמור יזם נדל"ן ותיק, ביולי 2021 הוא רכש את החניון התת־קרקעי בכיכר אתרים, מידי עיריית תל אביב, יחד עם נצבא של קובי מימון תמורת 341 מיליון שקל. הוא גם בעליו של מלון אולימפיה הסמוך לכיכר אתרים. צביאלי נחשב לאחד המתנגדים הגדולים של תוכנית כיכר אתרים שאושרה לאחרונה להפקדה. במרץ השנה הוא זכה במכרז לרכישת מתחם הרכב הצפוני בירושלים תמורת 78.5 מיליון שקל.