בלעדי
חשד: עובדים בשלמה ביטוח ביצעו מעילה באמצעות ניפוח של תביעות לקוחות
חברת חקירות פרטית בודקת: עובדים בחברת הביטוח שינו סוגי תביעות של לקוחות, כדי לקבל פיצוי גבוה יותר, וחלק מהתביעות היו פיקטיביות. החשד התעורר לאחר שבאחד האזורים עלה מספר התביעות. היקף המעילה עדיין לא ידוע
הרוחות סוערות בשלמה ביטוח. לכלכליסט נודע כי ביולי האחרון עלתה הנהלת החברה על מעילה לכאורה שהתבצעה לאחרונה בחברת הביטוח. היקף ההונאה עדיין לא ברור והוא נבדק באמצעות חברת חקירות פרטית, כאשר לפי החשד הוא נע בין מאות אלפי שקלים ועד מיליוני שקלים, ונעשה על ידי מנהל מחלקה בשלמה ביטוח.
המעילה לכאורה נעשתה באמצעות זיוף חשבוניות ותביעות, חלקן פיקטיביות, על נזקים שנגרמו למכוניות שבוטחו בשלמה ביטוח שבבעלות משפחת שמלצר. על פי עובדי חברת הביטוח, מבצעי הזיוף ניפחו ב־14 מקרים שונים תביעות של לקוחות באמצעות חשבוניות פיקטיביות. בשלמה ביטוח סבורים כי המעילה נעשתה בשיתוף של עובדים בחברה. ההפרש בין תשלום התביעה בפועל לבין התשלום המופחת שהתבקש על ידי הלקוח הועבר לחשבון פיקטיבי שבבעלות מי שביצע את המעילה.
כך פעלה השיטה לפי החשד של שלמה ביטוח: כאשר רכב עובר תאונה קשה שמשביתה אותו, הוא עשוי להיות מוגדר כ"טוטאל לוס" או כ"אובדן להלכה". ההבדל בין ההגדרות הוא שבמקרה של טוטאל לוס לא ניתן להחזיר את הרכב לכביש בשל מצבו או בשל נזק של יותר מ־60% משווי הרכב טרם התאונה. לעומת זאת, במקרה של אובדן להלכה, מתקיים נזק של פחות 45% משוויו של הרכב שניתן לתיקון. כאשר רכב מגיע למגרש בצורה של טוטאל לוס התשלום עליו לחברת הביטוח (שפיצתה בתורה את המבוטח) מטעם המגרש נמוך יותר מצורת האובדן להלכה. מהקלטה שנמצאת בידי כלכליסט של עובדי החברה, עולה כי עובד בחברה הצליח לשנות את ההגדרות של הרכב מטוטל לוס לאובדן להלכה ולשלשל לכיסו את היתרה.
בשלמה ביטוח, כמו בשאר חברות הביטוח, תשלום לתביעות ביטוח בסכומים קטנים, של פחות מ־30 אלף שקל, אינו מצריך אישורים מיוחדים מקרב ההנהלה וצוות האקטואריה (שמודד ומתמחר את הסיכונים). תשלום של יותר מ־30 אלף שקל מצריך אישור מיוחד. על פי בכירים בחברה, מחלקת האקטואריה של שלמה ביטוח הבחינה בחודשים האחרונים כי בקשות תביעה מאזור מסוים בתוך החברה גדלו באופן לא פרופורציונלי, והבקשות להגדלת התשלום עבור תביעות למחיר הגבוה מ־30 אלף שקל הפכו לעניין שבשגרה. בבדיקה של צוות האקטואריה התגלתה המעילה לכאורה. שלמה ביטוח הודיעה על החשדות שלה לרשות שוק ההון שבראשה עומד עמית גל.
ככל שאכן מדובר במעילה, זו לא תהיה המעילה הראשונה שנעשית בתחום השמאות בחברת ביטוח ישראלית. בתחילת 2024 הטילה רשות שוק ההון עיצום של 800 אלף שקל על איילון בעקבות ממצאי הביקורות שנערכו בה בנושא אובדנים (טוטאל לוס) בתביעות רכב. אי־הסדרים בחברת איילון התגלו ב־2019 בכל הקשור בהליכים לסילוק תביעות הקשורות ברכבים במצב של אובדן, בעיקר בשלב הערכות השמאות ובמכירת החלקים הנותרים למגרשי גרוטאות. העיצום המקורי שהטילה הרשות על איילון היה 2 מיליון שקל, אם כי איילון הקימה ועדת ביקורת פנימית שמצאה ליקויים והמליצה כיצד לתקנם והרשות ניאותה להקטין את הקנס.
שלמה ביטוח עוסקת בעיקר בתחום הביטוח האלמנטרי, אשר כולל ביטוחי רכב, דירה ועסקים ומחזיקה כ־8% מהענף. שלמה ביטוח היא חברת הביטוח החמישית בגודלה בענף הביטוח במבחן ההכנסות, שעמדו על 1.6 מיליארד שקל ב־2024 לעומת 1.7 מיליארד שקל ב־2023. הרווח הנקי ב־2024 עמד על 118 מיליון שקל, וזו היתה השנה הקלנדרית הראשונה שבה החברה רשמה רווח אחרי שנתיים של הפסד.
מניות חברות הביטוח הן הכוכבות של הראלי במניות תל אביב בשנה האחרונה. כך, מדד הביטוח ושירותים פיננסיים עלה ב־142% ב־12 החודשים האחרונים לעומת מדד ת"א־125 שעלה ב־49%, בין היתר בזכות העליות בשווקים, תקן חשבונאי חדש, ירידה בגניבות הרכב ועלייה במחירי הביטוח.
שלמה ביטוח אינה חברה נסחרת, ומשפחת שמלצר מחזיקה בה באופן מלא דרך שלמה החזקות, שהיא חברה מדווחת בשל האג"ח הסחירות שהנפיקה. המשפחה בחנה כמה פעמים את האפשרות להנפיק את החברה. הפעם האחרונה היתה ב־2021, אז המשפחה ואי.בי.אי חיתום הגישו תשקיף לרשות ני"ע בניסיון להנפיק 30% מהחברה לפי שווי של 1.5 מיליארד שקל. בנובמבר אותה השנה החליטו הבעלים לבסוף שלא להנפיק את החברה לנוכח הצעות נמוכות יחסית של המוסדיים בשוק ההון, שהציעו לרכוש את מניותה לפי שווי של 1.2 מיליארד שקל. לנוכח הזינוק במניות הביטוח בשנה האחרונה, משפחת שמלצר תבקש עבורה שווי שהוא לכל הפחות כפול אם תחליט לצאת למהלך של הנפקה.
