סגור
כריסטין לגארד נשיאת הבנק האירופי המרכזי ECB
כריסטין לגארד נשיאת הבנק האירופי המרכזי ECB (צילום: איי פי)

היורו יציב אחרי החלטת הריבית באיחוד האירופי

היורו נסחר בשוויון מול הדולר אחרי שהבנק האירופי המרכזי העלה את הריבית ב-0.75% ל-1.25% במטרה לבלום את האינפלציה המזנקת; בהחלטתו הקודמת העלה את הריבית בחצי אחוז, ההעלאה הראשונה מזה יותר מעשור

היורו נחלש ב-0.1% מול הדולר אחרי הבנק האירופי המרכזי (ECB) הקפיץ את הריבית ב-0.75% מ-0.5% ל-1.25%. בהחלטתו לפני חודש וחצי העלה הבנק את הריבית בחצי אחוז, ההעלאה הראשונה מזה יותר מעשור.
המטבע האירופי והמטבע האמריקאי נסחרים בשוויון - ביחס של אחד לאחד. בדקות שלפני פרסום החלטת ה-ECB רשם היורו עלייה של 0.2% מול מקבילו האמריקאי.
האינפלציה בגוש האירופי מזנקת לשיא של עשרות שנים, כמו בבריטניה ובארה"ב, שם מקפיצים את הריבית בקצב חד יותר. עם זאת, בגוש האירופי חוששים מפערי החובות בין המדינות השונות, שעשויים לגרור מטה את האיחוד כולו.
העלאות הריבית עשויות להקשות על מדינות כמו איטליה להשיב את חובותיה, ועל כן להכביד על האיחוד כולו. ולכן קצב העלאת הריבית בגוש איטי יותר מאשר בארה"ב ובריטניה.
הפאונד נסחר היום תמורת 1.15 דולר. אתמול המטבע הבריטי נסוג ב-0.5% ל-1.14 דולר - ולרמתו הנמוכה מאז 1985, שפל של 37 שנה. כל זה ברקע כניסתה לתפקיד של ראש הממשלה החדשה של בריטניה ליז טראס.
המטבע היפני הין רשם אתמול שפל של 24 שנה, בשל מול הפער במדיניות הפד הניצי מול הבנק המרכזי ביפן שאינו מעלה ריבית: הדולר טיפס אתמול לסביבת 144 ין. הבוקר נסחר תמורת 143 ין.
בשוק המט"ח המקומי המטבע האמריקאי מטפס ב-0.1% ונסחר תמורת 3.427 שקלים, בעוד האירופי נסוג ב-0.1% ל-3.428 שקלים.
רונן מנחם, הכלכלן הראשי בבנק מזרחי טפחות אמר לקראת העלאת הריבית כי מדובר "בשינוי כיוון של 180 מעלות מהמדיניות עד אמצע השנה, שדגלה בהמתנה ובתעדוף המאבק בהאטה הכלכלית החריפה הפוקדת את היבשת – הנפגעת הישירה ממלחמת אוקראינה – רוסיה ומהעיצומים שהוטלו על האחרונה.
"מסיבה זו נרשם תיסוף חד של הדולר כנגד היורו. חשיבותה של ההודעה היום נובעת מהתפנית הזו וכן מכך שגם בארצות הברית מעריכים כי הריבית תעלה ב-75 נקודות בסיס בהמשך החודש. נכון שהריבית באירופה אפסית ותהליך העלאת הריבית שם החל רק בחודש שעבר, אך עצם זה שבשני הגושים צפויה הריבית לעלות בשיעור חד וזהה יוצא דופן ממספר סיבות:
"הצמיחה בגוש חלשה יותר: בגוש האירו הפגיעה הכלכלית קשה יותר וההערכות הן כי ההידרדרות תחריף. כך, לפי קרן המטבע הבינלאומית, כלכלתה של גרמניה, המדינה הגדולה בגוש וביבשת אירופה, תצמח ב-0.8% בלבד השנה ו-1% בשנה הבאה, בעוד כלכלת ארה"ב תצמח, בהתאמה, ב-2.3% ו-1%. מדדי מנהלי הרכש והסנטימנט בגוש לא מבשרים טובות. ייתכן בהחלט כי הקרן עוד תעדכן כלפי מטה את הערכותיה לגבי גרמניה ולגבי גוש האירו בכלל.
"האינפלציה הבסיסית בגוש נמוכה יותר: מדד המחירים לצרכן ללא מזון ואנרגיה בגוש עלה ב-4% ב-12 החודשים האחרונים, בעוד בארה"ב נרשמה עלייה גבוהה בהרבה של 5.9%. הסיבה שהאינפלציה הכוללת בגוש האירו גבוהה יותר קשורה בכך שמחירי האנרגיה זינקו שם ב-40% בערך בתקופה הזו. אלא שלבנק מרכזי אין למעשה יכולת של ממש להשפיע על מחירי המזון והאנרגיה והמדיניות המוניטרית שלו פועלת על המחירים המקומיים (של מוצרים ושירותים לא סחירים). אם למרות זאת הריבית באירופה תעלה בשיעור חד כמו בארה"ב, זה יעיד על הלחץ הגדול של הבנק האירופי.
"מעבר לכך, יש לזכור כי הפער הגדל בין הריבית בארה"ב לריבית בגוש האירו הביא כאמור לתיסוף חד של הדולר מול האירו, מה שתרם לאינפלציה בגוש, אך גם מקנה ליצואניות המקומיות יתרון תחרותי בתקופה קריטית של היחלשות סחר החוץ העולמי והיחלשות הביקושים בתוככי היבשת. שינוי כיוון אפשרי לטובת מטבע האירו יקשה עליהן שנית.
"כלכלות מובילות כמו איטליה ובריטניה (האחרונה אמנם מחוץ לגוש ולאיחוד האירופי) חוות בנוסף משברים פוליטיים, מה שלא מוסיף בריאות למצבן הכלכלי. היציבות השלטונית של מדינות הגוש תאותגר ככל שהקושי הכלכלי של אזרחיהן יגדל והחורף הקשה עומד בפתח. שיעור האבטלה בגוש גבוה בהרבה מאשר בארה"ב: 6.6% לעומת 3.7% נכון לחודש יולי. העלאות ריבית גבוהות בתקופה זו תצרכנה את ממשלות הגוש לסייע יותר בתקציבים חברתיים ותעסוקתיים, מה שעלול לעורר התנגדות ציבורית ומחאות נגד ריסון בסדר גודל כזה".